1

החלטה

1.      התגלו שתי מחלוקות בין ב"כ הצדדים: האם לדון בעוצמת הראיות עכשיו או בשלב מאוחר יותר; האם יש מקום להפנות את המשיב לקבלת תסקיר.

2.      שמעתי את ב"כ הצדדים, וכן את המשיב עצמו.

3.      כבר ציינתי בישיבות קודמות, כי המשיב מוכר לי, בכך שטיפלתי בעניינו ב"סיבוב" הראשון ,שבו נשלח על ידי להליכי גמילה שהסתיימו בהצלחה, ולאור זאת, עונשו היה מופחת, והוא, למעשה, שוחרר. לדברי המשיב, "נפילתו" פעם שניה בסמים נבעה מהיעדר טיפול פרטני (הוא הסביר זאת שהיה זה בחודש שבו הוא טיפל בבתו בת ה-8). הוא הביע רצון וכוונה לעבור טיפולים אינטנסיביים, כדי להיגמל לחלוטין.

4.      הבעתי, באופן בלתי פורמלי, את ההתלבטות, האם מקרה זה ראוי לגמילה מסמים בקהילה או בבית הכלא, אך לא קבעתי עמדה סופית.

5.      כפי שציין, בצדק, הסניגור, תסקיר שירות המבחן לעניין גמילה , נועד לאפשר לבית המשפט לקבל תמונה מלאה ורחבה יותר של הסיטואציה.

2

6.      לפיכך, על אף התנגדות הפרקליטות, אני נענה לבקשת הסנגור, ומורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר, שבו תהיה התייחסות פרטנית לסוגיית הגמילה מסמים, ואם לדעת שירות המבחן זו אופציה ריאלית, תוצג בתסקיר חלופה קונקרטית של מקום הגמילה.

7.      אשר לעוצמת הראיות - צודקת עו"ד הירש, כי בדרך כלל, כאשר מועלית טענה שאין ראיות לכאורה, יש לדון בעניין בשלב הראשון. אולם, הסנגור המלומד אינו טוען שהראיות הלכאוריות הן כאלה שאין כלל ראיות מספיקות, אלא רק שיש כרסום בראיות. עניין זה רלבנטי רק במסגרת "מקבילית הכוחות", ויש לדון בנושא רק כאשר מגיע שלב שבו יש חוות דעת חיובית של שירות המבחן, ועלי יהיה להחליט, אז, האם להיענות לבקשת הסנגור לחלופת מעצר בדרך של הימצאות במכון גמילה. אז, ורק אז, יש משקל לעוצמת הראיות. על פני הדברים, צודקת עו"ד הירש כי יש צילום של מעשה השוד, והמשיב במהלך הדיונים בפניי אף דיבר על האירוע, כאירוע שבוצע על ידו. אולם, אותיר עניין זה לטענות הסנגור , לשלב המתאים.

8.      סוף דבר, יש לפעול כדלקמן:

א.  שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב, עד ליום 14.11.18.

ב.   המשך דיון נקבע ליום חמישי, ז' כסלו תשע"ח, 15.11.18 , בשעה 9:00.

ג.   אין באמור לעיל כדי למנוע מב"כ הצדדים להמשיך במו"מ ביניהם. אם יגיעו להסדר, יוכלו להגישו , ללא קשר ללוח הזמנים האמור.

ניתנה והודעה היום ט"ז חשוון תשע"ט, 25/10/2018 במעמד הנוכחים.