מ"ת 67296/01/17 – מדינת ישראל נגד ראשד עמראני (עציר) -בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"ת 67296-01-17 מדינת ישראל נ' עמראני(עציר)
|
|
12 פברואר 2017 |
1
|
לפני כבוד השופטת שוש שטרית |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שרון לוי והמתמחה יואל עשור
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
ראשד עמראני (עציר) -בעצמו ע"י ב"כ עו"ד אייל אביטל
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים על רקע כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת נשק שלא כדין.
1. על פי העבודות בכתב האישום בתאריך 18.11.16 סמוך לשעה 04:00 ביער שומריה,החזיק המשיב באקדח מסוג גלוק אשר נגנב בשנת 2003 מדירה בעיר רעננה. המשיב החזיק באקדח כשהוא טעון במחסנית ובה 15 כדורים, מבלי שהחזיק ברישיון על פי דין. עוד נטען כי עובר לתאריך המתואר לעיל, ולכל הפחות מיום 12.8.16 החזיק המשיב באקדח ברשותו, מבלי שהחזיק ברישיון על פי דין.
2
2. ב"כ ה משיב טען לכרסום בראיות הנובע מגרסת המשיב לפיה האקדח שייך לאחיינו אשר למעשה שהה עמו ועם האחרים בשמורת הטבע בה נעצרו. לטענתו, מחומר החקירה נמצא תימוכין לגרסת המשיב לפיה עם הגיע אנשי שמורת הטבע למקום בו ישב המשיב ועוד 4 אנשים, היו לפחות עוד שניים אחרים באזור ואלה ברחו עת הגיעו אנשי שמורת הטבע, והגם שהמשיב והאחרים לא מסרו בחקירתם הראשונה את זהותם של האחרים שברחו, הרי שמאוחר יותר המשיב מסר לחוקריו, בפה מלא מי שהיה אז במקום וברח הוא אחיינו הישאם שהאקדח שייך לו. עוד בתימוכין לגרסת המשיב הפנה לחומר החקירה ממנו עולה כי בנוסף למשיב והאחרים שנעצרו עמו במקום בו נתפס האקדח היו גם אחרים, כך למשל מעדותו של עומרי. לטענתו המשיב מסר בסופו של דבר גרסה מלאה והפנה אצבע ברורה כלפי האדם לו שייך האקדח ואשר גם נטען כי שהה במקום. לטענתו הסבר המשיב לטביעת ה אצבע על האקדח ולפיה הוא הזיז את האקדח הינה סבירה והעובדה כי הצטלם כשהוא מחזיק באותו אקדח דווקא מדברת לטובתו שהרי מי מחזיק אקדח ללא רישיון לא היה מעז להצטלם עם האקדח ולסכן עצמו במעצר ובכלל מהתמונה של המשיב אוחז באקדח בהחלט ניתן להתרשם כי זה החזיק באקדח כדי להצטלם ותו לא. עוד הוסיף כי העובדה שאחיינו של המשיב דרוש לחקירה ולא מתייצב יש בה לחזק גרסת המשיב ובכל מקרה המשיב לא היה המציא את שמו של אחיינו ולא היה מפליל אותו ללא חש לאחר מספר ימים של מעצר כי החבל נכרך סביב צווארו שאז סיפר את כל האמת על מה שהיה ביום 18.11.2016.
אשר לעילת המעצר טען החזקה של נשק אינה עניין טכני אלא מהותי. הפנה להלכת אבו מוך אשר דירגה את עבירות הנשק לשמונה מדרגים והמדרג האחרון הוא ציד ושעשוע, אפילו לא הגנה עצמית.
כך שבכל מקרה והגם שבית המשפט יסבור שאין בגרסת המשיב כדי לכרסם מהתשתית הראייתית כי אז נוכח המדרג הנמוך של אחזקת הנשק על ידי המשיב , עילת המעצר בקושי מתקיימת ובכל מקרה אינה מצדיקה מעצרו עד תום ההליכים וכי ניתן להסתפק בחלופת מעצר סבירה שתשיג את תכלית המעצר.
3. ב"כ המבקשת הפנה לדוחות הפעולה של השוטרים עידן ג'ראבין ודניאל רז ודוח הפעולה של פקח שמורת הטבע, מהם עולה כי בעקבות מידע על ציד לא חוקי, הגיעו ליער בשומריה, שהינו שמורת טבע, ושם ראו את השיב ואחרים יושבים ליד מדורה. בסריקות שנעשו על ידי שוטרים ופקחי שמורת הטבע, נראו באזור אביר גוף של דורבן, רגל כרותה של דורבן, סימני דם ומתחת לאחד המזרונים עליו ישבו המשיב וחבריו כדור של אקדח וסכין. נוכח שנמצא במקום על ידי השוטרים, הם הובאה למקום כלבת גישוש אשר בעקבותיה נמצא מוסלק בתוך צידנית חלקי חיה ואקדח בתוך גרב ומחסנית עם כדורים. האקדח הוברר אשר נגנב בשנת 2013 מדירה בעיר רעננה.
הפנה לחקירתו הראשונה של המשיב אשר מסר לחוקר כי מעולם לא ירה ולא החזיק בנשק ( ש' 48-49), גם האחרים הכחישו כל קשר לאקדח ולפיכך המשיב והאחרים שוחררו לא לפני שנלקחה מהם דגימת ד.נ.א.
הפנה לתוצאות ה-ד.נ.א. של ה משיב שנמצאה מתאימה ל ד.נ.א. שנמצאה על פסי הדריכה של האקדח, ובהתאמה של יותר אחד למיליארד, ולחדירה לטלפון של המשיב בו נמצאה תמונה בה הוא נראה מחזיק באקדח זהה לאקדח שנמצא בשטח מס' חודשים לפני, וגם לכך הפנתה.
3
בנוסף לאמור הפנה לחקירה נוספת של המשיב ביום 22.1.2017 אשר הכחיש באופן גורף את המיוחס לו, ואשר חזר על טענתו לפיה מעולם לא החזיק בידו נשק. כן הפנה לדבריו לאחר שהוצגו בפניו התמונות שהורדו ממכשיר הטלפון שלו לפיהם הוא בכלל לא מזהה את עצמו בתמונות, ולא היה מוכן למסור פרטים בנוגע לכל אותם אלה המצולמים בתמונה. עוד הפנתה להמשך חקירתו של המשיב אשר חרף שמטיחים בו את תוצאות בדיקת ה-ד.נ.א. והתמונות מתוך מכשיר הטלפון שלו, הוא משיב באופן סתמי ומתחמק "אני לא יודע" והדברים האמורים חזרו על עצמם ב -3 חקירותיו.
ב"כ המבקשת עמד על גרסתו המאוחרת של המשיב לפיה הנשק שייך לאחיינו והדגיש כי זו באה רק בחקירתו הרביעית מיום 26.1.2017, אז פנה המשיב לחוקר המשטרה ואמר לו שהוא רוצה להגיד את האמת וכי האקדח שייך לאדם בשם הישאם שהוא אחיין שלו, ומכאן מסר הסבר לאחיזתו בנשק כעולה מהתמונה בה הוא מצולם, וטען כי הוא יצא לטייל עם אותו הישאם וחברים נוספים, ראה שיש אקדח להיאשם אשר סיפר לו כי עובד כמאבטח ולפיכך סבר שמדובר באחזקה חוקית וכל שעשה הוא להצטלם עם הנשק. אולם, לשאלת החוקר את שמות החברים המופיעים לצדו של המשיב האחרון סרב לתת תשובה.
4. לאחר עיון בחומר החקירה וטענות הצדדים לא מצאתי כי בגרסת המשיב לפיה האקדח שייך לאחיינו, יש לכרסם בתשתית הראייתית אותה הניחה המאשימה.
התשתית הראייתית מבוססת היטב על ראיות ישירות ונסיבתיות. המשיב נתפס יחד עם אחרים בשעת לילה בשמורת טבע כשהם יושבים על מזרן שמתחתיו נמצאו סכין וכדור של אקדח ובתוך צידנית שהייתה סמוכה אליהם נמצאו אברי גוף של דורבן ואקדח מסוג גלוק.
לאחר חקירה, המשיב והאחרים שוחררו לאחר שהרחיקו עצמם מהנשק שנתפס סמוך איליהם, אולם בהמשך, התקבלה ראייה משמעותית בדמות בדיקת ד.נ.א הקושרת ממש את המשיב לאותו אקדח שנמצא מוסלק בתוך גרב שהונחה בצידנית.
לאמור יש להוסיף תמונה שהוצאה ממכשיר הטלפון הנייד של המשיב ולפיה נראה בברור כי הוא אוחז באקדח הדומה מאוד לאקדח שנתפס בתוך הצידנית ועליו ד.נ.א של המשיב.
4
יוצא אם כן, כי בנוסף לנוכחות של המשיב וישיבתו סמוך לאקדח שהיה מוסלק הצטרפו שתי ראיות האחת משמעותית בדמות תוצאות הד.נ.א. ותמונתו אוחז אקדח כשלאלה מצטרפים שקרי המשיב אשר טען בשלוש חקירות כי הוא מעולם לא ירה באקדח ובכלל לא אחז מימיו באקדח והגדיל לעשות עת הכחיש כי הוא זה המצולם בתמונה כשברור וללא כל ספק כי הוא זה המצולם בתמונה.
על רקע האמור, גרסתו המאוחרת של המשיב אשר טוען כי האקדח שייך לאחיינו הישאם קשה שתתקבל.
הקושי מקבל משנה תוקף בהינתן שהסבר המשיב את הד.נ.א. על האקדח בכך שהגיע עם חבריו ליער שומריה כדי לעשות על האש ואז הם פגשו ביער אנשים ובמקרה גם את הישאם, הוא, המשיב ישב על מזרון, הבחין באקדח על המזרון והזיז אותו משום שהאקדח הפריע לו, ומיד לאחר מכן הגיעו השוטרים והפקחים, הישאם עזב עם חבריו את המקום במהירות ולקח עמו את האקדח (ראה חקירה רביעית ש' 63-65).
ההסבר הנ"ל לא יכול להתיישב עם העובדה כי הנשק נמצא במקום בתוך הצידנית כשהוא מוסלק, קרי קיימת סתירה פנימית כפולה בהסבר המשיב, גם לעצם אותה נגיעה אקראית בנשק וגם לעצם זה שזה בכלל לא נלקח על ידי אחיינו כפי שנטען.
זאת ועוד בחקירתם של האחרים שהיו עם המשיב באירוע כמתואר בכתב האישום אף אחד מהם לא מזכיר את הישאם, וכל שאמרו הוא כי היו בסביבה שני רכבים שנסעו ללא אורות. כטענת ב"כ המבקשת אף אני סבורה כי "צירוף המקרים" למפגש אקראי עם הישאם בשעת לילה ביער שומריה קשה שיתקבל ובפרט שעה שהמשיב משקר וגם נמצאו סתירות מהותיות בגרסתו המאוחרת.
ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017במעמד הנוכחים.
|
שוש שטרית , שופטת בכירה |
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
אשר לעילת המעצר, אין חולק כי זו סטטוטורית, מדובר בעבירת נשק המקימה חזקת סוכנות. משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, כמצוות המחוקק נותר לבחון חלופת מעצר.
5
ב"כ המבקשת עתר למעצרו כשהוסיף למעשיו את עברו הפלילי ותקופת מאסר אותה ריצה. ב"כ המשיב טען כי מדובר בהחזקת נשק הנמצאת במדרג הנמוך של עבירה מסוג זה ועתר לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה תוך שהוסיף וציין כי מדובר במי שהוא עובד שנים רבות, יצרני, אינו מעורב בשום הליך פלילי או סכסוך כזה או אחר.
עבירות של החזקת נשק מקימות עילת מעצר סטטוטורית מחשש למסוכנות. במקרה שלפני לציין כי מדובר במי שלא רק קיימות נגדו ראיות להחזקת האקדח שלא כדין, אלא שהוא נושא את הנשק עמו ובין היתר עושה בו שימוש למטרות ציד וכעולה תמונות האקדח והמחסנית, תמונות חלקי הדורבן, ודו"ח בדיקת אמל"ח.
המדובר בצייד המבוצע בשמורת טבע, ביער שומריה ומעבר לפגיעה בבעלי החיים המוגנים גם ובעיקר עלול לסכן חייהם של מבקרים במקום.
יחד עם האמור, כמו ב"כ המשיב סבורתני כי במקרה שלפני מדובר בעבירה שהיא במדרג הנמוך יותר של עבירה מסוג זה. אין כל אינדיקציה לכך שהמשיב החזיק את הנשק בעקבות סכסוך עם אחרים או אף להגנה עצמית ונראה שיותר למטרות ציד אם כי גם אלה בנסיבות העולות מחומר החקירה יש בהם כדי להוות סיכון כלפי ציבור המטיילים.
בהתייחס לעברו של המשיב זה אינו מכביד כפי שביקש ב"כ המבקשת להציג. הרשעתו האחרונה של המשיב משנת 2010 בעבירה של ביצוע עבודות ללא היתר על פי חוק תכנון ובניה. הרשעה נוספת משנת 2008 בעבירה של תקיפה סתם והרשעה בה נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל הינה משנת 1995. מדובר בעבר ישן מאוד וניכר כי המשיב לא מנהל אורח חיים עברייני.
שמעתי את חלופת המעצר, ממנה התרשמתי לחיוב, המדובר בחלופת מעצר במושב עמיעוז במשק של שניים המכירים את המשיב כבר שנים רבות, הם סומכים עליו, ההיכרות ביניהם ניכר כי היא קרובה וטובה. לצד השניים, אשתו של המשיב אשר תעבור להתגורר במושב עמיעוז על מנת לפקח על בעלה גם בשעות הלילה וגם ממנה התרשמתי כי היא מבינה את משימת הפיקוח וכי תמלא אותה כראוי.
במכלול הדברים האמורים, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:
6
א. המשיב ישהה ב"מעצר בית" מלא בכתובת: משק 146 במושב עמיעוז. המשיב יהיה כל העת בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: מר רותם אוביץ ת.ז. 033505520, מר עדו אודלר ת.ז. 034964189 וגב' אמירה עמראני ת.ז. 026295949;
ב. מובהר למשיב ולערבים הנוכחים כעת באולם, כי כל יציאה של המשיב את מקום "מעצר הבית", או כל הישארות של המשיב שלא בנוכחות אחד מבין המשגיחים בצמוד אליו, יהוו הפרה של תנאי השחרור;
ג. התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי אחד הערבים;
ד. הפקדה בסך 10,000 ₪;
ה. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל בסך 15,000 ₪ כל אחת;
לא יעמוד המשיב בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפניי בתוך 48 שעות.
על ב"כ המשיב להבהיר למשיב ולערבים שוב את כל תנאי השחרור, לוודא כי הבינו אותם, וכן לוודא כי הללו הבינו היטב כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור - יכול ותוביל הן למעצרו המחודש והן לחילוט הערבויות.
המשיב הודע בדבר מועד הדיון המקדמי הקבוע בתיק העיקרי ליום 9.3.2017 בשעה 11:30 בפני כב' השופט ד"ר יובל ליבדרו וכי עליו להתייצב בליווי אחד הערבים.
ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.
|
שוש שטרית , שופטת בכירה |
