1

בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות, שהחמורה שבהן עבירת רצח תוך ביצוע עבירה לפי סעיף 300(א)(ד) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירות נלוות - סחיטה בכוח לפי סעיף 427 לחוק, קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק (מבקשים 1-3), החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק, החזקת תחמושת שלא כדין לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק ומתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498(א) לחוק (מבקש 4).

2

לאחר שהועבר לעיונם של הסנגורים חומר החקירה שנאסף בתיק, הוגשו על ידם הבקשות לקבלת חומר חקירה, המתמקדות בשלב זה ברשימה.

על פי הנטען בבקשות, הרשימה אשר צורפה לחומרי החקירה אינה מסודרת וממצה, ואינה כוללת את כל החומר שהועבר ויועבר לידם על פי הכללים שהותוו בפסיקה.

עוד נטען כי, הרשימה שצורפה על ידי ב"כ המאשימה אינה אחידה אלא מתייחסת לקלסרים ולסוגי מסמכים, ומשכך אינה עונה על דרישות סעיף 74(א) לחסד"פ כפי שפורש ב-בש"פ 5027/14 מדינת ישראל נ' הירשמן (פורסם בנבו) (31.07.2014).

מנגד, סבר ב"כ המשיבה, עו"ד רוסו, כי הרשימה שהועברה לבאי כוח המבקשים עונה על דרישות סעיף 74(א) לחסד"פ מאחר שאין עסקינן ב"מגה תיק", הכולל עשרות ויותר של אוגדנים אלא בתיק רגיל אם כי רחב בהיקפו. עו"ד רוסו הפנה להחלטות ב-בש"פ 8592/10 השאש נ' מדינת ישראל (מיום 21.12.2010) ו-בש"פ מדינת ישראל נ' חג'ג' (מיום 1.2.2017) (להלן: "ענין חג'ג'").

במהלך הדיון לפני הובהרו ולובנו מרבית הסוגיות והוצג על ידי עו"ד רוסו מכתבו לסנגורים מיום 28.06.2018, בו פורטו מספרי האוגדנים, מספרי המסמכים בכל אחד מהם, תוך ציון מהותם של המסמכים בכל אחד מהם. גם הרשימות המתייחסות לכל אחד מהאוגדנים נמסרו לעיוני.

לאחר שעיינתי ברשימות ובמכתב הנלווה, סבורה אני כי יפים לענייננו דברי כב' השופט מ' מזוז בענין חג'ג :

"עיון בהחלטה בענין הירשמן מעלה כי הדין עם המדינה. החלטה זו סייגה עצמה למקרים חריגים של פרשיות ענק מרובות ראיות המתייחסות למספר רב של נאשמים. לא זה המקרה בענייננו. אמנם מדובר בתיר לא קטן ולא פשוט, אך עדיין מדובר בתיק עם 4 נאשמים בלבד וחומר חקירה הכלול ב- 24 קלסרים, וזאת לעומת ההחלטה בענין הירשמן שהתייחסה לפרשיה הכוללת 36 נאשמים וחומר חקירה בהיקף של 140 קלסרים", מכאן שמתבקשת המסקנה כי הרשימה שנערכה בענייננו, עומדת בחובה שהוטלה על התביעה.

"... להכין ולמסור לעיון ההגנה את רשימת כל החומר [ש]מטרתה להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין 'חומר חקירה' לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה."

3

הרשימה כפי שנערכה מאפשרת למבקשים לאתר חומרים שלא נמסרו לעיונם, ולהגיש במידת הצורך בקשה פרטנית להרחבת העיון.

בדיון שהתקיים בתאריך 3.8.2018 טען עו"ד זנו, כי השוואה בין תעודת החיסיון לרשימה מעלה, כי מסמכים שתוארו בעמ' 2 לתעודת החיסיון כחומרי החקירה המסומנים כ-ט/1-ט/ז, "לרבות תוצרים" (לדוגמא) אינם מוזכרים ברשימה בניגוד למסמכים אחרים דוגמת אלה הממוספרים 160-158 ו- 162 ברשימת אוגדן "מסמכים טכניים" לגביהם צוין "דו"ח חסוי (הוצא)" וכדומה.

בתגובתו הבהיר עו"ד רוסו כי החומרים בתעודת החיסיון סומנו לצורך הכנת התעודה, וכי הדיון בבקשה להוסיף פרטים נוספים המתייחסים לסיווגם או מספרם, מקומו בבקשה לגילוי ראייה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 וגישתו מקובלת עלי.

ב"כ המבקשים התייחסו גם לתוצרי האזנות הסתר שנמסרו לעיונם. במהלך הדיון הוצג לעיוני אוגדן הכולל 103 פריטים אשר ביחס לכל אחד מהם צוין תאריך, משך השיחה וזהות המשוחחים. כמו כן, נמסרו לעיון המבקשים תמלילי אותן שיחות. יודגש כי על כל תמליל צוין מספרו ברשימה ומספרו בהקלטה, אשר מטבע הדברים, כללה שיחות שאין חובה להציגן כפי שנקבע על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה ב-בש"פ 2043/05, 2130/05 מדינת ישראל נ' זאבי ואח' (מיום 15.9.05).

בהמשך הוצגה לעיוני רשימה נוספת של תוצרי האזנת הסתר, שאף היא הועברה לידי ב"כ המבקשים. רשימה זו כוללת את כל השיחות שהוקלטו כשהן ממוספרות תוך ציון תאריך השיחה, משכה והגדרתה כ"חסויה", "רלוונטית", "נוגעת".

משכך, הובהר שגם בסוגיה זו עמדה המשיבה בחובתה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ב"כ הצדדים יהיו רשאים לקבל מתיק בית המשפט את המסמכים שנמסרו על ידם במהלך הדיון.

4

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ח, 04 ספטמבר 2018, בלשכתי בהעדר הצדדים.