מ"ת 63954/06/17 – מדינת ישראל נגד ע מ
|
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
|
|
מ"ת 63954-06-17 מדינת ישראל נ' מ(עציר)
תיק חיצוני: |
|
1
|
בפני |
|
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל
|
|
|
נגד
|
||
|
משיבים |
ע מ (עציר)
|
|
|
|
||
|
החלטה
|
כתב האישום והבקשה למעצר עד תום הליכים
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים.
על פי עובדות כתב האישום בתאריך 25.6.17 על רקע סירובה של המתלוננת, אחותו של המשיב, לתת למשיב סיגריה איים המשיב על המתלוננת תוך שהוא מניף את ידיו לעברה ואמר לה "שרמוטה, זונה, עד שאני אחזיר לך את הכסף אני אוציא לך את המיץ, הדם יצא לך עד שאני אחזיר לך, אני ארצח אותך, אני אהרוג אותך, אני אדקור אותך".
בד בבד, עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים כנגדו.
מהבקשה עולה כי המבקשת טוענת כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב כמפורט בבקשה: דוחות פעולה ומזכרים של שוטרים, עדות המתלוננת ובני משפחה נוספים.
2
המבקשת טוענת בבקשה כי כנגד המשיב קמה עילת
מעצר מכוח סעיף
מהבקשה עולה כי למשיב גיליון הרשעות קודמות בעבירות אלימות חמורות בתוך המשפחה והוא אף ריצה תקופות מאסר בעברו וכי מדובר במי שהשתחרר ממאסר רק לאחרונה ושב וחזר על מעשיו וכן יש למשיב הרשעה בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית.
זאת ועוד, כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר לא הרתיעו מלבצע את המיוחס לו.
טענות הצדדים
בדיון שבפני טען ב"כ המבקשת כי יש ראיות לכאורה וכן עילת מעצר נוכח העובדה שמדובר בעבירות שנעברו בתוך התא המשפחתי וכי נשקפת מהמשיב מסוכנות לציבור ולמתלוננת בפרט. כמו כן, מסוכנותו של המשיב נגזרת מגיליון הרשעותיו של המשיב אשר הרשעתו האחרונה הינה מתאיך 22.3.17 בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית. כמו כן הורשע המשיב בגין שני תיקים שעניינם עבירות אלימות שהופנו כנגד בני משפחה ובגין הרשעה זו המשיב נידון למאסר בפועל בן 4 חודשים וממאסר זה שוחרר רק לאחרונה.
זאת ועוד, טען ב"כ המבקשת כי בתיק הקודם המאשימה באה לקראתו נוכח גילו הצעיר והעובדה שהיה נעדר הרשעות קודמות ומיד עם שחרורו מהמאסר שב ועבר עבירה נוספת כלפי בת משפחה. נוכח האמור סבור ב"כ המבקשת כי העונש שהושת עליו לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירה.
ב"כ המבקשת טען כי נסיבות התיק שבפנינו מעידות על מסוכנות גבוהה ברף העליון וכי חלופת המעצר שהוצגה על ידי ב"כ המשיב ואשר במהותה חלופת מעצר בתנאי הרחקה אין בכוחה לאיין מסוכנות מהמשיב נוכח העובדה שבעבר הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית ועל כן ביקש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
3
ב"כ המשיב לא חלק בדבר קיומן של הראיות לכאורה וטיעונו התרכז בעיקר בעילת המסוכנות וחלופת מעצר. הסניגור התייחס לנסיבותיו של התיק הקודם שבו הורשע מרשו וטען כי שם דובר על אלימות כלפי אחות אחרת וכי המשיב הורשע בגין עבירת אלימות בכך שהשליך בקבוק לכיוון אחותו והבקבוק פגע בתיק ולאחר מכן בתינוק. בנוסף ציין הסניגור כי מדובר במשפחה קשת יום שהאב אלכוהוליסט וכי באירוע הנטען איים המשיב על אחותו וכי לא מדובר באיומים שיש בהם משום כוונה מסוימת אלא צורת ביטוי והתבטאות בין בני המשפחה ללא כוונה פלילית. בנוסף, ציין הסניגור כי המשיב אינו מודה בביצוע העבירה המיוחסת לו וטען עוד כי האב, אשר עצור אף הוא בתיק אחר על אלימות במשפחה, הוא זה שהתלונן וכי מדובר באדם אלכוהוליסט שיש לו מניע להוציא את בנו מהמשפחה.
לעניין חלופת מעצר טען בא כוח המשיב כי אין באפשרותו להציע חלופת מעצר הרמטית וכי החלופה המוצעת על ידו הינה בתנאי הרחקה ולדידו יש בכך כדי להפיג את עילת המסוכנות. בא כוח המשיב הציע שהמשיב ישהה בתנאי מעצר בית בבית אחותו שברחובות אף בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני. לעניין התיק הקודם שנשפט המשיב ציין הסניגור כי התיק בגינו נשפט המשיב בעבר הסתיים בהסדר טיעון נוכח העובדה שלא היה בידי המשיב להציע חלופת מעצר.
דיון והכרעה
לא היתה מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה.
טענת הסניגור לפיה יש לתת משקל נמוך לעדותו של האב אשר היה בגילופין כאשר התלונן ונגבתה עדותו היא טענה שיש בה כדי להתברר במסגרת התיק העיקרי ובית המשפט אינו נדרש לעמוד על משקלן של הראיות או מהימנותם של העדים או של המתלוננת בשלב זה. אינני סבורה כי עובדת מהימנות העד יש בה כדי לכרסם בראיות לכאורה.
לעניין זה אפנה לבש"פ 1907/12 אבו מנה נ' מדינת ישראל וכן בש"פ 5191/13 אבו חאמד נ' מדינת ישראל:
" על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שמחומר החקירה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם. אם הבחינה הלכאורית מגלה ליקויים יסודיים או קשיים אינהרנטיים בחומר החקירה, כך שלא קיים סיכוי סביר כי ניתן יהיה להתבסס על החומר הראייתי לצורך הרשעת הנאשם-לא ייעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו...לעומת זאת אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם פועל יוצא של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי ייתן בהם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה".
עיינתי בתיק החקירה שהוגש לי ואני סבורה שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.
4
באשר לעילת המעצר הרי שאני סבורה כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות וכן עילת מעצר סטטוטורית מכוח מהותה של העבירה.
המדובר בעבירה של איומים. בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק קמה חזקת מסוכנות ואני סבורה שהמשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות הסטטוטורית.
אינני מקבלת את טענתו של הסניגור כי האיומים כלפי המתלוננת אם נאמרו על ידי המשיב הם מהפה אל החוץ וכי זה סגנון הדיבור המאפיין את המשפחה. אין לקבל איומים בכל אופן שהוא או סגנון שהוא וניסיון החיים אף לימד כי בכל הקשור לאלימות במשפחה, איומים עלולים להידרדר למעשים ואלימות פיזית וכי בעניין זה יש לנהוג במשנה זהירות. זאת ועוד, המשיב כבר הוכיח בעבר כי הוא לא מסתפק באיומים בלבד ובתיק בו הורשע המשיב רק בחודש מרץ 2017 נקט באלימות שעלתה לכדי חבלה לקטין, בנה של אחותו בן השנה ותשעה חודשים וגרם לו המטומה, נפיחות ושפשוף במצח גם אם המשיב לא התכוון לפגוע בתינוק.
עברו הפלילי של המשיב אינו מכביד וכולל כאמור הרשעה עבירות איומים ותקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית.
אני סבורה כי נשקפת מהמשיב מסוכנות, אם כי אני סבורה כי המסוכנות הנלמדת מהאירוע עצמו הינה באזור הרף הנמוך יותר, אלא שבמקרה זה מתלווה לכך העובדה שלחובת המשיב מאסר על תנאי בר הפעלה של 3 חודשים.
בנסיבות אלה כשמדובר בצעיר בתחילת חייו ולאור העובדה כי קיימת אפשרות של הפרדה גאוגרפית והרחקה, אני סבורה כי ניתן להסתפק בשחרור בתנאי הרחקה.
שקלתי באם יש מקום לקבל תסקיר מעצר קודם לשחרורו של המשיב בתנאים, אך סבורני כי אין מקום להותירו במעצר למשך תקופה ממושכת נוספת על אף קיומו של מאסר על תנאי.
אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:
1. המשיב יורחק מחיפה ומאזור הקריות והמתלוננת וזאת עד לתום ההליכים.
2. המשיב ישהה בבית אחותו הגב' ש נ ת.ז. .... שבכתובת ...........
5
3. חל על המשיב איסור ליצור קשר עם המתלוננת או מי מבני המשפחה אשר הם עדי תביעה וזאת עד לתום ההליכים.
4. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5,000 ₪ ותיחתם ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.
5. המשיב יתייצב בכל יום בתחנת משטרת רחובות בשעה 09:00 בבוקר וכן בשעה 18:00.
פרוטוקול זה מהווה פקודת שחרור.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ז, 09 יולי 2017, בהעדר הצדדים.




