1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים על רקע כתב אישום המייחס לו החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים.

עפ"י העובדות, ביום 20.12.2015 במהלך חיפוש בביתו של המשיב, נתפסו מתחת לכיור המטבח, 100 אריזות המכילות סם מסוג נייס גאי בתוך שקית.

2.         ב"כ המשיב טען לכרסום משמעותי בראיות, המתבטא לדידו, בכך שאין בראיות התביעה כדי להוכיח כי הסמים לא היו לשימושו העצמי של המשיב, זאת בשים לב לכך כי אין כל חזקה שבדין ביחס לסוג סמים זה המעבירה את הנטל על המשיב להוכיח כי הסמים היו לצריכתו העצמית. טענה נוספת הינה בדבר מחדלי חקירה במהלך החיפוש שבוצע בדירתו של המשיב.

3.         לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה. נקודת המוצא הינה בעובדה כי הסמים,( 100 שקיות המכילות סם מסוג נייס גאי), נתפסו בדירתו של המשיב וזה קשר עצמו לסמים שנתפסו.

2

אמנם, בסוג הסם דנן, בניגוד לסמים אחרים, לא נקבעה בחוק כמות המקימה חזקה כי הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית ככל שעבר את אותה כמות, ואולם, מטבע הדברים, העובדה שלא קיימת חזקה, והגם אם נעביר את נטל ההוכחה במלואו אל המבקשת, אין בכך לשלול את עצם הקמת יסודות העבירה, בכפוף לכך שאלו אכן יוכחו בהליך העיקרי.

4.         אין חולק כי מתחת לכיור בארון המטבח בדירתו של המשיב נתפסה שקית ובה 100 אריזות העשויות מסוג של נייר כסף וכל אחת מכילה סם מסוג נייס גיא, כל האריזות היו סגורות באופן הרמטי.

5.         מדו"ח הפעולה של השוטר נאור פרטוש עולה, כי בדירתו של המשיב נמצאו 300 אריזות מאותו סוג שנתפסו בארון המטבח, אלא שאלה היו ריקות, והושארו בדירה, אחת מהשקיות כדוגמה מצויה בתיק החקירה.

6.         מדו"ח הפעולה של השוטר רועי ריכנשטיין עולה כי המשיב הכחיש כל קשר לסמים שנתפסו בדירתו. כך, במהלך החיפוש ומשנתפסו הסמים הוא שאל את המשיב של מי השקית (שנתפסה מתחת לכיור בארון המטבח ומכילה 100 אריזות של סם מסוג נייס גאי) ענה לו המשיב "לא יודע", ומששאל אותו בהמשך ובפעם שנייה, של מי השקית, ענה לו המשיב "של חבר שבא לפה לפעמים" ומשנשאל מי זה החבר, סירב למסור את שמו.

7.         בהמשך, בחקירתו הראשונה במשטרה, טען המשיב כי הוא עובד ומשתכר סכום של 10,000 ₪ בחודש. קונה לעצמו פעם בחודש (במקום לקנות בכל מיני מקומות) כמות שמספיקה לו לחודש. לטענתו הוא סובל מכאבים והנייס גיא מרגיע אותו, לכן רכש לעצמו 100 שקיות בתל אביב שבוע לפני שנתפס.

יוצא איפה, כי בניגוד לתחקור הראשוני בדירתו, בהודעתו במשטרה כבר הודה המשיב כי הסמים שנתפסו בדירתו שייכים לו והוא גם מאשר כי מדובר בסמים באותה שקית שתפסה מתחת לכיור בארון המטבח שבדירתו ובה נמצאו 100 אריזות של סם מסוג נייס גאי.

8.         בעדותו השנייה מסר המשיב נתונים שונים, הפעם טען כי בדרך כלל הוא נוהג לקנות 5-10 אריזות סם בכל פעם, וכי כמות סמים שנתפסה אצלו, היא רכישתו הראשונה של כמות סמים בסדר גודל כזה, של 100 שקיות. נתון נוסף שהשתנה בגרסתו, הינה כי רכש את הסמים כשלושה שבועות טרם מעצרו.

3

מעבר לשינויים בגרסתו כאמור, עולה מהודעתו השנייה כי הוא מאשר שבדירתו נמצאו שקיות אריזה רבות, שלא נעשה בהן שימוש, אלא שלטענתו כ -50 ועל פי דו"ח השוטר כ- 300 שקיות אריזה. כשנשאל מדוע נמצאו אצלו 300 שקיות ריקות בבית, ענה כי הוא עושה שימוש וזורק אותן לאחר מכן, משהוטח בפניו כי מדובר בשקיות אריזה שלא נעשה בהן שימוש קודם לכן, ומדוע הכמות הגדולה כל כך, ענה "אני אספן יש לי אוסף" [ר' עמ' 3 ש' 68-69]. מחקירתו גם עולה כי השקיות הריקות נשארו בדירה, ולשאלה האם הן עדיין בדירה ענה כי אימא שלו זרקה הכל לזבל.

משנשאל הכיצד אמו זורקת לזבל שקיות שהוא אוסף הרי שהעיד על עצמו כי הוא אספן, השיב: "זרקתי הכל אני רוצה לגמור עם הסמים".

9.         במקרה דנן, קיימות ראיות נסיבתיות לכאוריות ואיתנות לפיהן הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית. אלו נשענות על הכמות הגדולה של הסם שנתפס ואופן חלוקתו (100 אריזות נפרדות בהן היה ארוז הסם), כמו גם, על כמות של 300 אריזות ריקות שנמצאו בדירתו של המשיב המלמדת על מי שנמנה על שרשרת הפצת הסם (כפי שבסוגי סמים אחרים יש בתפיסת משקל אלקטרוני או ריבועי ניילון המשמשים לאריזה בכדי לתמוך בראיות הנסיבתיות הנלמדות מכמות הסם עצמו).

בנסיבות אלו, השילוב של כמות הסם הגדולה שנתפס וחלוקתו ל-100 אריזות שונות ונפרדות, לצד כ- 300 אריזות הריקות שנתפסו ברשותו של המשיב אשר טען כי הן בגדר "אוסף" וכי הוא אספן, מקימה תשתית ראייתית נסיבתית לכאורית כי המשיב החזיק בסם שלא לצריכתו העצמית. יש לזכור כי בשלב זה בו בית המשפט בוחן שאלת קיומן של ראיות לכאורה, המבחן הוא מבחן הפוטנציאל שיש בראיות בכדי להביא להרשעת המשיב, ועל כן, מקום בו קיים פוטנציאל שכזה, קיימות ראיות לכאורה.

10.       אשר לכשלים בחיפוש בדירתו של המשיב לעניין מועד מתן הצו- נטען ע"י ב"כ המבקשת כי שעת קבלת הצו היא תחת חיסיון, אולם הצהירה כי לא עברו 24 שעות מרגע קבלת הצו ועד ביצוע החיפוש בפועל.

העדים בהליך החיפוש- היו אלכסנדר ירוסלבסקי, חברו של המשיב, ובת זוגו של המשיב, אלה נכחו בבית בשעת החיפוש. המשיב לא ביקש כי אחרים יהיו עדים מטעמו.

4

מעדותה של נטליה רוגוזניסקי מיום 20.12.2015 מסרה כי היא חברה של המשיב מזה יומיים, היא מתגוררת בשד' יעלים 112/4 בבאר שבע, שאינה כתובתו של המשיב. זו לציין, גם מסרה כי בחיפוש שנערך בדירה נתפסו סמים מתחת לכיור, ובהמשך חקירתה ולשאלה אם היא מזהה שקית מאובטחת מס' 0192690U השיבה: "המשטרה הוציאה את זה מתחת לכיור בבית של יעקב", מה שמלמד כי זו הצטרפה לחיפוש והייתה עדה לחיפוש ושלא כטענת ב"כ המשיב.

בחקירתו של אלכסנדר ירוסלבסקי הוא מסר כי התגורר אצל המשיב מס' ימים, מאחר והוא חסר בית, מתשובותיו ניתן להתרשם בקלות כי מדובר במי שמבקש להתחמק מלענות תשובות ואשר ביקש וחזר וביקש לפגוש רופא.

11.       יוצא איפה כי שניים, שניהם חברים של המשיב, היו עדים לחיפוש, ידעו היכן נמצאו הסמים, והגם שנחשדו מטבע הדברים ונחקרו, נוכח שהייתם בדירה בעת החיפוש, ולרבות סירובו של אלכסנדר לחתום על דו"ח החיפוש, אין בכך כדי לפגום בהליך החיפוש באופן אליו מכוון ב"כ המשיב.

12.       כך או אחרת, טענות לכשלים בהליך החיפוש בדומה לאלה שטען ב"כ המשיב , אין מקומן להתברר בהליך של בחינת הראיות לכאורה. ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) אליו הפנה בא-כוח המשיב 1, נדונה בהרחבה שאלת פסילת ראיות חפציות אשר נתפסו בחיפוש לא חוקי. באותה הלכה אשר נשענה, בין השאר, על דוקטרינת הפסלות הפסיקתית המבוססת על ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פד"י סא (1) 461, 2006, הדגיש בית המשפט העליון כי בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

מכאן, מקום בו למותב הדן בתיק העיקרי ישנו שיקול דעת רחב בשאלה האם לקבל את הראיה או לפסול אותה, הרי שעל פניו ישנו קושי בקבלת טענת באי-כוח המשיבים לפיה כבר עתה על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה כי המותב הדן בתיק העיקרי לא יקבל את הראיה, ואין מקום בשלב זה של ההליך לדבר על זיכוי המשיבים, שעה שפוטנציאל הרשעה קם ועומד על רקע הראיות הלכאוריות אותן הניחה המבקשת.

13.       משקיימות ראיות לכאורה להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכמות שפורטה הרי שקמה חזקת מסוכנות סטטוטורית נגד המשיב, וטרם מתן החלטה סופית יש לבחון היתכנות חלופות מעצר, וראוי לאפשר לצדדים לטעון לעניין זה.

5

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ו, 17/01/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום המייחס למשיב עבירה של החזקת סם מסוג נייס שלא לצריכה עצמית.

בהחלטתי מהיום קבעתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהמשך נדרשתי לבחינת חלופת מעצר.

שתי ערבות מפקחות הוצגו בפניי, האחת אמו של המשיב, ממנה התרשמתי כי מדובר במי שהיא ערנית, סמכותית ויכולה להוות כחלופת מעצר. עם זאת, מחברתו של המשיב לא התרשמתי כי היא מסוגלת להוות חלופת מעצר, בין היתר משהבאתי בחשבון כי זו הייתה נוכחת ביום האירוע בדירת המשיב, באותה עת לטענתה היא בישלה ולא ראתה כי המשיב והאחר מעשנים סמים בבית, לא ראתה את הסמים בבית, הגם ששקיות אריזה של סם בין כאלה שהיו אחר שימוש ובין כאלה של לפני שימוש ובכמויות נכבדות, נמצאו בדירה.

קיים קושי מובנה בחלופת המעצר בדמות אמו של המשיב בלבד, זאת בשים לב לכך שזו לא תוכל למשך תקופה ארוכה לשמש כמפקחת יחידה.

בהינתן האמור, וטרם מתן החלטה סופית בבקשה ומאחר ומדובר בעבירת סמים ראשונה של המשיב, אני מוצאת לנכון להידרש לתסקיר שירות המבחן, אשר יבחן בין היתר יכולתה של אם המשיב לשמש לו חלופת מעצר לאורך זמן, וככל ויוצע מפקח מסייע נוסף, ייבחן גם הוא ע"י שירות המבחן.

קובעת לדיון נוסף ליום 4.2.2016 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לשירות המבחן אשר יערוך תסקיר מעצר עד המועד הנ"ל.

6

המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.