1

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), הוא הקובע את מסגרת הדיון בבקשה מעין זו.

לפי הוראות הסעיף ניתן להורות על מעצרו של נאשם, עד תום ההליך המשפטי נגדו מכמה עילות, אשר הרלוונטית לענייננו היא קיום חשש שהנאשם יסכן את בטחון הציבור אם לא ייעצר. עוד קובע הסעיף מספר סייגים והם קיום ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, והיעדר אפשרות "להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה".

למשיב דנן מיוחסות עבירות של נהיגה בלא רשיון נהיגה, נהיגה בפסילה, אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה בלא ביטוח ונהיגה ברכב שרשיונו אינו תקף.

2

המדובר באירוע מיום 28.2 בו, לפי כתב האישום, נהג המשיב בטרקטור, לא ציית להוראות שוטרים שהורו לו לעצור, ירד מהטרקטור, ברח רגלית ועזב את המקום. אין חולק כי המשיב אינו מחזיק ברשיון נהיגה ומעולם לא קיבל רשיון וכי ביום האירוע היה פסול עד תום ההליכים לפי החלטת כב' השופט בכר מיום 13.1 בתיק 441-04-15.

המשיב חולק על העבירה המיוחסת לו, וטוען כי לא נהג בטרקטור במועד הרלוונטי.

עיינתי בחומר הראיות והגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה, ואף למעלה מכך.

לפי דוח השוטר אברהים חוג'יראת הוא הבחין בטרקטור ועליו שני אנשים. נהג מבוגר ונוסע צעיר יותר ממרחק של כ - 50 מ'. השוטר סימן לטרקטור לעצור ואז לפתע ירד הנהג מהטרקטור ועלה לאוטובוס שעבר באותה עת במקום.

השוטר רגדי גאנם ציין כי הבחין בטרקטור כשהוא מזהה את נהגו - מונדר נסראללה "שמוכר לי מעבודתי במשטרה" וכאשר הורה לו לעצור, ירד הנהג מהטרקטור ועלה לאוטובוס כאשר הנוסע מתחיל בנהיגה. נוסע הטרקטור, שהפך לנהג - הזדהה בפני השוטרים כבנו של המשיב.

הבן נחקר במשטרה ומסר כי נסע עם אביו ל"אדמה שצריך לרסס בהרדוף". הבן אישר כי אביו נהג בהתחלה, אבל אח"כ התחלף עימו "כי אבא פחד".

המשיב עצמו נחקר ואישר כי נסע עם בנו "לאדמה", אלא שלטענתו הבן הוא שנהג בטרקטור לאורך כל הדרך. המשיב אישר כי ירד מהטרקטור ועלה לאוטובוס. המשיב לא הסביר את התנהגותו ולא נתן גרסה של ממש מדוע במהלך נסיעה לשטח חקלאי בו יש לבצע עבודה עזב את הטרקטור ועלה לאוטובוס...

באשר לשאלת המסוכנות, אין חולק כי ההלכה היא שככל שמדובר בעבירות תעבורה, למהר להורות על מעצר של נאשם עד תום ההליכים נגדו, אולם העבירה המיוחסת לנאשם אינה עבירת תעבורה גרידא.

המשיב נמצא נוהג בלא רשיון כלל, בזמן פסילה שהוטלה עליו כחודש ימים לפני המקרה, וזאת כאשר כנגדו תלויים עומדים שלושה תיקים קודמים של נהיגה בלא רשיון בפני בית המשפט !

3

יצויין כי מעיון בתיקים התלויים ועומדים כנגד המשיב עולה כי גם שם דובר בנהיגת טרקטור. לפיכך לא יכולה לבוא מצד המשיב טענה כי לא הבין את חומרת הנהיגה בטרקטור וכי סבר שנהיגה כזו חמורה פחות מנהיגת מכונית. האמור לעיל מוזכר למעלה מן הדרוש, שכן לדעתי אין הבדל של ממש בין נהיגת מכונית לנהיגת טרקטור, שניהם אסורים לחלוטין על מי שאינו מחזיק ברשיון נהיגה, ולמרבה הצער כבר התנהלו בפניי שני תיקים של תאונות קטלניות בהן היה מעורב טרקטור חקלאי.

יתרה מכך, לחובת המשיב לא פחות משמונה הרשעות קודמות של נהיגה בלא רשיון ובזמן פסילה, לרבות אירוע של תאונת דרכים, ובגין עבירות אלה כבר ריצה המשיב עונשי מאסר.

זאת ועוד, מעבר לנהיגה עצמה המשיב הגדיל לעשות, נמלט מהשוטרים שהורו לו לעצור ועזב את המקום מבלי לציית להוראותיהם לעצור. בהתנהגות זו גילה המשיב כי אין עליו יראה של ממש מרשויות החוק.

סבורני אפוא, כי התנהגותו של המשיב חורגת מכלל "עבירת תעבורה". אין מדובר אך באי ציות לכללי התנועה והבטיחות בכביש, אלא בזלזול מוחלט וחוזר מצד המשיב בחוקי המדינה בהחלטות בתי המשפט ובסמכות השוטרים שביקשו לעצרו לבדיקה.

בנוסף לאמור לעיל, לחובת המשיב עבר פלילי עשיר, הכולל עבירות רכוש וסמים, הגם שיש לציין כי הרשעתו האחרונה היא בגין עבירה משנת 2005.

לפיכך, סבורני כי הנסיבות מקימות עילת מעצר בגין מסוכנות גבוהה מצד המשיב.

הסנגור טען כי העובדה שהמבקשת לא עצרה את המשיב אלא בחלוף יותר משבועיים, מלמדת כי לא סברה שמדובר באדם מסוכן. עיון בחומר מגלה כי יש ממש בטענה.

אמנם כבר בעת עיכוב בנו הוא נדרש להתקשר למשיב ולזמנו להתייצב לחקירה, ובהמשך הייתה שיחה נוספת לבנו של המשיב. לאחר מכן - לפי המזכר שערך השוטר שטרית - פנו אליו ביום 2.3 מכובדים משפרעם "לוותר למונדר" ולהסתפק בדוח שנרשם כנגד בנו. בתשובה הודיע מר שטרית כי ניתנת למשיב הזדמנות אחרונה להגיע למשטרה לפני צו מעצר.

המשיב הגיע לחקירה ביום 14.3 ובסיומה נעצר.

4

אין ספק כי התנהלות המשטרה בהקשר זה מגלה כי היא לא ייחסה לתיק זה חשיבות גבוהה. המשיב זומן טלפונית לתחנה, אולם במשך כשבועיים לא נעשתה פעולה אקטיבית להבאתו, ולפיכך גילתה המשטרה בהתנהגות זו כי הסיכון העולה מהמשיב אינו גבוה עד כדי הצדקת משלוח שוטרים לביתו ואיתורו בדחיפות.

לאור האמור לעיל, סבורני כי קיימות כאמור ראיות טובות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר, אולם דומה כי אם תוצא חלופה ראויה לאיון מסוכנותו של המשיב יש לשקול אותה בכובד ראש.

בשלב זה הוצאה חלופה של פיקוח בידי אשת המשיב, אשר דומה כי אין די בה, ועל המשיב להציע חלופה אחרת טובה יותר של מפקח בעל סמכות כלפי המשיב או של מספר מפקחים בו זמנית.

לאחר שתוצע חלופה של ממש ותיבחן תינתן החלטה לגופו של עניין.

ניתנה היום, 16/03/2016, במעמד המשיב, בא-כוחו עו"ד טוקאן וב"כ המבקשת עו"ד סעד.