1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

על-פי עובדות כתב האישום, המשיב אשר עצור עד תום ההליכים במסגרת תיק אחר המתנהל נגדו בעבירות אלימות אותן הפנה כלפי המתלוננת היא אשתו, ניהל שיחת טלפון מהכלא עם המתלוננת שלושה שבועות עובר ליום 10.9.15. במהלך אותה שיחה היא ביקשה ממנו שלא יתקשר אליה יותר, בתגובה איים עליה המשיב כי יפגע בבנם של עבריינים, מה שיביא לכך שאותם עבריינים יפגעו בה, והוסיף וכינה אותה "זונה שרמוטה". נוכח איומיו כלפיה חסמה המתלוננת מהמשיב אפשרות להתקשר אליה.

2

ביום 6.9.15 בשעה שאינה ידועה למבקשת, התקשר המשיב למכשיר הפלאפון של בנם המשותף וביקש ממנו לתת את מכשיר הטלפון למתלוננת, זו ענתה לשיחה, ובמהלך השיחה איים עליה המשיב כי ירצח אותה, את אחותה, את בעלה ואת ג. עוד הוסיף ואמר לה כי יש לה עוד חמישה חודשים, עוד חמישה חודשים הוא משתחרר, והילדים יישארו יתומים, כי אין לו מה להפסיד, לא נשאר לו כלום בחיים. בתוך כך חזר וכינה אותה "שרמוטה זונה".

בתאריך 9.9.15 סמוך לשעה 19:24 שלח אחיו של המשיב, י ק, מסרונים למכשיר הפלאפון של המתלוננת, וביקש ממנה לשוחח עם המשיב באמצעות מכשיר הפלאפון של אמו אשר שהתה במחיצת המתלוננת במהלך מסיבת יום הולדת. המתלוננת שוחחה עם המשיב וזה שוב חזר ואיים עליה באמרו: "צברנו חומר עלייך אנחנו נוציא לך את הילדים מהבית עד שאני אשתחרר וכשאני אשתחרר הם יהפכו ליתומים, אני ארצח אותך אני אשחט אותך".

בא-כוח המשיב הסכים לקיומה של תשתית ראייתית מספקת אולם טען כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב בתנאים בהם הוא מצוי היום, משמע, לראות בתנאי מעצרו כיום כחלופת מעצר, והפנה לבש"פ 5079/11 יורי יוספוב נ' מדינת ישראל, וכן לעמ"ת 37106-08-10.

נימוקו של בא-כוח המשיב לשחרור המשיב בתנאי מעצרו כיום נעוץ בעובדה כי בתיק העיקרי במסגרתו נעצר המשיב עד תום ההליכים, פני הצדדים להסדר בגדרו ייגזרו על המשיב עשרה חודשי מאסר בפועל, ובנסיבות אלה אין חשש למסוכנות כלפי המתלוננת, שכן תקופת מעצרו של המשיב תהיה ממושכת, ובמעמדו כאסיר תנאי שהייתו בכלא יהיו נוחים יותר מאשר תנאי שהייתו כעצור.

לא היה בידי בא-כוח המשיב להציג כל מסמך בדבר ההסכמות בין באי-כוח הצדדים, ובאת-כוח המבקשת לא נתנה אישורה להסדר זה, והדיון נדחה לאחר יום 16.11.15 על מנת שבא-כוח המשיב יוכל לבוא עם אותו הסדר בתיק בו עצור המשיב.

היום הודיע בא-כוח המשיב כי הצדדים לא הגיעו להסדר בתיק העיקרי, ונקודת המוצא בענייננו היא כי המשיב עצור מזה כחמישה חודשים, ואין כל אינדיקציה למועד שחרורו ממעצר, בין אם במסגרת המ"ת ובין אם במסגרת הת"פ.

באת-כוח המבקשת התנגדה לבקשה, והפנתה לת"פ 49685-06-15 בו הוגש כתב אישום נגד המשיב בביצוע עבירות של הפרת צו בית משפט, הדחה בחקירה, תקיפה הגורמת חבלה ממש ואיומים כלפי המתלוננת, תוך שציינה כי העבירות בוצעו מתוך הכלא.

3

עיינתי בפסיקה אליה הפנה בא-כוח המשיב. המקרה לפניי, יש לומר, שונה מהמקרים שהוצגו בפניי, שם דובר במי שהיה אסיר, ובענייננו מדובר במי שהוא עצור, ומכאן שאין בידי נתונים באשר למועד שחרורו של המשיב, ובהעדר נתונים אלה, איני מוצאת לנכון להורות על שחרורו של המשיב בתיק זה. המדובר במי שהמסוכנות הנשקפת ממנו כלפי המתלוננת היא גבוהה ביותר, וכאמור, בהעדר נתון חיוני כל-כך של מועד שחרורו אין מקום לעשות גזירה שווה ממקרה זה למקרים אליהם הפנה בא-כוח המשיב.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

ניתנה והודעה היום, ו' בכסלו התשע"ו, 18/11/2015, במעמד הנוכחים.