מ"ת 63415/01/22 – מדינת ישראל נגד יוסף סלחוב
1
לפני |
כבוד השופט שמואל מלמד
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נועה בר |
|
נגד
|
||
משיבים |
יוסף סלחוב ע"י ב"כ עו"ד קובי בן שעיה |
|
|
||
החלטה |
1. לפני בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:"חוק המעצרים") למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תיק פלילי 32767-1-22
2. ביום 08/02/2022 התקיים בעניינו של המשיב (להלן: "נאשם 2" בכתב האישום) דיון בראיות לאישום שהוגש כנגדו באישום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, וניסיון חטיפה.
3. על פי עובדות כתב האישום:
א. ביום 04/01/2022 בסמוך לשעה 15:44, במסעדת "מפגש גרונר" ברחוב ז'בוטינסקי 127, רמת גן (להלן "המסעדה"), הגיעו הנאשמים ושניים אחרים ברכבו של נאשם 1 (בכתב האישום), רכב מסוג מאזדה מ.ר: 80-485-54 (להלן: "הרכב" ו"האחרים" בהתאמה) למסעדה. הכל כפי ישפורט.
ב. בהמשך למתואר לעיל, החנה נאשם 1 את הרכב במפרץ חניה סמוך למסעדה, נאשם 2 והאחרים נכנסו למסעדה בכוונה להתעמת ולתקוף שלא כדין את זייאת אוביידה, תושב האזור (להלן "המתלונן"), בעוד נאשם 1 ממתין ברכב במושב הנהג.
2
ג. בהמשך, סמוך לשעה 15:45, נכנסו נאשם 2 והאחרים למסעדה ועל רקע שאינו ידוע למאשימה, ביקשו מהמתלונן לצאת אל מחוץ למסעדה או אז תקפו אותו שלא כדין, בצוותא חדא, בכך שהיכו אותו בגופו תוך שהם מקללים אותו, מגדפים אותו ושואלים אותו "אתה רוצה למות היום?".
ד. בתכוף לכך, כעבור כדקה יצאו נאשם 2, האחרים והמתלונן, בשנית, מהמסעדה אל חזית המסעדה, עמדו סמוך לרכב והמשיכו בדין ודברים ביניהם. נאשר 2 והאחרים שבו לתקוף את המתלונן, נאשם 1 יצא מהרכב ובצוותא חדא עם נאשם 2 והאחרים היכו את המתלונן מכות נמרצות בגופו ובראשו, חנקו אותו, בעטו בו והיכו בו באגרופיהם.
ה. בהמשך, בצוותא חדא וכשהם מקיפים את המתלונן, הוסיפו הנאשמים והאחרים לתקוף שלא כדין את המתלונן, אמרו לו "בוא לסיבוב" וניסו לחטוף אותו על ידי כך שפתחו את תא המטען ברכב ואת הדלת האחורית -שמאלית, דחפו והכניסו בכוח את המתלונן בניגוד לרצונו, אל המושב האחורי של הרכב בכוונה לכפות עליו בכוח ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, תוך שהם מוסיפים להכותו בגופו.
ו. בתגובה, התנגד המתלונן לחטיפתו על ידי הנאשמים והאחרים, הצליח לצאת מהרכב, או אז עזבו הנאשמים והאחרים את המקום ברכב.
ז. כתוצאה מהתקיפה נחבל המתלונן בראשו ובגופו.
ח. במעשיהם המתוארים לעיל, בצוותא חדא עם האחרים, תקפו הנאשמים את המתלונן בנסיבות מחמירות וכן ניסו לחטוף את המתלונן בכך שכפו עליו בכוח, יחד עם האחרים, להיכנס לרכב כדי לקחתו מן המקום שהוא נמצא בו.
טיעוני ב"כ הצדדים:
4. בדיון בפני טען ב"כ המשיב כי לא מתקיימות ראיות לכאורה או למצער ישנו כרסום משמעותי בהן. ב"כ המשיב טען כי על פי חומר הראיות בתיק לא ניתן לזהות את המשיב כמי שמבצע את העבירות המיוחסות לו. עוד טען כי לטעמו לא ניתן להתבסס על הזיהוי שביצעו השוטרים במסגרת התיק, שכן השוטרים הסתכלו בסרטונים שהוצאו לאחר האירוע, ודרך זיהו הרכב הגיעו לנאשם 1 בלבד. עוד טען כי כאשר שאלו בהודעתו את הרב שלום פלח "את מי הוא מזהה?", הרב לטענתו זיהה את הנאשם 1 בלבד. עוד טען ב"כ המשיב כי ניתן להתרשם שתחילה לא חשדו במשיב בכך שעיכבו אותו, והוא לא עלה כחשוד בביצוע העבירה, יתרה מכך טוען ב"כ המשיב כי ישנם דוחות פעולה מיום 16/01/2022 שמחפשים אחר חשוד אחר.
3
עוד לעניין הזיהוי טוען ב"כ המשיב כי כאשר מראים החוקרים לאמו של המשיב את סרטון האירוע, אין היא מזהה את המשיב. לטענתו של ב"כ המשיב, רק לאחר שהמשיב נעצר, טוענים השוטרים כי הם מזהים אותו בסרטון, וכי יש בכך שקרים בוטים מצדם. לדוגמא נותן את הודעתו של השוטר שמעון יעקובי אשר צפה בסרטון רק לאחר שהמשיב נעצר, וטען הוא כי הוא זיהה את המשיב עוד קודם לכן, לטענתו של ב"כ המשיב אין דבר זה הגיוני לאור כך, שאותו השוטר הגיע לעכב לפני כן את המשיב בביתו, ושחררו אותו במקום.
ב"כ המשיב מפנה את בית המשפט לפסיקת בית המשפט לעניין הזיהוי בהליך ע"פ 3055/18, במסגרתו קובע בית המשפט העליון כי אין ביכולת זיהוי יתרון לבית המשפט לעומת שוטר, לטענתו לא ניתן לזהות את המשיב, וכי גם התובעת לא הצליחה בכך. לטענתו בסרטון ישנו אדם המצולם מהגב, חבוש בכובע, מצולם מזוויות רחוקות אשר אינן מאפשרות זיהוי שלו כמי שהיה באירוע. עוד טען כי אין חוות דעת מומחה הקובעת כי הבגדים שנתפסו בחדרו של אחיו של המשיב הינם הבגדים אשר לבקש האדם בסרטון.
בהתייחס לאיכון הטלפון הסלולרי של המשיב, טען ב"כ המשיב כי במשיב מתגורר בבני ברק, באזור שעל הגבול עם רמת גן, וכי מדובר בשטח קטן של אזור המחייה של המשיב.
לסיכום טוען ב"כ המשיב כי בית המשפט נדרש לקבוע קודם כל בעניין הזיהוי של המשיב באירוע.
5. בדיון בפניי טענה ב"כ המבקשת כי בראייתה הראיות בתיק מאוד ברורות, מתקיימות ראיות לכאורה ואין כרסום בהן. ב"כ המבקשת טענה כי המשיב מכחיש את המיוחס לו, את הימצאותו במקום בזמן האירוע, ולא מזהה את עצמו במצלמות. בהקשר לחקירת אמו של המשיב טענה ב"כ המבקשת כי הציגו לה תמונה ברורה של המשיב מהאירוע, ולא ניתן לומר שמדובר בתמונה שלא ניתן לזהות את המשיב, ועל כן לא ניתן להשליך מפסיקתו של בית המשפט העליון בע"פ 3055/18 על הליך זה, לאור כך שמדובר בתמונה שמי שמכיר את המשיב יכול לזהות אותו. בתיק ישנן הודעות של שלושה שוטרים, אשר מציינים כי הם מכירים את המשיב שנים רבות, מאז שהיו הם בלשי נוער והמשיב עוד היה קטין, השלושה זיהו אותו כמי שהיה באירוע על פי מבנה גוף ותווי פנים.
בנוסף טענה ב"כ המבקשת כי השיוך של מספר הטלפון שנמצא לטלפון של המשיב הינו ברור, שכן ישנו פרוטוקול של הליך אשר ניהול המשיב בבית המשפט לנוער, אשר במסגרתו מוסר המשיב בעצמו את מספר הטלפון וטוען כי הוא משמש אותו באופן אישי. בהקשר לאיכונים טענה ב"כ המבקשת כי מיקום הטלפון בזמן האירוע ומיקום המסעדה מרוחקים כ-2 ק"מ ממקום מגוריו של המשיב. כמו כן טענה שבמחת"ק שבוצע ניתן לראות שיחות טלפון עם אמו של המשיב, ושיחות רבות עם חשוד נוסף שנמצא כרגע בבריחה.
4
לסיכום, מציינת ב"כ המשיבה כי ישנם שלושה שוטרים המזהים את המשיב, ישנם איכונים ומחת"ק המעיד על קשר עם חשוד שנמצא בבריחה, ובנוסף נדפסו בביתו של המשיב פרטי לבוש הזהים לאלו שנמצאים בסרטון, ולאור כל זה טענה כי סבורה היא שיש די ויותר לקבוע שמתקיימות ראיות לכאורה.
דיון והכרעה:
6. לאחר שבית המשפט עיין בחומר החקירה ובחן את טענות ב"כ הצדדים אני סבור כי מתקיימות ראיות לכאורה לאירועים המתוארים בכתב האישום, כדי להביא בסבירות גבוהה להרשעת המשיב ואפרט:
א. מחקרי תקשורת ואיכון - משיב זה מוקם כ 322 מטר מכתובת האירוע. ומניתוחי פלט מחת"ק המשיב מאוכן בזירת האירוע ובזמן האירוע. וכן מצילומי סרטון נצפה המשיב מחזיק באותו מכשיר טלפון שמאוכן.
ב. מזכרי זיהוי המשיב - שוטר אור זילברשטיין ערך מזכר מיום 24.1.22 שעה 14:59 וכן מזכר נוסף מתאריך 23.1.22 שעה 15:48: בו מאשר כי מזהה את המשיב בסרטון שצולם המחוץ למסעדה גרונר (מקום האירוע), מתוקף עבודתו כבלש נוער וכן כי בעבר עיכב את המשיב וביצע ביקור מעצר בית למשיב.
השוטר עידו אבניאלי ערך מזכר מיום 25.1.22 בו מאשר כי מזהה את המשיב מסרטון אירוע התקיפה, אותו מכיר מעבודתו כשוטר.
השוטר אביתר קורצ'רז ערך מזכר מיום 20.1.22 שעה 15:27, בו מאשר כי מזהה את המשיב בסרטון ממצלמות אבטחה במקום האירוע. המוכר לו ממקום עבודתו במשטרה, עוד בהיות המשיב פעיל פלילית כקטין.
השוטר שמעון יעקבי ערך דוח פעולה מיו 20.1.22 שעה 16:20 בו מאשר כי מזהה את המשיב יחד אחרים בסרטון. עקב היכרותו הארוכה את המשיב מבדיקות רבות וחיפושים בשטח.
ג. מספר נייד של המשיב - המשיב נצפה מחוץ למסעדה אוחז במכשיר הטלפון שאוכן ומתפעל אותו. כמו כן המשיב מסר את אותו מספר טלפון שאוכן, בפרוטוקול בית משפט לנוער בדיון שהתקיים ביום 22.12.21 (כמה ימים לפני מועד אירוע כתב האישום)
ד. פרטי לבוש - בחיפוש נתפשו כובע ונעליים של המשיב. ובמסמך ע.א ניתן לראות בבירור את הדמיון בין פרטי הלבוש שבתמונה מסרטון יום האירוע לבין מה שנתפס. אותם צבעים ואותו דגם.
5
ה. הודעת מתלונן מיום 6.1.22 שעה 17:50 - המתלונן מסר כי לא מכיר את האנשים שתקפו אותו. ולדבריו הוא חושב שהתוקפים טעו בזיהוי, הוא שוחח בטלפון בשפה הערבית וחושב שהם טעו במישהו אחר. ואינו יודע אם זה על רקע זהותו.
מסר כי מישהו ניגש אליו ונאמר לו שצריך אותו מחוץ למסעדה. וכשהשיב "מה אתה צריך" הוא נתן לו אגרוף בלסת. המשיב חזר ואמר שאינו יודע למה זה קרה ושאינו רוצה להגיש תלונה, כי אינו אוהב בעיות וכשהוצג למתלונן סרטון האבטחה הוא השיב: "לא זוכר פרצופים, לא יכול לזהות". ובהמשך אמר: "אני רק יודע שהוא היה עם כובע".
המתלונן מסר כי בזמן התקיפה נאמר לו "תבוא לטיול" והם ניסו להכניסו לרכב והוא התנגד חזק. וכן אמרו לו: "תעלה תעלה תעלה". והמתלונן מסר כי אינו מוכן לעימות וגם לא רוצה להתלונן. מסר: "אני לא רוצה להתלונן, לא רוצה בעיות, אני בסדר ברוך השם".
ו. הודעת מתלונן מיום 4.1.22 שעה 17:16 - המתלונן בהודעתו סיפר את השתלשלות הדברים, שהגיע למסעדת גרונר בכדי לשלם כסף על משלוח שהגיע לקחת. לדבריו הוא דיבר בשפה הערבית. לא זוכר אם זה היה בטלפון או לא. ואז הגיע לקראתו בחור עם כובע שחור ומשקפי ראייה, שקרא לו לצאת החוצה מהמסעדה.
המתלונן תיאר את האירוע וכן הראה לגובה ההודעה את הסימן בראשו ממכה שקיבל. המתלונן מסר: "הם ניסו להכניס אותי לרכב שהיה שם. אני זוכר שזה היה רכב יפני, אני לא זוכר את הסוג. הם אמרו לי בוא לסיבוב. אני התנגדתי ולא רציתי לבוא איתם". וכשנשאל המתלונן אם הוא מוכן לביצוע עימות, השיב: "לא. אני לא רוצה להיכנס לסכנה ולסיפור הזה".
ז. הודעת משיב מיום 25.01.22 שעה 16:07 - המשיב מסר בחקירתו שמספר הטלפון שאוכן זה מספר שהיה לו בעבר וכי אולי למישהו אחר יש את המספר הזה. וכן לגבי הנעליים והכובע שנתפסו, המשיב מסר כי יש כאלו פרטי לבוש לכולם.
ח. הודעת משיב מיום 25.1.22 שעה 13:18 - המשיב מסר כי כי לא היה במקום האירוע בעת האירוע. וכן מסר כי הטלפון שאוכן זה מספר שהיה לו בעבר. והוא זרק את הסים לפח. וכשאומת כי טרם המעצר ממספר זה חייגו לאימו ולאחיו יעקב, תגובתו "לא מעניין".
וכשנשאל לגבי היכרותו את החשוד נוסף אברהם אהרון, מסר המשיב כי "אני לא מכיר אותו... "
6
כשמציגים למשיב בחקירה את הסרטון וכן דמות שיוצאת מהמסעדה עם לבוש כמו שנתפס בביתו (נעליים וכובע), המשיב מסר "יש הרבה אנשים עם נעליים וכובע כזה".
בהמשך לשאלת חוקר כי יש שוטרים שזיהו את המשיב בתמונה מתוך הסרטון, השיב המשיב: "למה באתם אחרי חודש"... "לא רוצה לענות על השאלה - חודש שלם לקח לכם לאתר בנאדם".
המשיב חזר על גרסתו בהודעה שמסר כי זה לא הוא בסרטון וכי אינו מזהה עצמו. והמשיך לחזור על הגרסה כי זה לא מספר הטלפון שלו וכי נעליים וכובע מסוג זה, ניתן לרכוש בכל מקום.
ט. הודעת משיב מיום 20.1.22 שעה 14:10 - המשיב טען תחילה כי לא זוכר איפה היה במועד האירוע ואח"כ השיב כי היה בביתו . לדבריו הרבה זמן לא היה במסעדת גרונר, מקום התקיפה. טען כי לא תקף מאחר ויש לו פלטינות בידיים מאלימות בעבר. מסר כי לא מכיר את שמות החשודים שהוטחו בפניו ולגבי חשוד נוסף אחר, השיב כי מכיר אותו מהשכונה אך לא מסתובב עימו. וכשעומת עם הסרטון ונשאל ע"י החוקר מה הוא אומר על הדמיון. השיב המשיב: "אתה מדמיין ותמשיך לדמיין". המשיב המשיך לומר בחקירתו כי צריך לראות פנים. והוא לא מזהה ולא מכיר ולא יודע.
י. הודעת אמו של החשוד מיום 24.1.22 שעה 14:31 - אמו של החשוד מסרה כי המספר טלפון שאליו בוצע חיוג ממכשיר הטלפון שלה אל המשיב זהו המספר טלפון היחיד שייש למשיב. וכשהציגו לאמו של המשיב תמונה של המשיב שבו נראה בבירור, האם לא זיהתה את המשיב.
יא. מזכר של השוטר מורדטסון יגאל מיום 9.1.22 שעה 13:33 - מציין כי שוחח טלפונית עם יובל איידה בעל המסעדה, שהשיב לו כי לא מכיר את המעורבים ושמע ויכוחים ויצא להפריד ולא ראה את המכות. טען שלא מכיר את שליח הוולט שהותקף וכן השיב לשוטר כי לא מעוניין להגיע למסור עדות כי לא ראה כלום ולא ראה את התקיפה.
יב. סרטון - בסרטון חקירת המשיב ניתן להתרשם מאדם עם מבנה פנים עגול, מפרצים בשיער וכן שפם. וכן בסרטון מספר ch3_2022010415300של מצלמה המצלמת את פנים המסעדה, רואים בזמן 15:44:55 את הקורבן ואז בזמן 15:45:15 הקורבן משוחח עם אחד החשודים ומיד לאחר מכן נראת תקיפה והמולה של אנשים שמתווספים סביב. ולאחר מכן בזמן 15:46:30 רואים את הקורבן חוזר לפנים המסעדה ונוגע בראשו לבדוק את המכה שקיבל בראש.
7
ובמצלמה מחות למסעדה בסרטון ch14_2022010415300רואים את המשיב שבפניי יומא מהרכב בשעה 15:44:26, ויחד עמו יוצאים עוד שני חשודים. ובזמן 15:46:19 רואים את המשיב משלב את ידיו ומעסה את כף ידו, בזמן זה פניו הראות בבירור במצלמות סרטון האבטחה. ובהמשך בזמן 15:47:57 יוצא דורון זהבי מהרכב ורואים איך החשודים והמשיב מנהלים שיח עם הקורבן ואח"כ נכנסים לרכב. וכאשר הקורבן אומר להם משהו, אז הם כולם יוצאים שוב מהרכב ומנסים בכוח, בתקיפתו במכות ודחיפות מנסים להכניסו לרכב.
7. לאחר עיון בתיק החקירה ניתן לקבוע כי לצורך השלב הנוכחי יש די ראיות לכאורה. המשיב למעשה לא כפר בעובדה כי היה אירוע אלים, אלא, בעובדה כי היה במקום. על כן החלטה זו תתמקד בשתי שאלות בלבד והיא שאלת הזיהוי והיות המשיב במקום.
8. עמדת ב"כ המשיב לפיה הזיהוי של המשיב ע"י השוטרים זהה לזיהוי שיכול לעשות בית המשפט, היא טענה שאינה יכולה להתקבל. בית המשפט סבור כי להיכרות מקודמת בזיהוי יש משקל רב. היכרות יכולה להיות בצורות שונות ובין היתר לשוטרים היכרות עם בדוקאים שאותם הם פוגשים במסגרת עבודתם. איני יכול לקבל את שיטת הסנגור לפיה לשוטר הפועל בתא שטח מסוים אין עדיפות בזיהוי על אדם שרואה פעם ראשונה את המשיב. משקל הראיה של זיהוי שוטר בשלב הראיות לכאורה הוא מספק. במקרה הנוכחי לא מדובר בשוטר בודד שזיהה את המשיב אלא בארבעה שוטרים שונים המכירים את המשיב לאורך שנים. אני סבור כי די היה בזיהוי זה כדי לקבוע כי מתקיימות ראיות לכאורה. שכן השלב בו מצוי ההליך הוא שלב בו נבחנות הראיות על פניהן ונראה כי זיהוי של שוטרים שונים שיש להם היכרות עם המשיב די בה לצורך ראיות לכאורה.
9. במקרה הנוכחי קיימות ראיות זיהוי נוספות לזיהוי המשיב, בנוסף לזיהוי השוטרים. אומנם מדובר בראיות נסיבתיות, אולם ראיות אלו בצירופן מהוות ראיות מספיקות לצורך זיהוי המשיב. המשיב מצדו לא מסר גרסה שיכול לתת הסבר אחר לראיות הנסיבתיות ומעבר לכך לא מסר גרסת אליבי מוכחת שיכולה לכרסם בראיות הזיהוי הקיימות ובנסיבות אלו אין לי אלא לקבוע כי צירוף הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה הלכאורית כי המשיב היה שותף באירוע האלים.
8
10. הראיות הנסיבתיות הנוספות. הן הבגדים שנתפסו בביתו של המשיב שנראו על גופו של המשיב בסרטון. הטלפון של המשיב שמצדו הכחיש קשר אליו ונמצאו בו שיחות לאמו של המשיב. כמו גם קשר למספר הטלפון במסגרת הליך קודם שנוהל בבית המשפט. איכוני טלפון זה במקום האירוע המהווים ראייה נסיבתית נוספת הפועלת כנגד המשיב שעה שאין לו הסבר מניח את הדעת חליפי. כמו כן, שיקרי הנאשם בקשר לשימוש בטלפון זה בשיחות עם אמו ואחיו וכאשר הוא מאומת עם ראיה זו משיב המשיב "לא מעניין" תשובה זו בהעדר הסבר מניח את הדעת פועלת כנגד המשיב.
11. כלל ראיות אלו, שבית המשפט נדרש לשאלה אחת בלבד זיהוי המשיב, יש בהם די לצורך שלב הראיות לכאורה וככל שאלו יהיו טענות המשיב בתשובתו לכתב האישום, נראה כי יש סיכוי סביר להרשעת המשיב.
12. בהתחשב בסוג העבירה, האמור בכתב האישום, העובדה כי המשיב ביצע את העבירה שעה שהוא ממתין למתן גזר דין בתיק אחר. גילו הצעיר של המשיב והיגררות שלו אחר חברה המבצעת עבירות מעידה על העדר גבולות, מסוכנות וחוסר שליטה עצמית. גם להיעדר הסבר להתנהגות האלימה של המשיב היא נסיבה המעידה על מסוכנות המשיב. מכלל האמור, אני מוצא לקבוע כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, שעה שהמשיב אינו בוחל באמצעים ומבצע את העבירה המיוחסת לו בטבורה של עיר, ברחוב ראשי ללא מורה והכל נעשה ביחד עם אחרים שהם תוקפים אדם בודד.
ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, 15 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים.
