1

בפני בקשת המאשימה להורות על מעצרה של הנאשמת עד לתום ההליכים נגדה .

הנאשמת, א י .... ילידת 1984 משדרות, נעצרה ביום 05/10/2016 וכתב אישום הוגש נגדה ביום 06/10/2016 .

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשמת כי ביום 05/10/2016 רבה עם בן זוגה ג כששניהם שיכורים ואז חתכה את פניו באמצעות חפץ חד וספגה בתגובה ממנו סטירה ואגרוף . לבן הזוג נגרם פצע פתוח בגבתו ושטף דם תת עורי .

על אלה הואשמה הנאשמת בעבירות של פציעה ושל חבלה כשהעבריין חמוש .

טענות הצדדים

2

הצדדים טענו לראיות לכאורה ועילת מעצר ובמועד הטיעון ביקשה ב"כ הנאשמת כי התיק ידחה להצגת חלופה שלא היתה זמינה לשמיעה במועד הדיון. בית המשפט דחה את התיק לעיון ומתן החלטה בשאלת הראיות לכאורה וכן בשאלת הצורך בתסקיר.

ראיות לכאורה

ב"כ הנאשם טענה כי אין ראיות לכאורה לעבירות בהן מואשמת הנאשמת אלא רק לעבירה של תגרה ובן הזוג כלל לא חפץ להתלונן , היה זה ויכוח שהתפתח לאלימות .

עיון בראיות לכאורה מצביע כי בעל הבית יוסף שלמייב מסר כי במועד האירוע שתו השניים לשוכרה ו"היא הרביצה לו והם נפלו ביחד אחד על השני " ו"הלכו מכות" לאחר ששתו כמעט בקבוק שלם של וודקה .

ג מוסר כי הוא לא זוכר מה גרם לחבלה, הנאשמת היא בת זוגו והוא שתה הרבה וודקה ו"פתאום באו שוטרים"

הנאשמת מסרה גם היא כי שתתה הרבה וודקה עם ג באותו היום הם "קצת רבו " ונתנו מכות זה לזה ואף אלד לא צריך להתערב בזה היא לא יודעת מניין החתך של ג והחבלות על גופה אירעו כי "נפלה" אלה היו ליטופים ולא מכות ודברים כאלה "בכל משפחה זה קורה" .

דו"ח פעולה של השוטר קמרלקר מתעד כיצד הגיע למקום שהיו בו הנאשמת וג שיכורים, וג עם חתך עמוק מעל העין והיא מסרה כי חתכה אותו עם זכוכית ועשתה את זה . גם ג מסר כי הנאשמת תקפה אותו . שלמייב עסק בנקיון הרצפה מזכוכיות ודם .

בתיק ישנם צילומי המקום והרצפה המלאה בדם וכן צילום של ג ובו נראית חבלה קשה גדולה ומדממת בעפעף של עין שמאל וכן מספר כתמי חבלה על זרועותיה וחבלה על ראשה של הנאשמת.

סעיף 334 קובע כי הפוצעחברושלאכדין, דינו - מאסרשלוששנים.

סעיף 335. א(1) קובע כי אםנעברהעבירהלפיסעיפים 333 או 334 כשהעברייןנושאנשקחםאוקר, דינו - כפלהעונשהקבועלעבירה;

3

נוכח טענות הצדדים מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לכך שגרגורי נחתך חתך עמוק באמצעות חפץ זכוכית על ידי הנאשמת. הדבר עולה מן הראיות הבאות :

·        מה שנאמר לשוטר קמלקר על ידי השניים ותועד בזכ"ד קושר את הפציעה לשימוש בזכוכית .

·        ממצאי הזירה ומאופי הפציעה תואמים פציעה באמצעות כלי .

·        אמרתו של שלמייב שראה דם יוצא מג במהלך המריבה.

·        התעודה הרפואית מתארת "חתך" מעל הגבה .

·        דבריה של הנאשמת למוקד 100 "אני הרבצתי לבנאדם עד דם "

·        דבריה של הנאשמת בעימות :

"אז הפריד ומה ? מה קרה אף אחד לא מת בעל ואשה יודעים לבד מה לעשות אחד עם השני וזהו"

" אז מה שקרה לג והחבלות שיש לו ולך הם תוצאה של תקיפה אחד של השני ?

"כן של אלכוהול"

העולה מן הראיות לכאורה כי הן מקימות יסוד סביר להרשעת הנאשמת בעבירות המיוחסות לה .

עוד עולים מהראיות לכאורה גורמי מסוכנות נוספים אשר אינם אמורים בכתב האישום והם :

·        שתיית כמות גדולה מאוד של אלכוהול עובר לביצוע העבירות.

·        יחס שווה נפש של הנאשמת לפציעה כדברים שקורים בין בעל לאשה ובכל משפחה ואין לראותם כמסוכנים .

·        חומרתה של הפציעה, הדימום המרובה וקרבתה המרובה לעינו של ג.

מסוכנות הנאשמת ביחס לחלופה המוצעת.

עברה הפלילי של הנאשמת קרוב מאוד, רצוף מכביד ורלוונטי הן מבחינת העבירות והן מבחינת האנשים .

ת.פ 12570-05-14

הנאשמת שוחררה לא מכבר מכלאה בשל מעשה פציעה של דקירה במספריים [ ת"פ 12570-05-14 ] מגזר הדין עולה כי הנאשמת דקרה את יוסף שלמייב.

4

היה זה אותו יוסף שלמייב שהעבירה בוצעה בביתו גם הפעם בכתב האישום שבפני. ב 2014 הוא סירב להכניסה לביתו, אך לבסוף נעתר כי היא ביקשה ללכת לשירותים. אלא שמהשירותים היא יצאה עם מספרים ודקרה אותו בגבו באמצעותם גרמה לו לפציעה, ואחר כך הודיעה לשוטרים שחבל שהוא לא מת וכי המספריים לא עברו מספיק עמוק.

בית המשפט שלאישום גזר עליה עונש כולל של 22 חודשי מאסר לרבות הפעלת מע"ת בתיק קודם ואלה רוצו מיום מעצרה 07/05/2014 .

תפ"ח (מחוזי - באר שבע ) 1021/08

בתפ"ח (מחוזי - באר שבע ) 1021/08 הורשעה הנאשמת בדקירתו של בן זוגה בשנתו בסכין, בחזהו ובידו וכן תקיפת השוטרים שבאו לעצרה הכל לאחר שתית אלכוהול ועל רקע קנאתני ונשלחה לרצות 5 שנות מאסר בפועל החל מיום 16/02/2008 ומכאן עולה כי גם עונש המאסר המשמעותי שריצתה לא הרתיע אותה מלשוב ולבצע את העבירות.

עוד יצויין כי ביום 20/03/2013 בסמוך לשחרורה מהכלא השתוללה הנאשמת בבית הוריה תוך שהיא גורמת נזק רב ועל כך הורשעה בהיזק לרכוש במזיד .

בנסיבות העניין ולאחר עיון בתיקים הקודמים נראה כי הנאשמת שבה ומבצעת עבירות באותו הדפוס, של דקירות וגרימת חבלות קשות , בכל פעם סמוך לאחר שחרורה מן הכלא כשעונשי מאסר ממושכים ומאסרים מותנים אינם מרתיעים אותה.

לא נראה כי ניתן לסכן אנשים כדי שישמשו לנאשמת כחלופה שכן בתקופה של שמונה שנים (מתוכן ריצתה כשבע שנות מאסר שנפסקו לה) שלוש פעמים קמה דקרה ופצעה אנשים שהיו אתה בבית ונראה כי אף היו אלה האנשים הקרובים אליה ביותר. על כן אין מקום לאור הראיות לכאורה לשמוע הצעת חלופה אלא אם היא מורכבת מערבים אשר הינם אנשי מקצוע הבקיאים בכליאה בשיטור או בטיפול ומסוגלים ומאומנים להגן על עצמם בכל עת מפני תקיפה פתאומית חמושה.

משנפסלה על הסף האפשרות להשגחת ערבים במסגרת חלופת מעצר נותרה האפשרות של חלופה טיפולית בעקבות הרקע הברור של צריכת אלכוהול בכל העבירות .

אלא שבעניין זה נראה מגזרי הדין הקודמים כי הנאשמת אינה סובלת רק מהתמכרות לאלכוהול אלא סובלת מהפרעת אישיות גבולית המתאפיינת בהתפרצויות אלימות. הדבר עולה בבירור מתגובותיה בתכוף לאחר המעשים שבהם היא אינה מוצאת כל פסול ומביעה זאת במילים בוטות. מחומר הראיות נראה מדבריה של הנאשמת כי הנאשמת אינה רואה בדקירות ובפציעות עניין חמור אלא משהו האופייני ל"כל משפחה" וכל עוד "אף אחד לא מת" לא קרה דבר המצדיק התערבות של משטרה ובית משפט.

5

עוד יש להביא בחשבון מאסר על תנאי תלוי ועומד בן תשעה חודשים ואירוע יחיד עם עדים מועטים העתיד להידון בבית המשפט שלאישום. כל אלה מובילים למסקנה שגם אם ישקל בהמשך טיפול בנאשמת, הרי שטיפול זה אינו בא בגדר המקרים החריגים בהם יפסק טיפול במסגרת חלופת מעצר אלא שיש להביאו בחשבון לעניין התיק העיקרי.

בנסיבות העניין אין בית המשפט מוצא לנכון לשלוח את הנאשמת לתסקיר של שירות המבחן .

הנאשמת תוסיף ותהא עצורה עד החלטה אחרת.

מומלץ לצדדים בטרם החלטה סופית לשקול המשך צעדיהם בתיק העיקרי או להעמיד הצעת חלופה המורכבת ממפקחים בעלי הכשירויות האמורות מעלה.

ניתנה ונחתמה היום, י"ד תשרי תשע"ז, 16 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

ההחלטה תופץ לצדדים כבר היום על מנת שיבואו בדברים ויהיו מוכנים לדיון בפני כב' השופטת התורנית.

בשל פגרת החג - ההחלטה תיקרא לנאשמת על ידי כב' השופטת התורנית ביום 18/10/2016 שעה 09:30.