1

1.         בפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות , במסגרתה עותר המבקש להורות על גילוי זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדוחות ידיעה מס' 283 וידיעה מס' 616 (להלן :"הידיעות") וכן את המועד בו נמסרו הידיעות לרבות תוכן המלא .

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 90.52 גרם נטו (להלן:"הסם") שלא לצריכה עצמית .על פי עובדות כתב האישום ,ביום 18.11.2013 החזיק המבקש ,בעצמו או עבור אחר ,בסמים ,כשהם מחולקים לחבילות וארוזים בתוך שכיות פלסטיק ,מתחת לגרם המדרגות בבניין ,כשהם טמונים ,חלקם או כולם , בתוך חול ומכוסים באריחי רצפה (להלן:"מקום המסתור ") שוטרים שהמתינו מבעוד מועד בבניין ,והבחינו במבקש כשהוא ניגש אל מקום המסתור , עצרו את המבקש ותפסו את הסמים .

3.         נימוקי הבקשה - נטען כי המבקש מסר בהודעתו במשטרה גרסה ,לפיה רכש בקרבת הבניין בו נתפסו הסמים ,מנת הירואין ,לשימושו העצמי , ואולם ,בעת מעצרו הסם התפזר לכל עבר .כן מסר כי לא ידע כלל מה מצוי מתחת לגרם המדרגות .

2

            לשיטת באת כוח המבקש מעורבותו של המקור המודיעיני לא הצטמצמה במקרה זה למסירת מידע בלבד ,כי אם למעורבות של ממש . על כן לטענת באת כוח המבקש חשיפת הפרטים החסויים תאפשר להוכיח בנקל ,כי גרסתו של המבקש גרסת אמת היא .

            חלק מטיעוני באת כוח המבקש נמסרו בכתב לעיון בית המשפט בלבד כדי לא לחשוף את קו הגנתו של המבקש .כתב הטיעון בכתב התקבל וסומן ה1 .

            באת כוח המבקש אשרה שקבלה שתי פרפרזות נשוא שתי הידיעות .

4.         בא כוח המשיבה מנגד עתר לדחות את העתירה ,שכן לשיטתו אין בחשיפת זהות המקור כדי להועיל להגנתו של המבקש ,בשים לב כי המבקש נעצר עת שהבחינו בו השוטרים ניגש אל מקום המסתור בו מוסלקים הסמים אשר נתפסו בנוכחותו .עוד נטען כי אין בסיס לטענת המבקש כי המקור הוא אשר הסליק את הסמים . אשר לפרפרזות נטען כי מלוא תוכן הידיעות נמסר לעיון ההגנה למעט מועד מסירת המידע מחשש לחשיפת זהות המקור . עוד נטען כי גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב ,באשר הם עלולים ,לסכן שלומם של בני אדם או לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה .

            בשני הדיונים שהתקיימו במעמד המשיבה בלבד ונציגי המודיעין הרלוונטיים הן מיום הדיון 13.2.2014 והן בדיון המשלים מיום 20.3.2014 . נתנו המשיבה ונציגה מענה לטענות באת כוח המבקש וכן הציגו לעיוני את האסמכתאות הרלוונטיות . אשר סומנו על ידי בית המשפט מ/1 ,מ/2 ,מ/3.

3

5.         עתירה לגילוי ראיה עוסקת מטבעה באינטרסים נוגדים . מן הצד האחד האינטרס הציבורי המגלם בתוכו את הצורך בשמירה על חייו וביטחונו של המקור המודיעיני וכן שמירת חסיונם של מקורות מודיעיניים מתוך רצון להמשיך בשיתוף הפעולה עמם , ככל שאלה תורמים להגנת הציבור . מן הצד האחר של המתרס ,עומדת זכותו של נאשם לניהול משפט הוגן . בין שני האינטרסים ,כבר נקבע מקדמה דנא ,כי זכות הנאשם לניהול הליך הוגן ,גוברת על האינטרס הציבורי ,ככל שבית המשפט משתכנע שהראיה החסויה הינה חיונית להגנת הנאשם ואף אם צפויה פגיעה כלשהי מחשיפת הראיה (ראה בע"פ 4765/98 ,אבו סעדה נ' מדינת ישראל ) . עוד נקבע ,כי גם אם מתרשם בית המשפט , כי הראיה אינה חיונית ממש, אולם עדיין היא נושאת חשיבות מסוימת להגנת הנאשם , אף אם בעלת ערך שולי , אז יבצע איזון בין מידת התועלת הצפויה להגנת הנאשם לבין מידת הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי (ראה בש"פ 155/08).

6.         על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה , ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים , וכן לטיעונים במעמד צד אחד , וכן עיינתי באסמכתאות הרלוונטיות , ושמתי לנגד עיניי את נימוקי העתירה אל מול מצבת הראיות הלכאוריות העומדות לחובת המבקש , הגעתי לכלל מסקנה ,כי דין העתירה להידחות , הואיל ולא מצאתי , ולו פוטנציאל , בחשיפת זהות מוסר הידיעה , כדי לסייע להגנתו של המבקש , שכן חומר הראיות שתמציתו מפורט לעיל , לא מבסס , ולו פוטנציאל מזערי , למעורבותו של המקור במעשה המיוחס למבקש. על כן בנסיבות אלה הטעמים שעמדו בבסיס הוצאת תעודת החסיון עומדים בעינם .

7.         אשר לפרפרזות נשוא הידיעות שהסיומת שלהם 283 ,616 עולה כי לאחר השוואה נמסר להגנה את מלוא התוכן ,           למעט ,המועד המדויק בו נמסר המידע, שכן דבר גילויו עלול לחשוף את זהות המקור . לגופם של דברים גם גילויו של המועד אין בו כדי לסייע להגנתו של המבקש ,בשים לב לאמור לעיל .

            המזכירות תשלח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים .

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.