1

כללי

2

1.      ביום 04.04.21 הוגשה נגד המבקש בקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שנתפס נוהג ללא רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, אי ציות לשוטר במדים או שוטר שהזדהה, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, סירוב לבדיקת שתן לאיתור סמים או אלכוהול, לפי סעיפים 39א, 62(3) ו-69ב(ב) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, בכך שביום 01.04.21 נהג הנאשם בכביש 6 בקלות ראש בכך שלא ציית להוראות שוטר במדים שהורה לו לעצור באמצעות ידו ועת שהבחין בשוטר נס מהמקום תוך שהוא מגביר את מהירותו, התנהל אחריו מרדף עד שנעצר בעומס תנועה, וכן בהיותו שיכור בכך שסירב לתת דגימת שתן לגילוי סמים בגופו לפי דרישת שוטר, על אף שהוסברה לו משמעות הסירוב וכאשר נכשל במבחן העמידה בבדיקת המאפיינים, והכל כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 15.12.18.

2.      ביום 04.04.2021 בית המשפט הורה על שחרורו בתנאים, בין היתר, של מעצר בית מלא בבית הוריו בכפר פרידיס ולא יצא מפתח הבית במהלך כל שעות היממה, תחת פיקוחם של שני משמורנים, וזאת לסירוגין.

בהמשך להחלטה בערר שהוגש ע"י המדינה, בית המשפט אישר משמורן נוסף.

3.      ביום 05.12.2021 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר להסרת תנאי המעצר אם כי חזר בו מהבקשה ביום 28.12.21. ביום 03.02.22 המבקש הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר והדיון נדחה ליום 08.09.22.

הבקשה

4.      לפניי כעת בקשה לעיון חוזר מיום 14.08.2022, בה ביקש המבקש להקל בתנאי שחרורו, באופן שיבוטלו התנאים המגבילים שהוטלו במסגרת תיק זה.

5.      ב"כ המבקש הדגיש כי מאז שוחרר המשיב בתנאים מגבילים עד היום, עברה תקופה כה ארוכה, לא נרשמה לחובתו שום הפרה ולא נפתחו לו תיקים נוספים. מכאן ניתן בשלב זה לתת במשיב אמון ולקבוע כי המסוכנות אוינה ולאפשר לו לחיות ולהתפרנס בכבוד.

בדיון שהתקיים ביום 30.08.2022 ב"כ המבקש טען כי עד היום לא היו כל הקלות מלבד שיצא לחופשת החג. וכן, כי תיק המב"ד שנפתח מחודש מרץ 2022 הינו בעקבות חיפוש בבית המשיב, ללא כל הפרה מצדו, שלא הניב פירות.

6.      מנגד, ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. הוא חזר על ההתנגדות בכתב, שמדובר ברמת מסוכנות גבוהה , אין נסיבות חדשות מלבד חלוף הזמן, כאשר בעניין זה אין למבקש אלא להלין על עצמו, בשים לב לבקשות הדחיה הרבות מטעם המבקש בהליך העיקרי ולכך שהתשובה לכתב האישום נמסרה בחלוף יותר משנה ממועד השחרור בתנאים. הוא הוסיף כי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על מצב ייחודי. הוא הפנה לכך שביום 29.03.2022 נפתח למבקש תיק חקירה חמור, בגין סחר בסמים, החזקת סמים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על כן, הוא עתר לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה:

3

7.      לאחר ששקלתי את האמור בבקשה, בתשובה ואת טענות הצדדים, אני סבורה שיש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

8.      בינתיים חלוף הזמן יכול לשמש שיקול להפחתת המסוכנות והקלה בתנאי המעצר שכן חלפו מעל 15 חודשים מאז שחרורו למעצר בית בתנאים, ללא חלונות התאווררות, והמבקש לא ביצע הפרות כלשהן, וכן בחלון שאושר לו בחג אף לא בוצעו הפרות ולא נפתחו תיקים חדשים במהלכו. ובנסיבות, אכן מדובר בנסיבה המצדיקה הקלה מסויימת בתנאי השחרור. עם זאת, גם אם מסוכנותו של המבקש לציבור- המוגבלת לעבירות תעבורה בלבד כפי שעולה מהחלטת השחרור בתנאים מיום 04.04.2021 - פחתה והוא לא הפר את תנאי השחרור, עדיין נשקפת ממנו מסוכנות, וכך גם ממשיכה להתקיים עילת מעצר בעניינו.

9.      זה המקום להעיר כי לא מצאתי בקיום תיק המב"ד שאליו התייחסו הצדדים כדי להשליך על קביעת המסוכנות, שכן תיק החקירה לא הוגש לעיוני, כאשר גם לא נטען כי הוגש כתב אישום, עם כל המשתמע מכך.

10.  בנסיבות אלו, ובאיזון הנכון בין כלל האינטרסים המתנגשים, אני סבורה שניתן בנקודת זמן זו להקל בתנאי מעצר הבית ולאפשר למבקש חלון התאווררות בין השעות 09:00 ועד 17:00, תחת פיקוחם של המשמורנים לסירוגין, כאשר יתר תנאי השחרור יותרו על כנם.

אעיר באגב, כי הימשכות תנאי מעצר בית מלא ללא כל חלון בנסיבות תיק זה לתקופה כה ארוכה עלולה להביא לתוצאה הפוכה מבחינת השגת המטרות של מעצר הבית, וזאת מבלי להשליך על מקרים אחרים, כאשר אני ערה לכך שבהליך העיקרי היו 4 דחיות מטעם ההגנה עד שניתנה תשובה לכתב האישום.

11.  לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

אני מתירה למבקש לצאת ממעצר הבית בו הוא שוהה בין השעות 09:00 ועד 17:00, תחת פיקוחם של אחד או יותר מהמשמורנים, אשר אושרו על ידי בית המשפט.

יתר תנאי השחרור ללא שינוי.

המבקש מוזהר כי כל סטייה מתנאי שחרורו עלולה להוביל למעצרו מאחורי סורג ובריח.

4

12.  מאחר שהחלטה זו ניתנה שלא במעמד הצדדים, היא תיכנס לתוקפה החל מיום 06.09.2022 בשעה 06:00 בבוקר.

13.  המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולמשטרת ישראל.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ח' אלול תשפ"ב, 04 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.