1

1.בפניי בקשה לעיון מחדש בשאלת מעצרו של המבקש הנתון במעצר ממשי עד תום ההליכים בעניינו.

הבקשה נסמכת על התמשכות הליכים שעה שהמתלונן אינו מתייצב לעדות בבית המשפט, וכן נוכח עדות אמו שאמנם לא היתה עדה לארועים נשואי האישומים, אולם מסרה עדות שלדעת המבקש הינה מוטה ומוגזמת.

2.המשיבה עתרה לדחיית הבקשה. צויין כי המתלונן טרם העיד בין היתר בשל דחיות שנבעו מהחלפת הייצוג בתיק, ומכל מקום עדותו צפויה להשמע בקרוב.

2

צוין כי אמו,הובאה כעדה לענין מה ששמעה מפי המתלונן,בנה, ואין ללמוד ממנה על פרטי הארועים עצמם אלא מהמתלונן עצמו. עוד הוטעם כי לא חל מהפך ראייתי המצדיק נקיטה במעצר באיזוק.

3.אחר ששבתי ועיינתי בהחלטתי, ובראיות שכבר נשמעו, ראיתי לדחות הבקשה. החלטתי נסמכת על העדר אימון במשיב, בשל כך שהפר החלטה שיפוטית קודמת . לעמדתי, אין ניתן לומר שחל מהפך משמעותי בראיות טרם שמיעת עדות המתלונן עצמו.

ראוי היה כי המשיב יימנע מלטעון בענין דחיית עדות המתלונן שעה שב"כ ביקשה דחיות חוזרות ונשנות בשמיעת הראיות.

בנסיבות שתוארו איני רואה עילה לעיון מחדש, ועל כן ראיתי לדחות הבקשה .

להעביר החלטה זו לב"כ המבקש.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.