1

1.      לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט (כב' השופט אבישי כהן) מיום 2.2.21 אשר הורה על מעצר המבקש באיזוק אלקטרוני. כאן המקום לציין כי במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני נקבע גם פיקוח אנושי נוסף, כאשר המפקחים הם אחיו של המבקש אשר היו נכונים לפקח עליו.

2.      יש לציין כי כנגד המבקש הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים בד בבד עם כתב אישום שייחס לו עבירה של גידול סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג- 1973.

3.      ביום 27.4.21 נדחתה על ידי בית המשפט בקשת המבקש לעיון חוזר במסגרתה ביקש להורות על ביטול מעצרו בפיקוח אלקטרוני והתנאים הנוספים שנקבעו בעניינו.

4.      ביום 23.5.21 הוגשה בקשה זו. במסגרתה, נטען כי המבקש נעצר באיזוק אלקטרוני עד לתום ההליכים לפני כחודשיים וחצי. בקשתו להסרת האיזוק נדחתה וכך גם ערר שהגיש בעניין זה. נטען כי בשים לב לזמן בו המבקש עצור בפיקוח אלקטרוני יש להורות על פתיחת חלונות התאווררות במסגרתם יהיה המבקש בפיקוח מי מערביו.

2

5.      יש לציין כי בתחילה נעתרה המשיבה לבקשה אך בטרם ניתנה החלטה בבקשה ובתגובה, הודיעה המשיבה כי תגובת המשיבה, בה נעתרה לבקשה, ניתנה בשגגה והיא ביקשה לקבוע דיון בבקשה. בית המשפט (כב' השופטת נועה חקלאי, סגנית הנשיא) קבע כי הבקשה תידון בפני מותב זה. עם זאת, מכיוון שמותב זה לא היה ער להתנגדות המשיבה, ניתנה החלטה כמבוקש. בו ביום, ומשהתברר כי המשיבה מתנגדת לבקשה, הורה בית המשפט (כב' השופט עידו כפכפי) על ביטול ההחלטה המורה כמבוקש ונקבע דיון בבקשה.

6.      בדיון שהתקיים לפניי ביום 31.5.21 טען ב"כ המבקש עו"ד נתי טרבלסי כי המשיבה הסכימה לבקשה מלכתחילה ולאחר מכן, חזרה בה וזאת, לאחר שב"כ המבקש הודיע למבקש כי המשיבה נעתרה לבקשה. נטען כי ב"כ המבקש נאלץ להתנצל בפני לקוחו אשר סבר כי שיקר לו עת אמר לו כי הבקשה התקבלה. נטען כי בכך נפגע האמון במערכת וברשות התביעה. נטען כי ההסכמה שניתנה איננה שגויה ויש לקבלה.

7.      ב"כ המבקש, עו"ד נטלי אוטן טענה כי יתכן שהמשיבה סברה כי מדובר במבקש אשר נמצא בתנאי מעצר בית ולא במעצר בפיקוח אלקטרוני. נטען כי לגופו של עניין אם המשיב היה במעצר בית היו ניתנים לו חלונות התאווררות. נטען כי המבקש לא הפר תנאים שנקבעו בעניינו ולא נשקף סיכון ממנו. כמו כן הפנתה לפסיקה אשר לטענתה תומכת בטענה כי ניתנו חלונות התאווררות מידי יום לעצורים בפיקוח אלקטרוני.

8.      ב"כ המשיבה, המתמחה מאיר סיידה, טען בדיון כי יתכן שהסכמת המשיבה, עו"ד שמעון אברג'יל, ניתנה בשגגה ומעת שהבין גודל הטעות, תיקן ועדכן את בית המשפט והצד שכנגד. נטען כי במקרה דנן בית המשפט דחה הבקשה לביטול האיזוק האלקטרוני לאחר ששמע את טענות הצדדים ולא ניתן כל נימוק מיוחד המצדיק ביטול האיזוק או מתן חלונות התאווררות לעצור בפיקוח אלקטרוני.

9.      ביום 31.5.21 הוריתי כי החלטה בבקשה תשלח לצדדים.

10.  לאחר עיון ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

11.  ראשית בענייננו אין חלוף זמן משמעותי מיום החלטת בית המשפט על מעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני והמבקש לא הצביע על כל עובדות חדשות או שינוי נסיבות העשוי להצדיק עיון חוזר.

3

12.  לא זו אף זו, ההחלטה לעצור את המשיב באיזוק אלקטרוני להבדיל ממעצר מאחורי סורג ובריח הייתה כשלעצמה חריגה נוכח ההלכה לפיה בעבירות של גידול סמים הכלל הוא מעצר עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח. בענייננו המשיב גידל סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל של 5.88 ק"ג בשטח בו נשתלו 850 שתילי סם מסוג קאנבוס. כך שנעשה חסד עם המשיב בכך שלא נשלח למעצר מאחורי סורג ובריח משום שכלל מעצר בפיקוח אלקטרוני איננו אמצעי אפקטיבי בדרך כלל למניעת מעורבות בעבירות סמים.

13.  עיון בסעיף 22 ד (1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו -1996 מעלה כי בהתאם ללשון הסעיף :

"(2)     חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו;" (ההדגשה שלי - מ.ח.נ).

14.  מלשון החוק עולה כי המחוקק הגדיר מהם התנאים בהם יש ליתן לעצור באיזוק אלקטרוני חלון לפיקוח כאשר לא מדובר ברשימה סגורה של תנאים לאור הסיפא של הסעיף המאפשר ליתן חלון גם ל"תכלית חשובה אחרת מטעמים שיירשמו".

15.  על פי הפסיקה, כשמדובר במעצר באיזוק אלקטרוני, הרי שנטיית בית המשפט להורות על שינוי תנאי השחרור נמוכה לאין ערוך מאשר במקרים בהם מדובר במעצר בית. על פי הפסיקה, מעצר בפיקוח אלקטרוני לא מתיישב ככלל עם מתן התאווררות.

16.  בהקשר זה יש להפנות לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 2518/17 משה אבוטבול נ' מדינת ישראל (27.3.17) אשר הפנתה לבש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17) שם צוין "ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העוללות בדבר התרת חלון פיקוח לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו.. עוד נקבע שם כי כלל "התאווררות" אינה מתיישבת עם מעצר" ואף אם אין לשלול לחלוטין חלון התאווררות במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני, הרי שיש להחיל לעניין זה גישה מצמצמת למקרים חריגים ובמתכונת צנועה" (שם, פסקה 15)".

17.  למען ההשוואה מעצר בפיקוח אלקטרוני גם לא מתיישב עם יציאה לעבודה ובית המשפט יפעיל סמכותו לפתיחת חלון פיקוח לצרכי עבודה במשורה ורק במקרים יוצאי דופן [בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17) - להלן: עניין פלוני, סעיף 14 להחלטת כב' השופט מזוז בעניין פלוני והאסמכתאות שם]. קיימים מקרים בהם בית המשפט הורה על חלונות באיזוק אלקטרוני לצורך עבודה. אולם, בהתאם לפסיקה, מדובר במקרים יוצאי דופן, בעיקר כאשר העבודה היא מוגדרת במקום ובזמן ומאפשרת פיקוח ממשי והדוק.

4

18.  כפי שנקבע בסעיף 13 להחלטת כב' השופט מני מזוז בעניין פלוני, מהסטטוס הנורמטיבי של עצור בפיקוח אלקטרוני, נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות על המשיב. משכך, חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלים ככלל, לצרכים אישיים חיוניים, או לצרכים טיפוליים-שיקומיים.

19.  באשר לפסיקה שהפנתה אליה ב"כ המבקש, עו"ד אוטן, בדיון שהתקיים לפניי - עיון בה מעלה כי בבש"פ 3593/19 יוסף קמבוז נ' מדינת ישראל (11.6.19) התייחס בית המשפט העליון למתן חלון קבוע באיזוק לשם יציאה לעבודה ורק לאחר שבית המשפט הלך עם העורר עקב בצד אגודל מבחינת הקלה בתנאים, חלוף זמן, הליך שיקומי ונכונות עקרונית לאפשר יציאה לעבודה בהתחשב עם המלצת שירות המבחן. בבש"פ 273/18 שאדי אבו אסעד נ' מדינת ישראל (11.2.2018) צוין כי בבית משפט שלום נפתחו חלונות באיזוק אלקטרוני לשם יציאה לעבודה נוכח התמשכות ההליכים והיזקקות למקור הכנסה. בבש"פ 326/18 מוראד סעדי נ' מדינת ישראל (30.1.2018),הותר לעורר לצאת לחלון התאווררות בתחומי העיר אשקלון בפיקוח מי ממפקחיו כאשר בבית משפט קמא הטעם לבקשה היה מניעת פגיעה במצבו הנפשי של העורר בשל השהות עם אשתו ותינוק במקום סגור כאשר הבכי של התינוק מקשה על מצבו של העורר והחלונות נועדו להקל על תנאי מעצרו של העורר. ביחס לבש"פ 144/18 פלונית נ' מדינת ישראל (10.1.2018) ניתנו חלונות איוורור באיזוק האלקטרוני לאחר שהעוררת שהתה באיזוק אלקטרוני במשך כחמישה חודשים ואולם, ההליך בבית משפט קמא חסוי ועל כן לא ניתן להבין מה עמד בבסיס הבקשה בבית משפט קמא. ביחס לשני ההליכים האחרים אליהם הפנתה ב"כ המבקש, אלה לא נמצאו במאגרים המשפטיים ועל כן אין באפשרותי להתייחס אליהם.

20.  כאמור במקרה דנן, לא הוצג כל טעם המצדיק הבקשה, לא הוצג כל טיפול או תכלית חשובה אחרת שבגינה טעמים שיירשמו. עניינו של המשיב אינו חריג ועל פני הדברים אינו מצדיק היעתרות לבקשה.

21.  באשר לטענות המבקש באשר להתנהלות המשיבה. לא אחת נאמר בפסיקה כי אין "לתקן עוול בעוול אחר" (ראו: "ע"פ 347/75 הירש נ' מדינת ישראל, פד ל (3) 197,201). לכך יש להוסיף כי בנסיבות העניין אינני סבורה כי נפגע אינטרס ההסתמכות של המבקש שכן, המשיבה הגישה עמדה מתוקנת עוד בטרם ניתנה החלטת בית המשפט. וההחלטה ניתנה בשגגה מבלי שבית המשפט היה ער לעמדתה המעודכנת של המשיבה והחלטה זו בו ביום בוטלה.

22.  בנסיבות אלה - הבקשה לפתיחת חלונות התאווררות - נדחית.

5

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"א, 10 יוני 2021, בהעדר הצדדים.