1

לפני בקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. בקשה זו נדונה לפני בשל היעדרות המותב שהורה על המעצר בשל מצב החרום.

ביסוד מעצרו של המשיב כתב אישום שהוגש נגדו והמייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המדובר ב-181 גרם של סם מסוג הרואין שחולק ל-276 מנות סם. לצד כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בא כוח המשיב אישר קיומן של ראיות לכאורה ובית המשפט הורה על הזמנת תסקיר מעצר.

2

תסקיר המעצר הראשון בעניינו של המשיב (מיום 11.11.19) לא בא בהמלצה על שחרורו. בתסקיר צוין כי בעברו צרך המשיב סמים בעצמו, באופן מזדמן, והסתיר זאת מבני משפחתו. עוד תואר קושי בהתייחסות לדפוסים, ולהעמקה בבחינת מוקדי סיכון במצבו. שירות המבחן שלל את המפקחים שהוצעו ומכל מקום מסקנתו הייתה כי נוכח חומרת המיוחס למשיב והיעדר יכולתו להתייחס למצבי סיכון כלשהם במצבו וכן נוכח הערכה לקיומם של קשרים שוליים - לא ניתן להמליץ על שחרורו.

אחר הדברים האלה הורה בית המשפט (כב' השופט מ' כדורי) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט ציין שני נדבכים שנזכרו בתסקיר: האחד - חומרת המיוחס למשיב, העדר יכולתו להתייחס למצבי סיכון כלשהם במצבו וקיומם של קשרים שוליים; השני - היעדר חלופה. עם זאת, בית המשפט פתח את הפתח לבחינת חלופה נוספת.

תסקיר מאוחר יותר מיום 15.12.19 בחן מפקחות נוספות, אך לא מצא אותן מתאימות.

ביום 26.3.20 פנה המשיב בקשה לעיון חוזר, שהוגשה על רקע מצב החרום והחשש שישיבת ההוכחות הקבועה ליום 29.4.20 לא תתקיים. המשיב הציע חלופה אחרת, בבית בעיר לוד, ומפקח שונה, מר אסמעיל שאמי, שנכון לפקח על המשיב.

בא כוח המשיב טען כי נוכח חלוף הזמן, הצפי להתארכות המשפט, וכן בהינתן מצב החרום והסכנה הבריאותית יש לשחרר את המשיב לחלופה הדוקה יותר שתכלול מעצר בפיקוח אלקטרוני, בדירה בעיר יפו, תוך הצעת מפקח אחר. בא כוח המבקשת סבר כי אין מקום לעיין מחדש בהחלטה המורה על המעצר.

לאחר בחינת טענות הצדדים ונוכח התרשמותי מהמפקח שהוצע לא מצאתי לקבל את הבקשה.

כפי שציינתי לעיל, תסקירי המעצר בעניינו של המשיב מצביעים על קשיים בהתנהלותו, שהביאו את שירות המבחן להמלצה שלילית פעמיים. קשיים אלה נגעו למשיב עצמו וגם לחלופה שהוצעה.

3

בכל הנוגע למשיב - אין כל שינוי. אשר לחלופה העדכנית, זו אכן מרוחקת אך התרשמותי מהמפקח המוצע אינה כזו שיכולה להביא לשחרור המשיב בפיקוחו. המדובר באדם שאינו עובד ואין לו הכנסה, כך שחתימתו על ערבות היא חסרת משמעות, נכונותו לפיקוח ארוך טווח הייתה מסויגת, ואף התייחסותו לעבירה ולמסוכנות הנובעת ממנה עוררה קושי. בשים לב למידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב בשל כמות הסם, סוג הסם, וחלוקתו - אין די בפיקוח כזה כדי להפיגה.

נתתי דעתי לקיומו של מצב החרום ושקלתי אם יש בכך כדי לשנות את נקודת האיזון, ואולם לא מצאתי כי זה מצב הדברים (השוו בש"פ 2292/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (29.3.2020).

הבקשה לעיון חוזר - נדחית.

המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כוח הצדדים (בהסכמתם) וכן לשב"ס לצורך מסירתה למשיב.

ניתנה היום, ה' ניסן תש"פ, 30 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.