1

 

 

 

 

 

בפני בקשה של המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בבסיס הבקשה כתב אישום אשר הוגש כנגד המשיב בו מתוארת המסכת העובדתית שתתואר להלן:

במהלך השנים 2016-2017 נפסל המשיב בנוכחותו בשלושה הליכים משפטיים נפרדים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.

 

ביום 4.12.16 נפסל רישיון נהיגתו למשך 3 שנים, ביום 26.2.17 נפסל לארבעה וחצי חודשים במצטבר וביום 6.3.17 נפסל ל- 30 חודשים במצטבר.

למרות פסילותיו הפעילות, נהג לכאורה המשיב ברכב ביום 10.8.19 בסמוך לשעה 21:41 בישוב תל-שבע.

2

נהיגה זו שנצפתה לכאורה על ידי שוטר והובילה לדרישה מהמשיב לעצור, יצרה מרדף רכוב אחר המשיב במהלכו נהג ב"נסיעה מהירה" בו השתתפו מספר אנשי משטרה. ניידת משטרה שהחלה במרדף הייתה מעורבת בתאונה עם רכב אזרחי, פרשה מהמרדף, וכך המשכו של האירוע היה עם שוטרים אחרים אשר עצרו את המשיב ועיכבו לחקירה שניים מחבריו שהיו עמו ברכב.

מעצרו של המשיב היה לאחר שנכנס לדרך ללא מוצא, ולאחר שניסה להימלט רגלית אגב ריצה מהירה מרכבו.

למשיב יוחסו מספר עבירות וביניהן נהיגה בזמן פסילה, סיכון חיי אדם, אי ציות לאות שוטר במדים ונהיגה בקלות ראש.

 

במהלך הדיון בפני טען ב"כ המשיב כי אין בחומרי החקירה ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לעצם הנהיגה ברכב.

ב"כ המשיב מסכים כי יש זיקה בין הרכב למשיב שכן רכב זה בבעלות אשתו, אך נוכחותו ברכב יחד עם שניים נוספים במהלך האירוע אינה קושרת אותו לנהיגת הרכב אותה הוא מכחיש.

עוד נטען כי זיהויו הלכאורי של המשיב נשען על עדות של שוטר אחד אשר לא המשיך במרדף עקב תאונה בה היה מעורב, ולאחר שהגיע למשטרה רשם מזכר ובו אמירה סתמית לפיה זיהה בוודאות את המשיב.

לטענת ב"כ המשיב לא בוצעה כל פעולת חקירה המחזקת את הזיהוי, ובכלל זה מסדר זיהוי או מסדר תמונות, אין כל מעצר של הנוסעים האחרים ברכב ולמעשה אין כל ראייה ממשית הקושרת את המשיב לנהיגה ברכב במהלך האירוע.

 

ב"כ המדינה טען כי בידי המדינה ראיות בעוצמה מספיקה לצורך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט הופנה לעדותו הכתובה של השוטר משה צור שם מזוהה המשיב על ידו בוודאות כמי שנהג ברכב.

תיק החקירה כולו הוגש לעיוני אגב טיעון לפיו הרכב נשוא המרדף בפרשה זו נמצא בבעלות אשת המשיב מה שמחזק את עדותו של השוטר צור.

 

קראתי את כל תיק החקירה, צפיתי בשלושת הסרטונים שצורפו אליו ולהלן מסקנותי ביחס לשאלת קיומן או העדרן של ראיות לכאורה כנגד המשיב בפרשה זו:

 

3

על פניו צודק ב"כ המשיב כי ככל שהדבר קשור לראייה ישירה הקושרת את המשיב לנהיגה ברכב פורד מונדאו מ.ר 92-406-64 ביום 10.8.19 בשעה 21:41, נשענת עובדה זו בכתב האישום על עדות יחידה של השוטר משה צור, וכך כותב השוטר במזכרו:

 

"בצומת שבו זיהית את הרכב הייתי קרוב לצד הנהג, חלון הנהג היה פתוח ונוצר קשר עין. הנהג שהיה עם זקן שחור מלא וחולצה בהירה. יש לציין למרות שמדובר בזמן חשיכה במקום היו עמודי תאורה דולקים והנהג נראה בבירור. לאחר שביצעתי פניית פרסה אחרי הרכב שהחל להימלט למרות שנתבקש לעצור, הרכב פנה לדרך עפר בקרבת מקום ונתפס על ידי שוטרים אחרים. אני לא הגעתי לרכב עקב תאונה נ.ב שקרתה לניידת בזמן הנסיעה אחרי הרכב החשוד.

לאחר שנהג הובא לתחנה זוהה הנהג בוודאות. התברר כי מדובר במוסא אבו עמרה ת.ז 201591567 ....."

בתחילת מזכרו מתאר השוטר צור את הרכב החשוד אותו זיהה כרכב מסוג פורד מונדאו אפור שמספר הרישוי שלו מתחיל בספרה 92, וכי רכב זה מוכר לו מעבודתו.

 

אולם, למרות עדות יחידה זו, מציגה המדינה מערך ראיות נוסף המשנה לחלוטין את משקלה של עדות זו כפי שיוסבר בהרחבה להלן:

 

אותו רכב ממש נמלט מהשוטר אמר יורם אשר "קיבל" את המשך האירוע מהשוטר צור שהיה מעורב בתאונה קלה במהלך המרדף.

השוטר יורם אמר מתאר כיצד השוטר צור מבקש סיוע ב"גל" המשטרתי ומדווח על פורד מונדאו עם לוחית רישוי 92 הנמלטת ממנו ומבקש ביצוע חסימה של הדרך.

השוטר יורם מתאר במזכרו כיצד הוא מבחין ברכב החשוד העונה לתיאור מתקרב אליו בפער של "מספר שניות "מהדיווח של השוטר צור בקשר המשטרתי.

השוטר מתאר כיצד הוא סוגר את הכביש לצורך חסימת הרכב החשוד אך זה מזהה את החסימה ונמלט ימינה לדרך עפר.

מיד מתפתח מרדף רכוב של השוטר יורם אמר אחרי הרכב החשוד וזאת עד לבית ספר ג'ובראן שם חבר לאירוע השוטר משה אוקנין אשר עיכב שני חשודים המתוארים על ידי השוטר אמר יורם כך:

4

"עבד זוהיר אבו סרחאן ת.ז 316586502 לבש כובע קסקט שחור וז'קט ספורטיבי בצבע שחור ומכנס ג'ינס כחול ונעל נעלי הרים חומות. החשוד השני שזוהה על פי אימות פרטים אחמד מוסא אבו עמרה ת.ז 208266122 לבש חולצה עם שרוולים קצרים בצבעים אפור ושחור ומכנס אמונים שחור הנ"ל היה יחף ללא נעליים...."

עדות זו של השוטר יורם, משתלבת עם עדותו של השוטר משה אוקנין המתאר כך את מפגשו עם הרכב החשוד לאחר שנעצר בדרך ללא מוצא:

"זיהיתי רכב מסוג פורד מונדאו שמתחמקת מניידת משטרה ובורחת לתוך שטח בית הספר שמהכרותי זה שטח ללא מוצא. אני שהייתי רגלי ביחד עם השוטר נתי ביטון ויועד כהן התחלנו ריצה וכאשר הגעתי לרכב זיהיתי פריקה של אנשים מהרכב סה"כ 3 במספר כאשר שני חשודים נתקעו על הגדר ואני ניגשתי אליהם ובשלב זה זיהיתי את עבד אבו סרחאן ואחמד אבו עמרה ואילו החשוד השלישי ברח ימינה והשוטר נתי ויועד רדפו אחריו בשלב זה...."

 

מעצרו של המשיב עצמו מתואר אכן על ידי השוטר נתי (נתנאל) ביטון באופן הבא:

"זיהיתי את הרכב פורד מונדאו מספר 9240664 כאשר מוכרת לי היטב מעבודתי ששייכת לבחור בשם מוסא אבו עמרה. ומיד זיהיתי את השוטר יועד רודף ברגל אחרי מוסא אבו עמרה שלבוש חולצה לבנה ובלי נעלים. לציין שמוסא מוכר לי הייטב מעבודתי ומכיר אותו בוודאות, מיד הצטרפתי ליועד אחר מוסא שמוסא ניסה לעבור דרך חור גדול של גדר נכנס בגדר ונפל והמשיך לברוח .....

תפסתי את מוסא בחולצה וחיבקתי אותו עם הידיים בכל הגוף ומיד יועד הצטרף למעצר, לציין שבמהלך הריצה צעקתי לו עצור משטרה מספר פעמים....."

 

ניתוח כלל עדויות השוטרים לעיל מניב את המצב הראייתי הלכאורי שיתואר להלן:

רכב חשוד המצוי בבעלות אשת המשיב נצפה על ידי השוטר צור כאשר בו נ ג דם עם זקן וחולצה בהירה.

כעבור מספר שניות שוטר אחר (יורם אמר) מנסה לבצע לאותו הרכב ממש, אותו הוא מזהה לפי סוגו ולוחית הרישוי, חסימת דרך שמסתיימת בניסיון בריחה נוסף של הרכב לשטח עפר.

הרכב נכנס במהלך המרדף הרכוב לדרך ללא מוצא, שם נצפה הרכב על ידי השוטר אוקנין כמי שפורקים ממנו שלושה חשודים.

שני חשודים מעוכבים מידית על ידי השוטר נתי ביטון ואילו המשיב עצמו נמלט רגלית ונתפס על ידי השוטר אוקנין.

שני החשודים הנוספים מתוארים כמי שלובשים חולצות כהות ולא בהירות (אחד מהם אף עם כובע שחור).

5

רק חשוד אחד לובש חולצה בהירה והוא המשיב אשר נתפס על ידי השוטר אוקנין וקצין נוסף ומובא עצור לתחנה.

את אותו חשוד הלבוש חולצה לבנה פוגש בתחנה השוטר צור המגיע למקום לאחר שסיים את אירוע התאונה בה היה מעורב, ומתאר אותו כמי שמזוהה על ידו בוודאות כנהג.

 

על פניו צודק ב"כ המשיב כי לא בוצע מסדר זיהוי תמונות או מסדר זיהוי חשודים טרם המפגש בין השוטר צור למשיב.

אולם, אין אני מסכים עם ב"כ המשיב כי ראיית זיהוי דלה אחת בלבד עומדת לחובת המשיב בפרשה זו:

 

 

 

המשיב קשור קשר ישיר לרכב מולו התבצע המרדף שכת אשתו היא בעלת הרכב.

המשיב טען בחקירתו כי לא נהג ולא היה כלל ברכב, מה שאינו מסביר את נוכחותו ועיכובו ליד הרכב שנקלע לרחוב ללא מוצא בתום מרדף משטרתי פרוע אחריו.

המשיב נצפה על ידי שוטר שרדף אחרי הרכב, יוצא במהירות מהרכב החשוד יחד עם שניים נוספים.

רק המשיב לבש חולצה לבנה בעוד שני חבריו לבשו חולצות כהות.

עובדה זו מחזקת מאד את טענת השוטר צור לפיה זיהה את נהג הרכב כבעל זקן הלובש חולצה בהירה, ולאחר מכן ביצע השלמת זיהוי של הנהג בתחנה.

לו ברכב היו נמצאים שניים או שלושה נוסעים בעלי חולצה לבנה, או אז ניתן היה לטעון כי אפשרות של טעות בזיהוי על ידי השוטר צור אפשרית. אולם, כאשר מתברר שאדם אחד בלבד ברכב לובש חולצה לבנה, וכל שלושת יושבי הרכב נתפסים מיד עם הפריקה ממנו, ומתברר כי רק אחד מהם לובש חולצה לבנה, הסיכוי לטעות של השוטר צור בזיהוי הראשוני בזמן הנהיגה ובזיהוי הנוסף בתחנה, נמוך מאד בעיני.

 

ראיות נוספות מחזקות את טענת המדינה כי המשיב נכח ברכב החשוד בניגוד לעדותו במשטרה:

המשיב נתפס ליד הרכב כאשר הוא יחף, ולכן הסבירות כי כך טייל ברחובות תל-שבע נמוכה על פני האפשרות כי יצא מהרכב אחריו בוצע המרדף שם סביר כי יהיה יחף.

 

6

המשיב (וגם החשודים הנוספים שנחקרו) מרחיקים עצמם באופן תמוה מהרכב שנעצר ולא מספקים כל הסבר מניח את הדעת לנוכחותם במקום זה - רחוב ללא מוצא סמוך לבית ספר בשעת לילה.

הכחשתם הכללית של השלושה ובמיוחד של המשיב עצמו שאשתו בעלת הרכב לכל זיקה לאירוע המתואר בכתב האישום ללא מתן כל הסבר לנוכחותם במקום, מחזקת אף היא את הראיות שבידי המדינה נגד המשיב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני קובע כי בידי המדינה ראיות לכאורה בעוצמה סבירה הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

נוכח קביעתי לעיל, ימשיך הדיון בפני לצורך בחינת רף מסוכנותו של המשיב בבקשת המדינה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ט, 25 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.