1

בפני בקשה לתיקון פרוטוקול.

על פי סעיף 137 לחסד"פ "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט יזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו" (ההדגשה שלי - ר.ו.).

מהאמור עולה כי המועד להגשת בקשה לתיקון פרוטוקול הינו עד לחלוף התקופה לערער על פסק הדין שבעניינו נרשם הפרוטוקול ולצורך זה בלבד. בענייננו, המועד לערור על החלטת בית המשפט, שהבסיס לה הוא הפרוטוקול שתיקונו התבקש, עבר חלף לו עם הגשת ערר המשיב לבית המשפט המחוזי אשר התקבל ובהעדר בקשה לעיכוב ביצוע מטעם המבקשת ובקשה מקבילה לבית המשפט העליון, חלף עבר המועד לתיקון פרוטוקול.

מטרת האפשרות לתיקון פרוטוקול בהליך פלילי הינה לשקף את הנאמר בדיון בפני ערכאת הערעור ולא על מנת להתנגח מחוץ לכותלי בית משפט בפני מוסדות ו/או ערכאות אחרים כפי שמבקשת המבקשת.

על פי סעיף 139 לחסד"פ הפרוטוקול משמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אך אין הוא ראיה מוחלטת.

2

על פי ערעור פלילי 220/83 מרום נ' מ"י, פד"י ל"ז(2) עמ' 803 "...אין פירושו של דבר שהשופט חייב לרשום כל דבר, הנאמר מפיו של עד או של פרקליט, מילה במילה ולעשות עצמו "לבלר של הפרקליט"... חובתו לנהל פרוטוקול המשקף נאמנה את מהלך הדיון בפניו." וכך נעשה .

גם במ"ת (קריות) 26070-11-11 נאמר בציטוט של ע"פ 1368/90 בטיטו נ' מ"י שם "ציינו כבר בעבר, שאין אפשרות לנהל רישום מילולי מלא של מה שנאמר במשפט... החוק גם אינו מחייב רישום מילולי כאמור... יש לנהל פרוטוקול שישקף את שנאמר במשפט. נוסח זה מתיר תמצות הדברים ואף אי-רישום של נושאים שוליים חסרי השלכה על הדיון.

הבקשה לתיקון פרוטוקול נעדרת תצהיר, הוגשה בשיהוי (לאחר החלטה בערר) אינה כוללת פרטים לגופו של עניין אלא פרטים שבהתנהלות. ככל וחפצה ב"כ המבקשת לעשות שימוש בהליך כאן להליך אחר, תתכבד ותגיש בקשה/ קובלנה נתמכת בתצהיר לאותו גוף אליו היא מתכוונת לעתור.

בשולי ההחלטה יצוין כי עו"ד הינו "קצין בית משפט" ולא ראוי היה להגיש הבקשה דנן לתיקון פרוטוקול, לאחר מתן החלטה בערר, מבלי להתייחס לסמכות לעשות כן בשלב זה.

אשר על כן, הבקשה לתיקון פרוטוקול נדחית.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ח, 08 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.