1

1.      בפניי בקשה לעיון חוזר, במסגרתו עותר המבקש להשיב לו את רישיונו שנפסל עד תם ההליכים המשפטיים ביום 16.3.2021. במסגרת הליך זה שהוגש בתחילה לקיבוע תנאי מעצר בית מלא, ובהתאם להסכמת הצדדים- נקבע, כי המשיב ישהה בתנאי מעצר בית לילי לצד חתימה על ערבויות והפקדה כספית.

2.      בבסיס הבקשה שהוגשה, כתב אישום המייחס למבקש ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות אלכוהול, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961, אי ציות לאות של שוטר, לפי סעיף 23(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א -196, נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, וסטייה מנתיב נסיעה תוך סיכון התנועה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

2

3.      על פי הנטען בכתב האישום, ביום 12.3.2021 בשעה 13:01 ו/או בסמוך, נהג המבקש ברכב נושא לוחית רישוי: 2167469 בכביש 1 ממערב למזרח. באותה עת נהג המבקש כאשר הוא שיכור, בכך שבדוגמה של אויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 1442 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה בחוק.

4.      באותה עת נהג המבקש בקלות ראש וברשלנות בכך שנסע במהירות איטית, עבר מנתיב נסיעה אחד לאחר, וגרם לרכבים אחרים לבלום את רכבם. בנוסף, לא ציית המבקש להוראות השוטרים אשר סימנו לו לעצור בצד בדרך, אז עקפו השוטרים את רכבו, עצרו בשול, יצאו מהניידת וסימנו לו לעצור את רכבו.

5.      במסגרת הבקשה עותר המבקש להשבת הרישיון ממספר טעמים: חלוף הזמן, נתון המאיין לדבריו את המסוכנות, ותחילתו של הליך טיפולי ביחידה להתמכרויות. הוסף, כי המבקש הינו נכה וסובל מבעיות רפואיות ועל כן מתקשה להתנהל באמצעות תחבורה ציבורית. במהלך הדיון הוסיף ב"כ המבקש, כי המבקש עבר לאחרונה הליך גירושין, וכן צירף פסיקה תומכת לעמדתו.

6.      המשיבה מתנגדת לבקשה, נוכח נסיבות האירוע כעולה מכתב האישום, ורמת השכרות החריגה בה נתפס המבקש נוהג. בנוסף ציינה, כי בהתאם למסמך שצירף המבקש, אין המדובר בהליך טיפולי -אלא תחילתו של טיפול. המשיבה גם הפנתה לעברו התעבורתי של המשיב.

דיון ומסקנות:

7.      מטרתה של הפסילה עד תם ההליכים, בעבירות של נהיגה בשכרות, הינה בראש ובראשונה הגנה על הציבור מפני נהגים הפוגעים בביטחונם של ציבור משתמשי הדרך, זאת בדרך של הרחקתם מההגה, לתקופות שאינן קצרות. לא בכדי, לצד עבירה זו נקבע גם עונש פסילה מינימאלי, למשך 24 חודשים.

8.      המקרה דנן, הינו חריג בחומרתו, שכן לבד מכמות האלכוהול החריגה שנמדדה בגופו של המבקש (1442 מיקרוגרם) שהינה כמות העולה כמעט פי 5 מהכמות המותרת בחוק, נסיבות האירוע- כעולה מכתב האישום- מבססים מסקנה אודות סיכון ממשי לציבור משתמשי הדרך. (ראו סעיף 3 לכתב האישום).

9.      סבורני, כי בנסיבות העניין, אין לומר כי חלף פרק זמן מספיק מעת מתן ההחלטה הקודמת שניתנה כזכור רק בחודש מרץ 2021 ובהתאם להסכמת הצדדים, לרבות בעניין הפסילה, כדי לקבוע כי המסוכנות פחתה כעת, וניתן להורות על השבת הרישיון.

10.  בהתייחס לטיפול, הרי שעיון במסמך שהוגש לעיוני- מטעם היחידה להתמכרויות מלמד, כי פנייה מצד המבקש להשתלב בטיפול נעשתה רק ביום 20.7.2021.

3

11.  מהמסמך עולה כי המדובר בפנייה, ולכל היותר כוונה לתחילתו של טיפול הכולל מפגש שבועי בודד ואולי אף שילובו של המבקש בהמשך בקבוצה טיפולית. לדברי המבקש הוא נכח עד עתה ב-4 מפגשים. בהיבט זה, ונוכח תוכנו של המסמך, ודברי המבקש עצמו-אין להקדים את המאוחר, ויש להמתין עד לקבלת אבחון מתאים, ממנו ניתן יהיה ללמוד על אופן השתלבות המבקש בטיפול, ובעיקר תוצאותיו של הליך זה, אז ניתן יהיה גם לגזור מסקנה ברורה אודות מידת מסוכנותו של המבקש, נוכח התמכרותו זו, האם זו פחתה, ובהתאם לשקול את האפשרות להשבת הרישיון.

12.  עיינתי בפסיקה שהוגשה, אך זו שונה מהמקרה שבפנינו. באותם מקרים דובר בבקשות לפסילה עד תום ההליכים, בכמויות פחותות. במקרה דנן, נדונה הפסילה, נוכח חומרת האירוע והכמות החריגה שנמדדה בגופו של המבקש, כבקשת מעצר לכל דבר ועניין, ובהתאם נקבעו תנאי שחרור הכוללים, פרט לפסילה עד תם ההליך המשפטי, גם תנאים של מעצר בית חלקי, ערבויות והפקדה.

13.  עיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו מטעם המבקש, וכן הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בדיון- אך אין בהם לטעמי, כדי להוות טעם מיוחד, בבחינת שינוי נסיבות המצדיק לקבל את הבקשה.

14.  נוכח כל אלו- הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"א, 03 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.