1

זוהי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום ורקע

1.         נגד המשיב הוגש ביום 28/3/17 כתב אישום בן שני אישומים, המייחס לו עבירת איומים - בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין, וכן עבירת התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור - בשני מקרים, על פי הוראותיו של סעיף 216(א)(4) לחוק.

על פי האישום הראשון, ביצע המשיב את העבירות בלשכת הרווחה שב X, כלפי המתלוננת גב' ש כ, שהנה עובדת ציבור, עובדת סוציאלית המשמשת X.

2

על פי המיוחס לו, הגיע המשיב ללשכת הרווחה ביום 21.3.17, בסמוך לשעה 11.30, וביקש עזרה לרכוש מקרר. לאחר שהמתלוננת הודיעה למשיב כי אינה יכולה להיפגש עמו באותו רגע, איים עליה המשיב באומרו: "אני אראה לכם מה זה, פעם הבאה לא תספיקי להזמין משטרה".

בהמשך, המתלוננת מסרה למשיב פתק שעליו רשום התאריך שנקבע לדיון בבקשתו, והמשיב אמר לה: "נראה לכן שאני אחכה עד התאריך הזה? אני עכשיו עולה לשם ואני אראה לכם מה זה", ויצא מחדרה של המתלוננת.

המשיב חזר לחדרה של המתלוננת כעבור דקה, זרק את אותו פתק, אמר ש"הוא לא מגיע לשום פגישה", קילל, על פי כתב האישום, ואמר כי "כולם על הזין שלו", יצא מהחדר שוב, ובהמשך הכה על דלת חדרה של המתלוננת בחזקה בידו.

בהמשך הגיח לכיוון המתלוננת ואיים עליה באומרו: "אם תוך 5 דקות את לא רושמת לי צ'ק עבור מקרר אני שובר עלייך את כל האגף הזה".

על פי האישום השני, חזר המשיב והגיע ללשכת הרווחה שוב, ביום 27/3/17 בסמוך לשעה 11.30, חלף על פני המאבטח, לא עצר למרות בקשתו של המאבטח לעצור, והמשיך בהליכה בפרוזדור לכיוון משרדה של המתלוננת נשוא האישום הראשון, שלא הייתה בלשכת הרווחה באותו מועד. המאבטח ביקש מהמשיב לעצור, אבל הוא לא נשמע, וניסה לפתוח דלתות של משרדים, תוך שצעק בשמה של המתלוננת "איפה ש.. איפה כולם". המשיב ניסה לחפש את המתלוננת גם בקומה השנייה של המבנה כשהוא עצבני וכועס.

2.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ראיות לכאורה

3.         בדיון שהתקיים ביום 28/3/17, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה בתיק.

עילת מעצר

4.         ב"כ המשיב טען כי לא מתקיימת עילת מעצר בתיק.

3

נטען כי המשיב נחקר בגין האירוע המפורט באישום הראשון ושוחרר ללא תנאים, וכי שחרורו מלמד על כך שלא נמצאה עילת מעצר בגין אותם חשדות. הסנגור טען כי המשיב שב ונעצר בגין האירוע של האישום השני, המסתכם בעבירת התנהגות פסולה במקום ציבורי, עבירה שהעונש בצידה הוא 6 חודשים ואשר אינה מקימה עילת מעצר. עוד צויין כי אומנם שני האירועים התבצעו פיזית באותו מקום אבל כנגד מתלוננים שונים - האירוע הראשון נגד שתי עובדות סוציאליות והשני נגד מאבטח, וכי צירופם של שני המקרים יחדיו בכתב אישום אחד נועד "ליצור", באופן לא מוצדק עילת מעצר יש מאין.

ב"כ המשיב התייחס לעניין המאסר המותנה שחל לגבי המשיב בעבירות איומים, וטען כי עובדת קיומו של מאסר מותנה זה הייתה ידועה למשטרה עוד ביום 21/3/17, ולמרות עניין זה המשיב שוחרר - לפיכך אין לעניין זה משמעות גם כעת.

5.         ב"כ המבקשת טען, לעניין עילת המעצר, כי מדובר בשני אירועים שהם רצף אחד, המקים מסוכנות. התובע הסביר כי ביום האירוע הראשון, 21/3/17, המשיב נחשד תחילה באיום לפגיעה עצמית, נחקר ושוחרר ללא כוונה להגיש נגדו כתב אישום. ואולם רק למחרת, ביום 22/3/17, התייצבה במשטרה המתלוננת, העובדת הסוציאלית גב' כהן, ומסרה תלונה מפורטת שעוררה חשדות חמורים של איומים והתנהגות פרועה, אשר לא היו ידועים עד אז.

צויין כי נעשו ניסיונות לאחר את המשיב מחדש ולחדש את חקירתו, אך הדבר לא צלח, והוא נעצר רק לאחר שהגיע שוב ללשכת הרווחה והתנהג שם בפראות כמפורט באישום השני. בנסיבות אלה, נטען כי קמה עילת מעצר.

6.         בחנתי את נסיבות המקרה, כמו גם את חומר החקירה, בהתאם לטענות הסנגור ולתגובת המבקשת, ומצאתי כי מתקיימת עילת מעצר מובהקת למעצרו של המשיב, שעניינה מסוכנות. בניגוד לטענת הסנגור, מצאתי את שני האירועים אשר בשני האישומים ככאלה המהווים מסכת אחת של עובדות. שני אירועים אלה מצטרפים יחדיו לתמונה מדאיגה באשר למסוכנות הנשקפת מצד המשיב.

עולה תמונה טיפוסית ומדאיגה, של טינה וטרוניה מצד המשיב כלפי גרמי הרווחה, במיוחד המתלוננת הספציפית. אותן טינה וטרוניה, הניעו את המשיב לכאורה לסכן ממש, באיומים בוטים והתנהגות אלימה, את המתלוננת, וזאת לא רק בפעם הראשונה, שבה איים עליה במפורש, בין היתר בביטוי כי "היא לא תספיק להזמין את המשטרה", ביטוי שמשמעו כוונה לפגיעה אלימה וקשה, אלא גם בפעם השנייה, שבה הגיע ללשכת הרווחה, התפרע וצעק "איפה ש".

האישום השני, אף על פי שהסתכם בעבירת התנהגות פרועה בלתי חמורה בלבד, מעידה על מסוכנות, ומצטרפת לאישום הראשון החמור יותר.

למרבה הצער, נתונים עובדי ציבור, במיוחד כאלה הפוגשים את מקבלי השרות ברגעיהם הקשים, לסכנת מתקפה מצד אותם אזרחים, שמצוקתם מביאה אותם לתסכול ולהתפרצות.

4

לעניין המסוכנות, אין הקלה או סלחנות בכך שמדובר בהתנהגות מתוך מצוקה, ונראה כי ההיפך הוא הנכון, שכן מצוקה ותסכול עלולים להביא להתנהגות בלתי צפויה ואלימה.

נוצר צורך מוחשי להגן על הציבור מפני המשיב.

7.         קבלתי את הסברו של ב"כ המבקשת לגבי עניין שחרורו של המשיב ללא תנאים מגבילים ביום 21/3/17, ולא מצאתי בעניין זה משום ביטולה של המסוכנות. ניכר, מתוך עיון בתיק החקירה, כי בעת ששוחרר בליל ה - 21/3/17, עוד לא היה ידוע למשטרה היקף החשד לגבי המשיב, שכן תלונתה של העובדת הסוציאלית, שבה גוללה את פרטי האירוע, נמסרה למשטרה רק למחרת היום 22/3/17.

8.         למשיב עבר פלילי מכביד ביותר, בין היתר בעבירות אלימות, רכוש וסמים וכן הפרת הוראה חוקית ובריחה ממעצר. הוא ריצה מאסרים משמעותיים בבית הסוהר, ותלוי נגדו עונש מאסר מותנה בגין עבירת איומים שאורכו 8 חודשים. עניין זה מעצים ומחריף את הקביעה כי מדובר במשיב מסוכן.

חלופת מעצר

9.         ב"כ המשיב הציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ב X בהשגחת זוגתו של המשיב, גב' סוזי דהן.

בנוסף, הסכים ב"כ המשיב להרחיק את המשיב מהרווחה.

לא שוכנעתי בהתאמתה של חלופת המעצר שהוצעה למסוכנותו של המשיב, ואני נזקקת לבדיקה מעמיקה של חלופה זו, כמו גם של המסוכנות ושל הנסיבות במובן הרחב, על ידי שרות המבחן.

אני שבה ומורה לפיכך על מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת. שרות המבחן יגיש תסקיר מעצר לגבי המשיב, ויבחן בו בין יתר הנתונים, את חלופת המעצר המוצעת, או אחרות שיוצעו.

נקבע להמשך דיון לקבל תסקיר מעצר ליום 27.4.17 שעה 09:00.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לשרות המבחן.

            המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

5

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ז, 30 מרץ 2017, במעמד הנוכחים.