1

בהמשך לדיון שהתקיים בפניי היום בבקשה לחילוט הערבויות, לאחר שעיינתי בבקשה שמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את מכלול טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, אין כל מקום לחלט את הערבויות שהפקידו המשיב והערבים במסגרת החלטת השחרור למעצר בית.

בסופו של יום, עניין לנו בהפרה אחת בודדה, אשר נעשתה כחמישה חודשים לאחר שהמשיב שוחרר למעצר בית באיזוק. המבקשת כמובן לא הציגה לפני כל ראיה להפרות נוספות מצד המשיב.

אף לגופו של עניין, עולה כי ההפרה האמורה אינה הפרה "מהותית", או בעלת חומרה יתירה, כאשר מיותר לציין כי המבקשת לא טענה ולא הציגה לפני כל ראיה כאילו המשיב ניצל את ההפרה לביצוע מעשים שליליים כלשהם.

אכן, דומה כי המשיב "ניצל" את החלון שנפתח לו באיזוק, לשם עניינים אישיים (טיפול שיניים) וזאת מבלי שקיבל אישור לכך. המדובר ללא ספק בהפרה של הוראות בית המשפט ואין להקל ראש עם כך. אולם בענייננו, כאשר המדובר בהפרה בודדת שאינה מהותית, וכן מקום שלאחר ההפרה נעצר המשיב בהסכמתו עד לתום ההליכים בתיק, הרי לטעמי אין כל מקום לחלט את הכספים שהופקדו.

נוכח האמור אני דוחה את הבקשה לחילוט.

להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

2

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.