1

1.         בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר המשיב לביטול התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטה מיום 26.11.2015 בגדרה שוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית דודו, ונאסר עליו ליצור קשר עם המתלונן, לצאת מן הארץ ולעשות שימוש בכל אמצעי אלקטרוני, לרבות מחשב, טלפון נייד ואינטרנט.

2.         בנימוקי הבקשה, הסכמת המשיב לשחרורו בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית נתנה עוד טרם שהסנגורית עיינה בחומר החקירה, ובעיקר על מנת לאפשר שחרורו ממעצר מוקדם ככל שניתן בשים לב לכך שמדובר במשיב שזהו מעצרו הראשון ואשר חווה את המעצר באופן קשה. אולם, לאחר עיון בחומר החקירה, נטען להעדר קיומן של ראיות לכאורה לעבירת האיומים המיוחסת למשיב.

3.         ביום 16.12.2015, התקיים דיון בבקשה, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, וטרם מתן החלטה בטענות המבקשת, התרתי שינוי כתובת מעצר הבית של המשיב לבית הוריו, התרתי למשיב לצאת לעבודה בעסק של אביו בליווי אביו בכל יום בין השעות 07:00 ועד השעה 22:00 והוריתי על ביטול האיסור על המשיב לעשות שימוש באמצעים אלקטרוניים.

4.         לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי טיעוני הצדדים, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה, המבוססות על הודעת המתלונן, ותמליל השיחה המוקלטת בין המתלונן והמשיב במפגש השני. המתלונן, יצחק גולדברג, הוא הבעלים של פאב "עשן הזמן" בבאר שבע, מסר בהודעתו במשטרה כי בעקבות פנייה של נציג ארגון "שוברים שתיקה" הוא נתן הסכמתו לקיים הרצאה של הארגון בפאב ונקבע שזו תתקיים ביום 24.11.2015 בשעות הערב. בעקבות כך פורסמה מודעה ברשתות החברתיות אודות ההרצאה הצפויה.

2

הוסיף ומסר, כי זמן קצר לאחר מכן, יצר עמו קשר חבר ששלח לו תמונות שהוריד מדף הפייסבוק של "שוברים שתיקה" ומהם עולה התנגדות חריפה של לא מעט אנשים לקיומה של ההרצאה בבאר-שבע, וכן איומים שהעלו גולשים כאלה ואחרים. דובר על כ - 58 עמודים מרשת פייסבוק, של אנשים שונים, שהעלו אמירות פוגעניות ואמירות בעלות תכנים אלימים שכוונתם למנוע מהארגון לקיים את הפעילות המתוכננת.

5.         תוך מסירת הפרטים הנ"ל הוסיף ומסר המתלונן על שני מפגשים בינו לבין המשיב, שניהם ביוזמת המשיב. הראשון, הוא בהגעת המשיב בשעה 23:00, לפאב כשהוא לבוש קפוצ'ון כהה וכובע קסקט, זה פנה אליו שאל אותו אם הוא בעל המקום ואמר לו כי הוא מחפש אותו, התעניין בכנס של "שוברים שתיקה" האמור להתקיים, והוסיף "אני ממליץ לך שהאירוע לא יתקיים". המתלונן שאל לפשר הדברים, והמשיב ענה "אני פשוט ממליץ לך שזה לא יתקיים" ובתוך כך ניסה לצלם את המשיב באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו. המתלונן בתגובה מנע מהמשיב לצלם אותו ודרש ממנו לעזוב את המקום, המשיב עזב את המקום.

אשר למפגש השני , מסר המתלונן כי בעוד הוא מוסר הודעתו במשטרה על ההתרחשות ברשת בפייסבוק, קיבל שיחת טלפון שהחלה בדברים: "שלום זה עשן הזמן, זה צחי, שמעתי שיש לך פאב יפה" המתלונן חשש שמדובר בגורם מאיים והעביר את המכשיר הנייד שלו לשוטר שחקר אותו, מכאן התנהלה שיחה בין השוטר למשיב, ומבלי שהמשיב יודע כי הוא משוחח עם שוטר ולא עם המתלונן. בסופה של שיחה, ועל פי בקשתו של המשיב, קבעו השניים להיפגש ליד מגדלי סוקולוב בבאר-שבע, ואל המתלונן התלווה בלש שהוצג כחבר של המתלונן. במהלך הפגישה אישר המשיב כי הוא זה שהגיע אתמול לפאב והוסיף "אתמול באתי לאיים עליך הבנתי שאתה לא שמאלני אז החלטתי לדבר אתך בטוב". הוסיף "חבל בנית עסק יפה, האנשים האלה רוצים להרוג אותנו אני לא אלך ואפגע בהם, תהיה אלימות יהיו דקירות זה לא צפון תל-אביב פה". ובהמשך השיחה המשיב עוד אמר לו "אני לא מאיים עליך יש אנשים שיעשו את זה יש אנשים שיכולים לפגוע בך תבטל את זה" (הודעה מיום 22.11.2015 עמוד 2).

6.         לציין כי אמירות המשיב כאמור, הן רק חלק משיחה שהתקיימה בין השניים והוקלטה. מתמליל השיחות בין המשיב למתלונן מפגישתם השנייה, נמצא ברקע כי השיחה נסובה אודות מהותו של ארגון "שוברים שתיקה", נמצא אמירות של המתלונן מהן העולה כי בפעם הראשונה שהגיע לפאב מטרתו הייתה להרתיע את המתלונן מלאפשר התכנסות "שוברים שתיקה" אצלו בפאב, כך למשל המתלונן אומר "אבל אחי אני חשבתי שבאת לאיים עליו" המשיב "זו הייתה המטרה הראשונית ואני הסתכלתי עליך והבנתי שאתה בחור נחמד ותמים שנפל בפח".

3

7.         אין חולק כי המשיב לא היה אחד מאלה שהעלו על דף הפייסבוק שלהם אמירות פוגעניות ומאיימות, ולא היה שותף כלל לאותה התנגדות חברתית, חלקו באותה התנגדות לקיומה של הרצאה מטעם ארגון "שוברים שתיקה" הוא בדברים שאמר למתלונן בשני מפגשים אותם הוא יזם בעצמו.

איום נקבע בפסיקה, יכול שיהיה בכתב בע"פ או בהתנהגות. די ביצירת "נוכחות מאיימת" או ביצירת "תמונה מאיימת" כדי לבטא איום. איום אפשר שיהיה מפורש ואפשר "שישתמע" מכללא ( ראו, יעקב קדמי, על הדין בפלילים , חוק העונשין , חלק שני עמ' 947)

בעניינו מדובר במי שהגיע במיוחד לבית העסק של המתלונן, לפאב, בו צפויה הייתה להתקיים ההרצאה, בשעת לילה מאוחרת, כשהוא חובש כובע קסקט המסתיר את פניו וקפוצ'ון, מברר אודות הבעלים ואודות ההרצאה הצפויה ו"ממליץ" וחוזר ו"ממליץ" למתלונן שלא לאפשר קיומה של ההרצאה בפאב אליו הגיע במיוחד. הגעת המשיב לפאב בו צפויה להתקיים ההרצאה, במיוחד, ועל רקע התרחשות סוערת ברשת הפייסבוק אליה נחשפו המתלונן והמשיב עצמו, תוך שהוא חוזר ו"ממליץ" לבעל הפאב אותו הוא לא מכיר כלל, להימנע מלקיים מהווה " נוכחות מאיימת".

על החשש שניטע בליבו של המתלונן ניתן ללמוד מהודעתו במשטרה, שם מסר כי מפגש השני הוא ראה (במשיב ש.ש) שמדובר בילד כנראה לא רציני, אבל קודם היה לחוץ, כי פחד שאולי אותו אחד יגיע ויירה בו, הוא ממש פחד, וגם עתה פוחד שאולי מישהו שלח את המשיב ויכול שלא מדובר רק במשיב אלא בעוד אחרים (עמוד 2 שורות 43-47).

בהמשך, יום למחרת, ובעת שהמתלונן מוסר הודעתו במשטרה, יוצר המשיב קשר טלפוני עם המתלונן, מוודא כי מדבר עם בעל פאב "שלום זה עשן הזמן, זה צחי, שמעתי שיש לך פאב יפה". אמירה " שמעתי שיש לך פאב יפה, בנסיבות אמירתה ועל רקע אותה התרחשות ברשת הפייסבוק ובהמשך לדברים שהשמיע המשיב יום קודם באוזנו של המתלונן - מהווה כשלעצמה איום.

בשלב זה המתלונן חושש ומעביר את הטלפון לשוטר והשיחה בין השניים ממשיכה כשהמשיב סבור שהוא משוחח עם בעל הפאב, המתלונן, וכאמור השיחה נסובה על מהותו של ארגון "שוברים שתיקה" וניכר כי המשיב חפץ בפגישה נוספת עם המתלונן. אלה קובעים פגישה שבמהלכה מאשר המשיב באופן ברור וחד משמעי כי הגיע יום קודם לפאב על מנת לאיים עליו : המתלונן "אבל אחי אני חשבתי שבאת לאיים עלי" המשיב עונה "זו הייתה המטרה הראשונית ואני הסתכלתי עליך והבנתי שאתה בחור נחמד ותמים שנפל בפח".

בהמשך מוסיף המשיב ומציג בפני המתלונן "תמונת מצב" ככל ואותה הרצאה תתקיים בפאב שלו,"יהיו דקירות" "חבל בנית עסק יפה" "אני לא מאיים" "..יש אנשים שיכולים לפגוע בך, תבטל"

4

האיום נקבע, מתאפיין בסגולתו להוליד אצל הקורבן מורא " מפני התגובה אשר המאיים עלול להגיב אם לא תציית לדבריו" ( ראה יעקב קדמי, על הדין בפלילים , חוק העונשין , חלק שני עמ' 946)

המדובר בדברים המכילים לא רק את הרע הצפוי למתלונן אם לא יאות לבטל את ההרצאה הצפויה אצלו בפאב, אלא שהמתלונן מוסיף כי מילוי אותה "המלצה" דרישה שלו ושל רבים אחרים למעשה " תעביר את רוע הגזירה".

אין חולק בדבר המטרה שלשמה הגיע המשיב לפאב ולפגישה אותה יזם, זה הגיע על מנת למנוע את קיומה של ההרצאה בפאב של המתלונן ובכוונה למנוע ממנו לעשות את שהוא רשאי מבחינה חוקית לעשות.

8.         טענות ב"כ המשיב להפליה בין רבים אחרים אשר העלו איומים ואמירות פוגעניות ממש באמצעות רשת הפייסבוק ושאף לא נחקרו, לבין המשיב, אשר נעצר והוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים יש לה בסיס. אולם, אין להתעלם מכך שהגם שהמשיב לא השתתף באותם פרסומים בפייסבוק, הוא זה שעשה פעל והגיע למקום בו הייתה צפויה להתקיים ההרצאה, פנה לבעל המקום ואמר את שאמר. במעשיו אלה החריג המשיב את עצמו מכלל אותה התרחשות ברשת הפייסבוק.

9.         עילת המעצר במקרה לפני אינה בעצמה גבוהה גם בהינתן הרקע לאיומים אותם הפנה המשיב כלפי המתלונן, ואם עצמתה הצדיקה סמוך למועד הצפוי לקיומה של אותה הרצאה, שחרורו בתנאים מגבילים לרבות השמתו במעצר בית, היא אינה מצדיקה זאת היום.

מכאן ובהמשך להחלטתי מיום 16.12.2015 אני מורה על ביטול מעצר הבית בו שוהה המשיב.

אני אוסרת על המשיב להתקרב לפאב "עשן הזמן" מרחק שלא יפחת מ - 100 מטר, כן אוסרת על המשיב ליצור כל קשר עם המתלונן וזאת למשך 60 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ו, 30 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.