1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ובקשה למעצרו.

מכתב האישום עולה כי הנאשם נתפס נוהג כשהוא בזמן פסילה, בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, בשכרות מכוח סירוב למסירת שתן לבדיקת סמים, ברכב שנאסר עליו השימוש ושאין לגביו רישיון תקף וללא ביטוח.

בהחלטות קודמות נקבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מסוכנות.

באשר לעילת המוסכנות, מדובר במשיב שזהו הכשל החמישי בהיותו נוהג כבלתי מורשה וכשל שלישי בעבירה ל נהיגה בזמן פסילה. אם לא די בכך, בחודש דצמבר 2018 הורשע המשיב בעבירה דומה ונידון לתקופת מאסר בת 9 חודשים ואך הוטל עליו מאסר על תנאי בן 9 חודשים אשר לא היה בו כדיל הרתיעו מלשוב ולנהוג. גם בחודש פברואר 2018 הורשע המשיב בעבירות דומות ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר.

בדיון מיום 22.3.20 ניתנה החלטת בית המשפט בעניין מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים וזאת בהתחשב במסכונות הגבוה הנשקפת ממנו בהתייחס לעובדה שמדובר במשיב רצידיוויסט אשר אין לו מורא מפני ואין במאסרים הקודמים אותם ריצה כדי להרתיעו מלבצע העבירות.

2

בסמוך לאחר מתן ההחלטה וביום 31.3.20 הגיש הסנגור בקשה לעיון חוזר, בה ביקש לשחרר המשיב לחלופת מעצר בית כך שבשעות הלילה ישהה בבית הוריו ובשעות היום יעבור לשהות בבית חברתו. בקשתו של הסנגור נשענה על צו החירום הבריאותי בשל נגיף קורונה.

המאשימה התנגדה לבקשה בעיקר בשל המסוכנות הקיימת מהמשיב וגם בשל אי קיום מטרת צו הבריאות שנועד לצמצמם מעברים בין בתים , והדיון בעניין הבקשה נקבע ליום ה- 7.4.20.

באופן תמוהה, במעמד הדיון שנקבע הצהיר הסנגור כי אין לו חלופה להצגה ועל הוא מבקש שוב דחיית הדיון. המותב התורן דחה הדיון ליום 22.4.20 והתיק נקבע בפני מותב זה.

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובפרוטוקולים (ואף בהתחשב בפסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ת 52905-03-20ו ופסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 2292/20) בנוגע לעילות המעצר והשחרור בשל נגיף קורונה ), אני מוצאת לבטל הדיון שנקבע ליום 22.4.20, שכן החלטת בית המשפט המורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים מיום 22.3.20 עומדת בתוקפה והבקשה לעיון חוזר אותה הגיש הסנגור ביום 31.3.20 התרוקנה מתוכן עת הצהיר בפרוטוקול ביום ה- 7.4.20 כי שוב אין לו חלופה להצגה.

מזכירות תבטל הדיון שנקבע בבקשה ליום ה- 22.4.20.

מזכירות תודיע לצדדים ולשב"ס.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.