מ"ת 61125/02/16 – מדינת ישראל נגד נאצר אלעברה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
מ"ת 61125-02-16 מדינת ישראל נ' אלעברה(עציר)
|
|
29 פברואר 2016 |
1
לפני כב' השופטת מיכל ברק נבו |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
המשיב |
נאצר אלעברה (עציר)
|
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד רננה משה טוויטו
ב"כ המשיב עו"ד עיראקי לישיבה של היום
המשיב הובא ע"י שב"ס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
2
היום הוגש כתב אישום ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. על פי כתב האישום, למשיב מיוחסות עבירות איומים והצתה. על פי כתב האישום, התגלע סכסוך בין המתלונן, בעל חנות לאביזרי רכב בקלקיליה, לבין המשיב. הסכסוך היה בעל רקע כספי. בעקבות טענותיו של המתלונן כלפי המשיב כי אינו פורע שיקים שהיה עליו לפרוע לטובת המתלונן, פירסם המתלונן את צילום השיקים בפייסבוק. המשיב הגיב לתמונה בפייסבוק וכתב למתלונן להתבייש. המתלונן הגיב על כך ואמר שהוא דורש את המגיע לו וכי הצעד הבא שינקוט יהיה חמור יותר. בתגובה איים המשיב על המתלונן. בהמשך, ביום 17.2.16 פנה המשיב לאדם בשם מוחמד שעבד אצלו בישראל, הציג לו תמונה של המתלונן וסיפר לו על הסכסוך האמור לעיל. הוא הציע למוחמד להצית את החנות של המתלונן בתמורה ל-2,000 ₪ והנחה אותו כיצד לעשות זאת. מוחמד הסכים להצעה וביום 18.2.16 לפנות בוקר הגיע מוחמד לחנות של המתלונן כשהוא רעול פנים. הוא הניח בפתח החנות שלושה צמיגים, בהתאם להנחיית המשיב, ושפך עליהם בנזין. לאחר מכן הצית מוחמד בקבוק תבערה שאותו הכין והשליכו אל עבר הצמיגים. התלקחה אש חזקה בפתח החנות וזאת בשעה שהמתלונן ישן בביתו, המצוי מעל החנות באותו בניין. מוחמד הסתלק מהמקום. האש גרמה לנזק רב למוצרים שאוחסנו בחנות. בהמשך אותו יום נפגשו מוחמד והמשיב בסמוך למחסום קלקיליה והמשיב מסר למוחמד 200 ₪ על חשבון התשלום עבור הצתת החנות.
ב"כ המשיב ביקש היום להורות על שחרורו של המשיב. לטענתו, בית משפט קמא לאורך הליך מעצר הימים סבר כי אם לא יתעבה החשד בראיות נוספות, יהיה מקום לשחרר את המשיב. החשד לא התעבה ולכן יש להורות על השחרור. בצד דברים אלה אמר הסנגור כי טרם קיבל לידיו את חומר הראיות ועל כן אינו יכול היום לקיים דיון בראיות לגופן.
איני מכירה ייצור כלאיים שכולל טיעון חלקי לראיות מבלי שהראיות מוצגות. טענותיו של הסנגור מתייחסות לראיות ולעצמתן, הכל - מבלי שהראיות הוצגו לבית המשפט וכאשר הסנגור טוען כי אינו ערוך היום לדיון בשאלת הראיות. לכן, אין כל מקום להורות על שחרור המשיב על בסיס הטענות לחולשה בראיות. אוסיף, כי איני רואה עין בעין עם הסנגור את פרשנותו לגבי דבריה של השופטת בבית משפט קמא. בסופו של יום, המשיך בית המשפט ועצר את המשיב, ועתה הוגש בעניינו כתב אישום. אוסיף עוד, לנוכח המיוחס למשיב, אין כל מקום להורות על שחרורו על אתר.
בהמשך ביקש ב"כ המשיב להודיע עד ליום 3.3.16 האם בכוונתו לטעון לראיות, ובהנחה שכן - ביקש לקבוע דיון לגופו של עניין ביום 10.3.16. לפיכך, עד ליום 3.3.16 יודיע הסנגור האם בכוונתו לטעון בנושא הראיות לכאורה, ואם כן - ימקד את גדר המחלוקת. ככל שההודעה תהיה חיובית, תגיש המאשימה תמצית טיעון בכתב עד ליום 8.3.16 והסנגור יגיש טיעון במידת האפשר ביום 9.3.16 ואם לאו - עד בוקר הדיון שנקבע ליום 10.3.16 בשעה 11:30-12:30.
המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.
3
לפניי גם בקשה להורות על גבייה מוקדמת של עדויות. העדים שלגביהם מתבקשת הבקשה הם מוחמד, אותו אדם שלגביו נטען בכתב האישום שהוא נשלח ע"י המשיב לביצוע ההצתה בפועל, והמתלונן - לואי געידי. לדברי המבקשת, מדובר בשני תושבי הרשות הפלסטינית אשר יקשה מאוד על המדינה לאתר אותם בהמשך. מוחמד מצוי כעת במשמורת חוקית בגדר הרשות, ולכן יכולה המדינה לאתר אותו בקלות יחסית. קיים חשש, טוענת התובעת, כי כאשר יחלוף הזמן, לא ניתן יהיה לאתר את השניים.
ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, למתלונן אינטרס מובהק להתייצב למתן עדות ואין חשש שלא יעשה כן. גם אין לגביו חשש משיבוש, שכן הוא מסר גרסה מלאה בתיק המנוהל ברשות הפלסטינית, ויש להניח שלא ישנה את גרסתו הכתובה שנמסרה. לגבי מוחמד - הוא ממילא עצור ועל כן אין חשש שיימלט.
לטעמי, הבקשה אינה מבוססת דיה בשלב זה. לא ברור מדוע ניתן יהיה למצוא את העדים כעת, שעה שהם מצויים ברשות הפלסטינית, ולא ניתן יהיה למצוא אותם בהמשך. לגבי המתלונן - גם ברגע זה אין ידוע בדיוק היכן הוא נמצא, ואין מקום לחשוב שיהיה קשה יותר לאתר אותו בעתיד. נוסף על כך, צודק הסנגור כי למתלונן יש אינטרס מובהק להגיע לעדות ולכן לא ברור הבסיס לחשש שמא לא ירצה לבוא להעיד. לגבי מוחמד - המבקשת תערוך בירור נוסף לגבי היותו במשמורת חוקית: מדוע הוא במשמורת חוקית, האם זה הוא חלק מתהליך מעצר ואם כן - האם הוא עתיד להשתחרר בקרוב. כאשר תהיינה תשובות בעניין זה, תהיה המבקשת רשאית לפנות פעם נוספת עם בקשה לגביו בלבד, ככל שתבוסס הטענה שכעת ניתן לאתרו בקלות ובעתיד קיים חשש שלא ניתן יהיה לאתרו.
לאור כל האמור, ולאחר שעיינתי בבקשה המלמדת על קיומו של ניצוץ ראייתי, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, וכאמור לעיל - נקבע דיון בעניינו ליום 10.3.16 בשעה 11:30, לפני שופט תורן.
המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.
יש לאפשר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה. כמו כן, יש לאפשר הכנסת ציוד בהתאם לנהלי שב"ס.
ניתנה והודעה היום כ' אדר א' תשע"ו, 29/02/2016 במעמד הנוכחים.
|
מיכל ברק נבו , שופטת |
