1

            בקשה לעיון חוזר

            רקע

1.      לפני בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש לעיין מחדש בתנאי השחרור ולהורות על פתיחת חלון יומי קבוע לצורך יציאה לעבודה בעסק שבבעלותו שברחוב הגעתון 17 בנהריה ("תבליני סולטן") וזאת בין השעות 06:00 -18:00 בימים א'-ה' וכן בימי ו' בין השעות 06:00-16:00.

2.      ביום 28.11.21 הוגש כתב אישום כנגד המבקש המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.

3.      עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 16.10.21 בסמוך לשעה 02:40 הגיע המשיב יחד עם חבריו למסעדה בנהריה וכאשר לא היה ברשותו די כסף לשלם על ארוחה, עובד המקום סירב להכין את הארוחה עד לתשלום מראש. כתוצאה מכך התחיל המשיב לקלל את העובד ולאחר מכן איים עליו שיפגע בחייהם ובגופם ויירה בהם. לאחר מכן, השליך כיסא שפגע בבעל המקום (המתלונן מס' 1) ובכך גרם לו שפשוף ופצע מדמם. לאחר מכן, גם כאשר חבריו של המשיב הרחיקו והדפו אותו מחוץ למסעדה ובעל המסעדה יצא וביקש שיעזוב את המקום, תקף המשיב פעם נוספת את בעל המסעדה, שעה שרץ לעברו והכה אותו במכת אגרוף.

2

4.      בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד לתום הליכים של המבקש.

5.      ביום 31.10.21 שוחרר המבקש בתנאים לחלופת מעצר בבית אמו ובן זוגה בפיקוחם של אביו החורד וסבתו למעצר בית מלא. ומכאן שהבקשה שלפני מבוקש לאפשר למבקש לצאת לעבודה בעסק שבבעלותו וזאת לנוכח התדרדרות מצבו הכלכלי שלה מבקש בעקבות היותו נתון בתנאים מגבילים וכי לאור ההפסדים עלול המבקש להגיע לפשיטת רגל. המבקש אף צירף דוחות כספיים ומסמכים נוספים לתמיכה בנימוקי הבקשה.

6.      טרם מתן החלטה בבקשה שהובאה בפני מותב אחר, הופנה המבקש לקבלת חוות דעת מקצועית של שירות המבחן.

7.      למען שלמות התמונה אציין שביום 26.1.22 הודה המבקש בעובדות כתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן והתיק העיקרי נקבע לטיעונים לעונש ליום 12.6.22.

תסקיר שירות המבחן

8.      בתמצית אציין כי להתרשמות שירות המבחן קיימת מידת סיכון בינונית להישנות מקרים דומים בעתיד. באשר להקלה בתנאי השחרור ויציאתו לעבודה שירות המבחן מציין שבמצבי לחץ וקיצון יש סיכון משמעותי. שירות המבחן מציין שדווקא אופי העבודה, שבה במגע יומיומי עם הסביבה, יש בה כדי לזמן מצבי קונפליקטים ומצבי סיכון. על כן סבור שירות המבחן שיהיה נכון בשלב זה לשלב את המבקש תחילה בהליך טיפולי בדמות קבוצה טיפולית לעצורי בית שם יוכל להתחיל לרכוש כלים להתמודדות עם מצבי קיצון. ככל שהמבקש ימשיך לשתף פעולה עם שירות המבחן ולהיתרם מההליך הטיפולי יוכל שירות המבחן לבחון את יציאתו של המבקש לעבודה.

טענות הצדדים בדיון

9.      ב"כ המבקש הדגיש את הפגיעה הכלכלית בנאשם ובעסק הפרטי שלו וכן את העובדה שמאז הנאשם שוחרר לא הפר את התנאים המגבילים. לדידו של המבקש מדובר בתסקיר חיובי ומלמד על כך שמצבו של המבקש מצריך טיפול. לפיכך, עתר הסנגור להורות על פתיחת חלונות התאווררות לצרכי עבודה.

3

10.  ב"כ המשיבה ציין את העובדה שבשלב זה כאשר המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן לא עומדת למבקש עוד חזקת החפות וכי התסקיר מדבר בעד עצמו בעניין התמודדות המבקש עם קונפליקטים ומצבי סיכון.

דיון והכרעה

11.  לאחר שעיינתי בבקשה ובתסקיר שירות המבחן וכן שמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות לפחות בשלב זה.

12.  המבקש הורשע בעבירות אלימות כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן. מדובר באירוע חמור ואלים. לכך יש להוסיף כי לחובתו של המשיב מאסר על תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים, זאת לאחר שנגזר דינו רק ביום 1.6.21 במסגרת ת.פ. 21460-12-20, כאשר במסגרת הליך זה הורשע המשיב בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש בעקבות אירוע קודם מיום 23.6.20 עת המשיב תקף מאבטח במרכז הקונגרסים בחיפה. דא עקא שחזרתיות על מאפיינים דומים של העבירות מלמדת על המסוכנות הנלמדת מהאירוע ומהמבקש, דבר שאף נתמך על ידי האמור בתסקיר שירות המבחן המאבחן את מאפייני המבקש על רקע מהמעשים וקובע כי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד בינוני.

ככלל, בקשה ליציאה לעבודה לצורך פרנסה מצדיקה העתרות לה ככל שהדבר אינו פוגע באינטרס הציבורי או בהליכי המשפט (ראו בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל, בש"פ 1393/07 אלחנטי נ' מדינת ישראל, בש"פ 6845/07 קונסטנטין נ' מדינת ישראל). בעניינו אני סבורה כי ככל שבית המשפט יעתר לבקשה בשלב זה כאשר המסוכנות הנשקפת מהמבקש לא פחתה הרי שהדבר פוגע באינטרס הציבורי, הגם שלכאורה המבקש מלווה על ידי מפקחים.

13.  שירות המבחן שהוא גורם מקצועי אינו ממליץ בשלב זה על הקלה בתנאי השחרור של המבקש לפיכך על מנת לסטות מהמלצת שירות המבחן יש צורך בקיומם של טעמים מיוחדים וכאלו לא מצאתי .

לעניין זה אפנה לבש"פ 9589/17 מדינת ישראל נ' נאסר איברהים (מיום 11.12.17):

4

"כדי להשיב לשאלה זו, שהיא ביסודה שאלה של הערכת סיכונים וניסיון "לנבא את העתיד", בית המשפט נדרש לבחון לא רק את נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם, אלא גם את נסיבותיו האישיות ואת מאפייני אישיותו. הערכה זו היא ביסודה הערכה מקצועית-טיפולית, ומשכך לעתים קרובות נעזר בית המשפט הדן במעצרו של נאשם בתסקיר מעצר שנערך על-ידי שירות המבחן אשר תואר כ"עיניים, אוזניים וגם קול הלב לבתי המשפט בבואם להחליט בדבר מעצר או עונש, זאת, גם אם לא תמיד מתקבלת דעתם" (ע"פ 4102/08 דירבאס נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ד' (10.12.2008); ע"פ 8706/15 ‏חמודה נ' מדינת ישראל,[פורסם בנבו] פסקה 19 (‏6.7.2016)).

נוכח האמור, נקבע כי על אף שבית המשפט אינו כבול להמלצת שירות המבחן, ככלל כדי לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן נדרשים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת (ראו: בש"פ 3081/15 מדינת ישראל נ' רגבי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (7.5.2015); בש"פ 9487/17 מדינת ישראל נ' עסאלה, [פורסם בנבו] פסקה 17 (7.12.2017)).

14.אשר על כן, לאור כל האמור, בשלב זה אינני נעתרת לבקשה להתיר את יציאתו של המבקש לעבודה, גם לא בליווי מפקח. יחד עם זאת נוכח העובדה כי התיק העיקרי קבוע לחודש יוני 2022 אני קובעת למעקב כך ששירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום 3.4.22 שיתייחס לשילוב המבקש בהליך טיפולי ולהקלה בתנאי שחרורו של המבקש.

ניתן בזאת צו פיקוח מעצרים לתקופה של שישה חודשים במהלכו יהיה המבקש נתון בפיקוח של שירות המבחן.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים ולשירות המבחן אשר יגיש תסקיר עד ליום 3.4.22.

ניתנה היום, א' אדר א' תשפ"ב, 02 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.