1

1.         בפניי בקשה להמשך תנאי מעצר הבית שהוטלו על המבקש ביום 11.1.18 וזאת במסגרת תנאי שחרור שנקבעו על ידי קצין משטרה, בגין ביצוע עבירות של נהיגה בפסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.

2

2.         במקביל לבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום על פיו בתאריך 11.1.18 בסמוך לשעה 20:30 נהג ברכב מ.ר 82-575-08 ברחוב הצנחנים בירושלים, וזאת כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה כדלקמן: בתאריך 24.9.17 נפסל המשיב בנוכחותו מלנהוג למשך 9 חודשים על ידי בית משפט לתעבורה (כבוד השופט נ. מהנא) במסגרת העונשים שהוטלו עליו נקבע כי הפסילה תימנה מיום 3.12.17 ולא הופקד רישיון הנהיגה. כמו כן נהג המשיב ברכב מבלי שיש לו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש בו.

3.         עוד נטען בבקשה, כי המסוכנות עולה הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום והן משום עברו התעבורתי הכולל עבירה דומה של נהיגה בזמן פסילה מחודש ינואר 2017 (תיק מספר 8125-12-17 מיום 18.1.17) ובה גם עונש מאסר על תנאי להפעלה למשך 6 חודשים וכן פסילה על תנאי להפעלה למשך 3 חודשים. כמו כן הורשע המשיב בחודש ספטמבר 2017 (תיק מספר 8940-12-15 מיום 24.9.17) בגין עבירה שעניינה נהיגה בשכרות בין היתר לפסילה על תנאי להפעלה למשך 3 חודשים. עוד נטען בבקשה כי רישומו התעבורתי של המשיב מכביד והוא כולל עבירות תעבורה מסכנות חיים וכן רישום פלילי.

4.         ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה אך טוען לעוצמתן. על פיו בנוגע לרכיב הפסילה שהוטל עליו, ציין המשיב בחקירתו כי עורך דינו באותה עת הוא שמסר לו כי יוכל להפקיד את הרישיון עד לסוף החודש, ובנסיבות אלו אין לומר כי קיימת מודעות מצדו לרכיב הפסילה. על כן בנסיבות בהן טענתו לא נבדקה אף לא מול עורך הדין, הרי שיש בכך לפגוע בעוצמת הראייה. עוד ציין, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק הטלת מעצר בית וניתן להסתפק ברכיבים של פסילה עד לתם ההליכים המשפטיים לצד ערבות צד ג'. ב"כ המשיב הפנה לפסיקה תומכת לביסוס טענתו האחרונה.

דיון:

5.         כאמור אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה. אוסיף, כי במקרה זה איני מוצא קושי בעוצמתן של הראיות. אף אם המשיב לא נכח במשפטו, הרי בניגוד לתיק שנדון בהעדר, בענייננו וכפי שנטען היה המשיב מיוצג בידי עורך דין. כפי שניתן ללמוד מהרישום התעבורתי שהוגש לעיוני המשיב הורשע בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעה ונדון לעונש התואם לעבירה זו. הנחת המוצא במצב בו מסגרת כתב האישום והעונש שהוטל ובעיקר כשריצוי עונש הפסילה נדחה למספר חודשים, שאלו תואמו קודם לכן מול המשיב עצמו. יתר על כן, המשיב הורשע בחודש ינואר 2017 בעבירה דומה של נהיגה בפסילה בנוכחותו ועל כך הרי אין חולק.

3

6.         בקיומן של ראיות לכאורה מתקיימת עילת מעצר שעניינה סכנה לשלום הציבור. המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2007 ומאז שנת 2008 מבצע עבירות מסכנות חיים בגינן נפסל לתקופות ארוכות פעם אחר פעם אך ללא הועיל. בשנת 2011 נדון המשיב בגין נהיגה בזמן פסילה ועבירות נוספות למאסר בפועל וזאת לצד רכיבי ענישה נוספים. בשנת 2015 שב הנאשם ומבצע עבירה זהה ובית המשפט אינו ממצה עמו את הדין, על אף רישום קודם בו נשפט למאסר, וגוזר את דינו לעונש מאסר צופה פני עתיד שהינו כאמור להפעלה בענייננו. בחלוף 8 חודשים ממתן גזר הדין מורשע המשיב בעבירה נוספת חמורה לא פחות שעניינה נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול ונדון לעונשים שפורטו לעיל.

7.         עמדתי כי ריבוי העבירות בהן הורשע המשיב במהלך השנים, חומרתן, והיות המשיב נוהג בפסילה זו פעם שלישית ולאחר שריצה מאסר בפועל בגין עבירה דומה, מצביע על משיב שבמעשיו מעמיד את שלום הציבור בסיכון מתמשך. התנהגותו פורצת גבולות ונעדרת מורא. בנסיבות אלו חסד נעשה עמו שעה ששוחרר בהחלטת קצין למעצר בית מלא ולא התבקשו תנאים קשיחים יותר.

לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:

            א.        המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת ענתא החדשה (ליד מחסום ענתא).

            ב.         המשיב יפקיד סך של 2000 ₪ להבטחת תנאי השחרור. (ההפקדה תיעשה עד ליום                    31.1.18).

ג.         המשיב יעמיד ערב צד ג' שיחתום על ערבות בסך 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

ד.         המשיב יחתום על ערבות בסך 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

ה.        אני מורה על פסילת רישיונו של המשיב וזאת עד לתם ההליכים המשפטיים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.