1

הוגשה בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרה של המדינה כך שמעצר הבית בו נתונה המבקשת על פי החלטת בית המשט (כב' השופט דהאן) מיום 19.6.16 יצומצמו למעצר בית לילי בלבד.

עיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובת המדינה.

כן עיינתי בהחלטת בית המשפט מיום 19.6.16 ובפרוטוקולים של הדיונים שקדמו להחלטה זו.

בית המשפט החליט לשחרר את המשיבה לחלופת המעצר בה היא נתונה כעת לאחר שקיים מספר דיונים בעניינה, שמע טיעונים נרחבים וניתנה החלטה מפורטת. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי במקרה זה "החלטת מעצר נכונה ממש כהחלטת שחרור" אך החליט להעניק את ההזדמנות המתאימה למבקשת ובכך הניח הרבה מאד לזכות המבקשת. החלטה זו ניתנה לפני פחות משישה שבועות.

2

מאז ניתנה החלטת בית המשפט הנ"ל ועד היום לא התחדש דבר - אין מדובר בעובדה חדשה שנתגלתה או בנסיבות שנשתנו ואין מתקיימים לגביה העילות הקבועות בסעיף 52 לחוק המעצרים.

מעבר לצורך אעיר, כי גם לו נמצא כי מתקיימת לכאורה אחת מעילות הסף שבסעיף 52 לחוק המצרים, הרי שאין בבקשה כפי שהוגשה כדי לאפשר הקלה בתנאי השחרור שכן היא אינה כוללת פרטים מינימליים הניתנים לבדיקה ביחס לתוכניות הפרנסה של המבקשת.

משכך נדחית הבקשה ללא צורך בקיום דיון (והשוו: בש"פ 7146/15 נפטלוביץ').

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.