1

1.         זוהי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, במסגרתה עותר המבקש להורות על חשיפת זהות מוסר המידע בדוח הידיעה שהסיומת שלה 202, אשר מסר למשטרה פרטים אודות מיקום ביצוע העסקה המתוארת בסעיף 7 לכתב האישום; חשיפת הידיעות המסומנות בטבלת החיסיון 13-16; חשיפת היקף הפעילות ומועדי הפעילות של יחידת העיקוב; נתוני תקשורת המסומנים א-ב; חומרי החקירה המסומנים שמ2-שמ33; חומר החקירה המסומן א-ג.

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה, ביחד עם אחרים, באישום הראשון - עבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ייבוא סם מסוכן, השמדת ראיה. באישום השני - קשירת קשר לפשע, ייבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

2

3.         נטען, כי בחומר החוסה תחת תעודת החיסיון, יש כדי לסייע להגנתו של המבקש, שכן באיזון בין זכותו של המבקש להליך הוגן ולאפשרות הקיימת לזיכויו לבין שמירת המדינה על החומר החסוי בחזקתה הבלעדית, עדיפה לאין שיעור זכות המבקש למשפט הוגן. עוד נטען, כי מתוכן הפרפרזה שנמסר להגנה עולה מעורבותה של דמות שלישית (כפי שהוסבר לבית המשפט במעמד צד אחד).

4.         באת-כוח המשיבה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, עתרה לדחות את העתירה, שכן לגישתה אין בחשיפת החיסיון נשוא החומרים המבוקשים, כדי לסייע להגנתו של העותר. גם בדיון שהתקיים במעמד באת-כוח המשיבה ונציגי המודיעין הרלוונטיים בלבד בלשכתי, חזרה המשיבה על אותה עמדה, וביתר שאת, לאחר שהציגה בפני בית המשפט את כלל האסמכתאות הרלוונטיות.

5.         במסגרת הדיון שהתקיים במעמד צד אחד בלבד בלשכתי, ניתן מענה והסבר לשאלות שעורר בא-כוח העותר, הן על פה והן בכתב.

6.         בהמשך לדיון שהתקיים במעמד צד אחד בתאריך 19.09.2016, התקיים דיון נוסף גם במעמד באת-כוח המשיבה בלבד בתאריך 30.10.2016, במסגרתו ניתן מענה לשאלות ההבהרה שעמד עליהן בית המשפט מהדיון שהתקיים בתאריך 19.09.2016.

7.         אין מחלוקת, שלהגנה נמסרו פרפרזות כמצוין בטבלה שנמסרה. עוד אין מחלוקת, כי דוחות העוקבים 711 ו-795 נמסרו לעיון ההגנה.

8.         בהכרעה בבקשה לגילויה של ראיה, אשר לגביה הוצאה תעודת חיסיון, מאזן בית המשפט בין שני אינטרסים מנוגדים. האחד - האינטרס של הגנה על שלום הציבור וביטחון המדינה. השני - האינטרס של עשיית משפט צדק. עוד נפסק, כי המבחן לבחינת חיוניותה של ראיה להגנתו של נאשם הוא "אם יש בה פוטנציאל מזכה" (ראה ע"פ 889/96, וכן בש"פ 1924/93).

9.         על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, בחנתי את בקשתו של העותר - הקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים בדיון במעמד הצדדים והן במעמד המשיבה בלבד, הקשבתי להסברים של נציגי המודיעין הרלוונטיים ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות. כמו כן, ביקשתי וקיבלתי מענה לכלל השאלות והטענות שעמד עליהן בא-כוח העותר, וזאת נוכח זיקתם וחשיבותם להליך העתירה שבפנינו - הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, זאת הואיל ולא מצאתי, כי בהסרת החיסיון יש בו, ולו פוטנציאל מינימלי, כהוא זה, כדי לתרום להגנת העותר.

            המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.

3

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.