מ"ת 62114/12/17 – עוביידה עותמן נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
מ"ת 62114-12-17 מדינת ישראל נ' עותמן(עצור בפיקוח) ואח'
|
1
|
מספר בקשה:62 |
||
לפני |
כבוד השופטת מרים אילני
|
||
מבקש |
עוביידה עותמן
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
החלטה
|
|||
לפניי בקשה לעיון חוזר ומתן אישור יציאה לעבודה, למבקש, המצוי בתנאי מעצר בית מלא.
1. כנגד המבקש (להלן: עוביידה) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הריגה וחבלה בכוונה מחמירה. נסיבות האירוע הנטען פורטו בהחלטתי מיום 30.1.2018, כמו גם בהחלטתו של כב' השופט עמית מיום 30.3.2018. אציין בקצרה כי המבקש מואשם כי יחד עם אחיו, עבד אל עזיז עותמן (להלן: עבד) ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה, היכה את מרואן עותמן עם אלות וגרם לו חבלות. תוך כדי התקיפה שמע בעל הבית שבחצר ביתו אירעה התקיפה, רעש, ירד לברר מה מתרחש ונתקל באח נוסף של עובדייה הוא חסיין עותמן (להלן: חסיין). חסיין הגיע יחד עם התוקפים לזירה. חסיין אחז בידו נשק, והוא ירה למוות במנוח בעת שהמנוח ניסה לאחוז בידיו של חסיין.
2
עוביידה כמו גם יתר הנאשמים, מכחישים מכל וכל כי היו מעורבים במעשים המפורטים בכתב האישום, ובהשוואה ליתר המעורבים, עצמת הראיות הקושרת את עוביידה למעשים היא הנמוכה ביותר. מטעם זה, עבד וחסיין נמצאים במעצר בפיקוח אלקטרוני, ואילו עובדייה נמצא במעצר בית ללא פיקוח אלקטרוני. אדם נוסף, שהסיע את המעורבים לזירת האירוע, סאמר עומאן אמור היה אף להיות במעצר בפיקוח אלקטרוני ואולם בשל סכנה לביטחון הנפש לא ניתן היה להתקין פיקוח האלקטרוני והוא שוחרר למעצר בית לנוכח מעורבותו הפחותה במעשה ונסיבות נוספות שפורטו בהחלטתי מיום 6.3.1018 .
2. לנוכח עצמת הראיות הנמוכה הקושרת את עוביידה למעשים המיוחסים לו (ראו פסקה 30 להחלטתי מיום 30.1.2018), ולנוכח עברו הפלילי שאינו מכביד, הוריתי על שחרורו של עוביידה למעצר בית, מבלי לבקש תחילה את חוות הדעת של שירות המבחן. כעת, משמבקש הוא לצאת לעבודה, יום יום, למשך כל שעות היום ועד לשעה 19:00, ובמיוחד בשים לב לאופי העבודה שאותה הוא מבקש לבצע, אני סבורה כי יש לבקש תחילה את חוות הדעת של שירות המבחן.
3
3. אמנם עוביידה נמצא למעלה משלושה חודשים במעצר בית מלא (מיום 1.2.2018), ולא דווח על הפרה. ואין גם צורך להכביר מילים בדבר החשיבות שיש במתן הזדמנות לנאשם המצוי במעצר בית לצאת לעבודה (בש"פ 6480/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ( 15.9.2018) ואולם הדבר נכון בדרך כלל כאשר מדובר במקום עבודה סגור ומתוחם (השוו, שם, פסקה 9). במקרה שלפנינו הבקשה היא לצאת לעבודה במקום פתוח לחלוטין, לביצוע עבודות תחזוקה בכבישים בדרום הארץ. אמנם הכבישים מרוחקים ממקום האירוע ואולם בכך לא די. מדובר במקום פרוץ לחלוטין באופן העשוי לאיין למעשה את מעצר הבית שבו אמור עוביידה לשהות. ב"כ כוחו של עובדייה, צירף החלטות שבהן אושר לנאשם לצאת לעבודה במקומות פתוחים ואולם בחינתם מעלה כי כאשר הותר לנאשם לעבוד במקומות פתוחים לגמרי (להבדיל מאתר בנייה או חברת בנייה), מדובר היה בכתב אישום המייחס לנאשם עבירות קלות בהרבה מאלו שבהן מואשם עוביידה. בנסיבות אלו, נראה כי היה מקום לדחות את הבקשה שלפניי. במיוחד בשים לב לכך שלא התרשמתי באופן מיוחד מהתאמתו של המפקח המוצע למלא את תפקיד המפקח. מדובר במעסיק המופקד על מספר צוותים (עמ' 95 שו' 3-5 לפרוטוקול מיום 23.5.18) , והטענה כי הוא יוכל להיות צמוד אל עובדייה בכל שעות העבודה, אינה נקייה מספיקות. בנוסף לכך, איני סבורה כי חקירתו בפניי הספיקה כדי לקבל תמונה מלאה באשר להתאמתו ולכן אני נדרשת לסיועו של שירות המבחן שיבחן את התאמתו הן מן הבחינה האישית והן בשים לב לאופי העבודה המוצעת.
4. לא בלי התלבטות החלטתי לדחות בשלב זה את ההכרעה בבקשה על פני דחייתה המיידית. שירות המבחן יבחן את עובדייה ואת המפקח המוצע, לאחר שיקרא את כלל ההחלטות שנתנו בעניינו, ייתן דעתו למהות העבירות שבהן הוא מואשם, ולעברו הפלילי (נסיעה מהירה תוך ניסיון להימלט משוטרים וסטייה ממחסום משטרתי תוך סיכון כלי רכב, גזר הדין ניתן ביום 23.11.2016). כמו כן ייתן דעתו לאופי העבודה ומיקומה ויבוא בהמלצה עד ליום 1.7.18.
ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
