1

 

 

נוכחים:

ב"כ המבקשת -עו"ד ג'לאל עווידה

המשיב - הובא

הסניגור - עו"ד וסים פלאח, מטעם הסניגוריה הציבורית

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

 

1.         ראשית דבר:

בפניי בקשה למעצרו ופסילתו מנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

2.         העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום:

א.        נהיגה בזמן פסילה

ב.         נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

ג.         רישיון נהיגה פקע יותר מ- 12 חודשים

 

3.         נסיבות המקרה:

על פי כתב האישום ביום 15/5/15 בשעה 12:15 ו/או בסמוך לכך, ביצע הנאשם את העבירות המיוחסות לו בסעיף 2 דלעיל.

            אותה עת נהג המשיב ברכב הנ"ל כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה:

 

א.        בתיק מספר 5783-06-12 בבית המשפט לתעבורה בחיפה מיום 14/10/12 למשך 9 חודשים בנוכחותו, והפקיד רישיון נהיגה ביום 26/10/14.

2

 

ב.         בתיק מספר 9937-10-13 בית משפט לתעבורה בחיפה מיום 22/10/14 למשך 12 חודשים בנוכחותו וזאת במצטבר לכל פסילה אחרת.

 

4.         טענות המאשימה:

בבקשה למעצר ופסילה עד תום ההליכים פירטה המבקשת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו ופסילתו של המשיב עד תום ההליכים:

·        קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וביניהן:

o       דוחות אנשי המשטרה

o       הודעת המשיב

o       העתק מפסק הדין שבו נפסל המשיב מלנהוג בביהמ"ש בחיפה

o       אישור משרד הרישוי

 

·        ביחס לתיק 5783-06-12 - נאמר כי ביום 7.6.12 נעצר המשיב כאשר נהג בלא רישיון נהיגה בתוקף וללא תעודת ביטוח בתוקף, ובמסגרת התיק נפסל רישיונו למשך 9 חודשים בנוכחותו והושת עליו עונש מאסר מותנה של 3 חודשים למשך 3 שנים, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים והתחייבות כספית של 4,000 ₪.

·        ביחס לתיק 9937-10-13 - נאמר כי ביום 27/10/13 נהג המשיב כשהוא פסול מנהיגה, ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא תעודת ביטוח בתוקף, ובמסגרת התיק נפסל רישיונו למשך 12 חודשים בנוכחותו והושת עליו עונש מאסר בפועל למשך שישה חודשים שרוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה 8 חודשים למשך 3 שנים, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, קנס של 1,000 ₪ וחילוט רכבו לטובת המדינה.

·        המשיב רמס את החוק ברגל גסה כאשר חזר ועלה על ההגה בעודו מרצה עבודות שירות אותם החל לבצע ביום 23.1.14 וכן, התעלם מגזר הדין בעניינו ונהג פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה.

·        המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה גבוהה כאשר לחובתו 19 הרשעות קודמות בתעבורה, ביניהן 5 עבירות בגין פקיעת רישיון נהיגה וכמו כן, לחובתו עבירות פליליות של אלימות, רכוש וסמים, ביצוע עבודות בלא היתר ועוד.

·        התנהגותו של המשיב מורה על זלזול מופגן ברשויות החוק ובבית המשפט וכי עברו מעיד כי מדובר באדם המסוכן לביטחון הציבור. כמו כן, המשיב אינו משכיל להבין את חומרת מעשיו ושחרורו איום ברור ומוחשי לבטיחות הציבור.

3

·        שום חלופה לא תצליח לאיין את מסוכנות המשיב אשר רואה בהחלטות ביהמ"ש כהמלצות.

·        אין עדות כי המשיב אינו מסוגל לעמוד לדין ולשהות במעצר. מסוכנות המשיב תאויין רק אם ישהה תחת פיקוח הרשויות ובמעצר מלא

5.         טענות המשיב:

 

בדיון שמיום 10/6/15, טען ב"כ המשיב מספר טיעונים עיקריים:

·        הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אלא חלק על קיומה של עילת מעצר

·        בבית המשפט העליון והמחוזי כבר נפסק כי יש לנהוג במשנה זהירות במקרים של עבירות תעבורה ורק כאשר מדובר בעבריינים רצידיוויסטים משתמשים בתי המשפט בסנקציה החמורה ולעצור עד תום הליכים. כמו כן, בביהמ"ש המחוזי נקבע כי ניתן לאיין מסוכנות נקודתית בחלופה.

·        יש לאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי ציבור המשתמשים בדרך בהרחקתו מן הכביש במעצר בית מלא.

·        המשיב אינו בריא ונשלח לבדיקה פסיכיאטרית ומטופל תרופתית

 

6.         המסגרת הנורמטיבית:

סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל, יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.        קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב

ב.         קיום עילה למעצר

ג.         היעדר חלופת מעצר

 

7.         דיון והכרעה:

            לצורך הכרעה בבקשה זו, התייחס בית המשפט לתנאי הסעיף דלעיל:

 

א.        קיומן של ראיות לכאורה:

הסניגור כאמור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ובצדק. מעיון בחומר הראיות, עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, בין היתר:

4

o       דוחות אנשי המשטרה שנכחו במקום האירוע בשעת העבירה והבחינו בביצוע העבירה

o       הודאת המשיב ובה הוא ציין שהוא ידע כי הינו פסול מנהיגה

 

ב.         עילת מעצר:

אני נוטה להסכים עם המבקשת כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב ומעשיו הינה גבוהה. במקרה שבפנינו, קיימת עילת מעצר ברורה, וזאת מהנימוקים כלדקמן:

o       העבירה החמורה המיוחסת למשיב

o       עברו התעבורתי הכולל הרשעות בגין עבירות זהות המיוחסות לו גם כיום, אשר מלמדים בדבר קיומה של עילת מעצר שעניינה סיכון ביטחון הציבור בכלל וביטחון ציבור הנהגים בפרט.

o       לחובתו של המשיב 19 הרשעות קודמות בתעבורה כאשר האחרונה בשנת 2014.

o       המשיב בחר להתעלם מגזר הדין שהושת עליו בעודו מרצה עבודות שירות ונהג בהיותו פסול.

o       התנהגותו של המשיב במקרה דנן מלמדת על זלזולו המופגן ברשויות החוק ובבית המשפט.

o       כנגד המשיב קיים מאסר על תנאי בר הפעלה, אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולאחוז בהגה ולזרוע פורענות בכבישים.

           

ג.         היעדר חלופת מעצר:

מצוות המחוקק היא שבכל מקרה תהיה חומרתו אשר תהא, יש לבדוק חלופת מעצר שתוצע, ולראות אם יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב, שכן, המעצר לעולם לא יהווה תחליף כי אם אמצעי כדי להגן על שלום הציבור ובטחונו.

אכן, נקבע בפסיקה כי בעבירות תעבורה, אין ביהמ"ש נ ג דרך כלל לעצור עד תום ההליכים, אלא רק בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן.

 

יחד עם זאת, אני סבור כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות המצדיקות מעצר מהנימוקים כדלקמן:

 

o       עניין לנו במשיב שהתנהגותו מלמדת על מסוכנותו, דהיינו, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף, וזאת תוך התעלמות מהוראות החוק, מפסק דין ועונש שהוטל עליו על ידי בית משפט, זה מקרוב.

5

o       עברו התעבורתי של המשיב- המשיב צבר לחובתו 19 הרשעות קודמות, כאשר הרשעתו האחרונה הינה בגין נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח והושת עליו עונש של פסילה לתקופה של 12 חודשים, מאסר בפועל למשך שישה חודשים שרוצו בעבודות שירות ומאסר מותנה למשך 8 חודשים וזאת לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכן 6 חודשים פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

o       עברו של המשיב מלמד שאין הוא מייחס חשיבות כלשהי להוראות החוק ולפסקי הדין של בתי המשפט. כמו כן, הזלזול המופגן בהחלטות של בתי המשפט מצד המשיב מוכיחים שאין לסמוך עליו שלא יוסיף וינהג בזמן פסילה.

o       חומרת העבירה כשלעצמה אינה מהווה עילה למעצר אולם נסיבות המקרה חמורות, ואני מרשה לעצמי לצטט את דברי כבוד השופטת פרוקצ'ה בבש"פ 7135/01 סבאשווילי נ' מדינת ישראל, תק-על, 2001 (3),1660:

 

"לכל אלה מצטרף שיקול ציבורי כללי המחייב לחימה רצופה יעילה ועקשנית בתופעת הנהיגה העבריינית בכבישי הארץ, הגובה מחיר כה יקר של חיי אדם. בצד החינוך לערך שמירת החיים ושלמות הגוף של הזולת תוך הגברת המודעות לצורך בזהירות בכבישים, ראוי לבודד את הגורמים המסכנים חיי אדם בכביש מאפשרות יצירת סיכונים נוספים כל אימת שמתברר כי קיים חשש ממשי שלא יקפידו על איסורי החוק ומגבלות צווי בתי המשפט המוטלים עליהם. הסיכון לציבור במצבים אלה אינו נופל מהסיכון הקיים ממעשי פשיעה חמורים אחרים, ויש להגן על שלום הציבור ובטחונו בדרך אפקטיבית גם במישור זה"

 

o       לעניין ההחלטה בבחינת חלופת מעצר, כאשר הנסיבות חמורות ומדאיגות לא פחות מאלו שבפנינו, במיוחד לנוכח העבירות בהן מואשם המשיב ועברו המדאיג, כבר קבעה הפסיקה במת (פ"ת) 1712-07-13 מדינת ישראל נ' סמי סרסור:

 

6

"אכן ביהמ"ש העליון קבע, כי במקום שחלופת המעצר מתאימה לנסיבות המקרה והנאשם, יש להעדיף את חלופת המעצר על פני המעצר בפועל, וזאת כדי לאפשר לעצור לקיים אורח חיים מינימלי מבלי לפגוע בתכלית המעצר. אך אין זה מתאים למקרה דנן לאור עברו של המשיב, ולאור חומרת העבירות המיוחסות לו. במקרה דנן, מלבד הסכנה לחיי אדם, הטמונה בעבירות המיוחסות למשיב עולה, כי מדובר באדם שאינו שועה לאזהרות כלפיו. מסקנה זו עולה מעברו הפלילי המכביד וכן מעברו התעבורתי. כל אלו מצביעים על מי שלא ניתן לתת בו אמון שלא יפר את תנאי חלופת המעצר, אמון שהוא, כידוע, הבסיס להשתת חלופה חלף מעצר מאחורי סורג ובריח.

 

"כפי שנפסק, כאשר המקרה, לאור נסיבותיו הספציפיות, למד על כך שלא יהיה די בחלופת מעצר כלשהי כדי להשיג את תכלית המעצר, אין צורך לבחון חלופות קונקרטיות".(בש"פ 8471/01דכנאש נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] ניתן ביום 08.11.01). סבורתני כי במקרה דנן, ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות, כי אין חלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את תכלית המעצר, בשים לב לעברו המכביד של המשיב ולנסיבות החמורות של המקרה. כבר נפסק על ידי ביהמ"ש העליון:

 

"במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם מבחינת הקטל בדרכים, לית מאן דפליג, כי עסקינן בתופעה שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט א' לוי בבש"פ 6/07יאיר כוכבי נ' מ"י, [פורסם בנבו] אשר עיקרם לענייננו נוסח כהאי לישנא:

"בתקופה בה תאונות הדרכים גובות את מחירן בחיי אדם כמעשה של יום יום, מצווים בתי המשפט להחמיר עם נאשמים מסוגו של העורר, גם על ידי החזקתם במעצר בטרם הורשעו. מנקודת השקפה זו סבורני כי אין תחליף לסכנתו של העורר אלא במעצר ממש, ומכאן החלטתי לדחות את הערר".

 

o       מה גם שהחלופה המוצעת במקרה דנן, אין בה לעניות דעתי כדי לאיין את מסוכנות המשיב. המפקחים המוצעים, אשתו ובניו, אינם משמשים דמויות סמכותיות שיאיינו את מסוכנות המשיב לציבור הנהגים.

 

            8.         סוף דבר:

לאור האמור לעיל, אני מאריך את פסילתו ומעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

7

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ה, 14/06/2015 במעמד הנוכחים.