1

1.      בקשה לעיון חוזר

2.      כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבת נשקים מביה"ס לקציני ים בעכו

3.      ביום 17/7/19 הוריתי על מעצר המבקש עד תום ההליכים; ערר שהוגש על החלטה זו (בש"פ 5290/19) נדחה.

4.      ייצוג המבקש הוחלף. ביום 15/12/19 הוגשה בקשה לעיון חוזר בטענה של חלוף זמן ובטענת כרסום; בקשה זו נמחקה תוך שב"כ המבקש ביקשו להמתין לאחר חקירת המדובב בתיק

5.      בין לבין נדונה עתירה לגילוי ראיה

6.      ביום 26/1/20 הוגשה בקשה שניה לעיון חוזר; הבקשה התבססה על טענת כרסום בראיות התביעה, וכן על טענת חלוף הזמן

7.      ביום 6/2/20 נדונה הבקשה. חומרי החקירה הועברו ללשכתי זמן קצר לאחר מכן.

טענת הכרסום

8.      ב"כ המבקש אישר, בהגינותו, כי הקערה לא התהפכה על פיה; לא בזמן הדיון הראשון בטענת הכרסום ולא בזמן הדיון השני.

2

9.      אכן, קיימת גישה עקבית לפיה טענת כרסום דורשת כי "הקערה", מבחינה ראייתית, תתהפך על פיה; הפסיקה הגדירה לא אחת היפוך קערה זה, כמצב בו סיכויי הזיכוי גוברים על סיכויי ההרשעה.

10.  ראה למשל בש"פ 3409/18 בריל נ' מ"י; בש"פ 3716/15 זיתון נ' מ"י; בש"פ 8093/09 פלוני נ' מ"י.

11.  יחד עם זאת, טען ב"כ המבקש כי קיימות גם גישות אחרות- ראה למשל בש"פ 8204/04 מ"י נ' מחאג'נה; בש"פ 9171/17 פלוני נ' מ"י.

12.  אציין כי בשני המקרים, הוחלו גישות מקלות יותר למול התהפכות קערה על פיה, אך בית המשפט העליון ציין, כי "לא די בשינוי של מה בכך או בהתערערות כלשהי של מכלול הראיות" (הלכת מחאג'נה לעיל), או פגיעה "משמעותית ביותר" בעצמת הראיות (סעיף 11 שו' 2 לבש"פ 9171/17 לעיל).

13.  אתייחס לטענת הכרסום לפי גישות מקלות אלו, להליך דנן.

14.  ממעוף הציפור, ניתן לומר כי הראיות בהליך דנן מחולקות לארבעה מישורים

15.  המישור הראשון, אולי המרכזי, הנו עדות המדובב; עדות זו שימשה אבן יסוד בכתב האישום

16.  המישור השני- נושא ה"תוכי", כלפי הפריצה, חוות דעת מומחה בנושא. מישור שלישי- נושא הדנא על גדר ביה"ס לקציני ים (גם כאן- חוות דעת מומחה)

17.  מישור רביעי- היבטי כמות הנשקים והיות הנשקים בגדר נשק.

18.  במקרה בפנינו, למעשה, לגבי ה"תוכי" ונושא הדנא, טרם החלו להשמע העדויות; על כן ברי כי לא יחול ולא חל כרסום בהיבטים אלו

19.  על כן תתמקד הסוגיה בשני היבטים- היבטי הנשק והכמות, מחד גיסא, והיבטי עדות המדובב מאידך.

20.  אשר להיות הנשק נשק- לתיק העיקרי הוגשו שתי חוות דעת; ביום 19/12 הובא אחד הנשקים לבית המשפט; הנשק פורק לעיני בית המשפט בתיק העיקרי ונמצא כי בתוך הנשק מכלול, ידית דריכה ונוקר; בית המשפט בתיק העיקרי חזה כי לכאורה ניתן לבצע נקירה בנשק.

21.  די בראיות אלו בתיק העיקרי על מנת להגיע למסקנה כי נכון לעת זו לא חל כרסום ראייתי כלשהו בשאלה אם עסקינן בנשק (ויוזכר כי גם דברי המבקש בפני המדובב מלמדים על כך)

3

22.  אשר לכמות הנשקים- כלל העדים שהגיעו לא סתרו הנטען בהודעות; בישיבת 12/12 העיד מנהל הפנימיה שוורץ; אחריו העיד חנן כהן (שסבר כי הוצאו 92 נשקים); הקב"ט (מקסים סבג) העיד כי הנשקים לא נספרו לפני הטקס; לא יודע כמה הובלו (אם 120 או 100); הקב"ט אישר כי אם אכן הובאו במקור 120 נשקים, אזי נלקחו קרוב ל- 50 נשקים. הודעות העדים הוגשו בהסכמה

23.  ביום 19/12 כאמור הוצג פירוק הנשק לבית המשפט; מעבר לו העידו פונומריו ואשכנזי (ואלו לא שפכו אור על כמות הנשקים); יהב אטיאס סבר כי מדובר ב- 92 או 93 נשקים "וכמה תקולים בצד". דביר מאור מציין כי היו 92 נשקים ו"נשארו אולי 30"; גם הודעות עדים אלו הוגשו בהסכמה.

המדובב

24.  עיון בתיק יעלה כי המדובב הנו ציר מרכזי לאישום; אם יאמין בית המשפט בתיק העיקרי למדובב, הרי בהינתן תוספת ראייתית מספקת, התוצאה תהיה הרשעה

25.  על כן עדות המדובב לעצמה מהווה ראיה מרכזית לתשתית הראייתית הלכאורית

26.  בתיק קיימות הודעות מדובב מיום 30/5/19 (שתי הודעות); 31/5/19 (שתי הודעות); 2/6/19 (שתי הודעות)

27.  המדובב בהודעתו מסר את מספר הנשקים שמסר לו המבקש (שו' 18 הודעה ראשונה); המדובב סיפר את לבוש המבקש לדבריו (שו' 29-42 הודעה ראשונה) וציין את מספר הנשקים גם בהמשך לדברי המבקש (תמליל 11 שו' 12 עמ' 31 תמליל 117 עמ' 14 שו' 15,43, עמ' 24 שו' 8)

28.  המדובב מספר על דברי המבקש ביחס למיקום ביצוע הגניבה (שו' 31 תמליל 115), אילו הכנות נעשו, מה נעשה עם הנשקים (ראה תמליל 115 שו' 31, עמ' 33 שו 39, שו' 79 עמ' 34 שו' 36 לגבי מכירת נשקים וצורת הנשקים (שו' 32)

29.  אגב פרטי המבקש ביחס לצורת הנשקים (כפי שנשמעה באזני המדובב מקבלת חיזוק דווקא בעדויות שנשמעו ביחס לנשקים במקום (עדות יהב אטיאס 19/12)

30.  בחקירתו השניה המיום 30/5 הוסיף המדובב כי המבקש סיפר לו כי בדק את נושא ההלחמה, והצליח להסירה בשיוף ולירות בנשק (!!!!); למעשה מתוך המדובב ניתן באופן עצמאי להעלות כי מדובר בנשקים שניתן לירות בהם, בהתאמה קלה.

4

31.  בהודעת המדובב מיום 31/5 מפרט המבקש על עסקת מכר הנשקים וחלוקת הכספים ((שו' 9, ראה גם תמליל 118 עמ' 14); המבקש מפרט באזני המדובב דרך הכניסה לביה"ס, שבירת המנעול (תנועת מספריים, התואמת "תוכי"), מועד הפריצה (תחילת רמדאן); יש פירוט מלא של כמות כלי הנשק שנגנבו (6,7,36- שו' 9)

32.  בהודעה השניה מיום 31/5/9 סיפר המדובב כי המבקש סיפר לו כי החביא הנשקים (שו' 6-7), כי המשטרה תפסה את ה"תוכי" (שו' 5 תמליל 119)

33.  עדות המדובב נשמעה ביום 20/1/20; חלק גדול מהעדות כלל שאלות שנועדו לזהות המדובב ועל כן לא הותרו; אין בכוונתי להידרש להן

34.  בחקירה הראשית חזר המדובב על עיקרי הודעותיו (עמ' 24 ואילך); המדובב זיהה קולות השיחות בינו ובין המבקש, בינו ובין שוטר ועוד). המדובב חוזר להודעות בדבר כמות הגניבות, כמות הנשקים, נושא ההלחמות (עמ' 27-28) מכירת הנשקים (עמ' 29)

35.  בחקירה הנגדית- אישר המדובב כי המבקש אמר בפניו כי "חתיכה" הנה נשק מסוג M16

36.  המדובב הוסיף כי כשהמבקש חיפש אנשים המבקש עצמו ציין כי מדובר בשותפיו; המבקש ציין באזני המדובב כי השומר שיחק משחק עת עבר לידו, וכי ה"תוכי" נתפס בזמן החיפוש (ראה תשובות המדובב עמ' 35). המדובב ציין כי המבקש פירט 3 פעמים בהן נגנבו נשקים (עמ' 22)

37.  מעבר לכך נשאל המדובב רבות על תנאי המעצר (עמ' 39), פגישות עם חוקרים (עמ' 40) ועוד; המדובב ציין כי המבקש בטח בו וסיפר לו על חייו האישיים (עמ' 41 שו' 4)

38.  משעומת המדובב עם סיפורי המבקש ביחס לרכישת אופנוע, ומנגד מועד רכישת האופנוע השיב המדובב, כי אלו הדברים ששמע מפי המבקש (שו' 20); המדובב הבהיר כי כמות הנשקים שנגנבה הנה 49 (עמ' 41 שו' 26).

39.  כל אמרות המדובב הוגשו וסומנו בתיק (נ/2 עד נ/7).

40.  המדובב נשאל אם יתכן כי המבקש התרברב בפניו; בהגינות רבה השיב המדובב כי "כל דבר שהוא סיפר לי אני לא יכול לדעת אם זה שקר או זה אמת" (עמ' 44 שו' 7).

מסקנה- כרסום

41.  המדובב, כמובן, אינו יכול לדעת אם אשר סופר לו ע"י המבקש הנו נכון אם לאו; המדובב, להתרשמותי, לא קרס בחקירתו, ההפך הוא הנכון; המדובב שב על עיקרי הגרסה שהועברה לו, וענה כפי המצופה ממנו

42.  הודעות המדובב לא רק מיקמו המבקש בליבת אירועי הגניבה, אלא שכללו פרטים ספציפיים לגבי הנשקים, צורתם, הלחמות, מעשי השומר, נושא המזמרה, תפיסתה בחיפוש, מועדים וכיו"ב.

43.  הודעות המדובב השתלבו היטב ביתר הגרסאות שנמסרו.

5

44.  לא רק שאיני סבור כי קיים כרסום ראייתי בתיק, אלא שלאחר שבחנתי החקירות, סבורני כי סיכויי ההרשעה נותרו איתנים מאז קביעת התשתית הראייתית; בשלב זה, העדות המרכזית לא נסדקה, ולו במעט.

45.  בנסיבות אלו, אין כל פיחות בעצמת הראיות.

טענת חלוף זמן

46.  תחילת השמיעה בהליך זה החלה באיחור; התשובה לכתב האישום ניתנה רק ביום 15/9/19 (עקב חילופי ייצוג).

47.  מאז 19/12 מתנהלת השמיעה, להבנתי, בקצב ראוי, ולאחר שמיעת המדובב נשמעו העדים אשר הביאו לתפיסת מכשיר הפריצה (התוכי); בחודש מרץ אמורים להישמע אחרוני עדי התביעה.

48.  חלוף זמן ממושך הנו אכן שיקול מהותי להקלת תנאים המגבילים חירות של נאשם; עם זאת, במקרה דנן, כמה פרמטרים מטים הכף לדחות גם הטענה במישור זה.

49.  ראשית- כאמור, קצב ניהול ההליך ראוי, להבנתי, ותוך כחודש תסתיים פרשת התביעה בעיקרה (למעט אולי ספיחים); חלק מהותי מהעיכובים הנו גם בעטיה של ההגנה (חילופי ייצוג, ביטול ישיבה ועוד); לעניין קצב ניהול ההליך כשיקול- בש"פ 3878/18 מ"י נ' אבי כחלון.

50.  שנית- חלוף זמן אינו פרמטר בלעדיו אין; בשלב זה כאמור התשתית הראייתית איתנה; אין מדובר בעבירת נשק, אלא בעבירת ריבוי נשקים ולעתים כמות עושה איכות- גם מבובן העילה; משמעות האישום (בין אם מדובר ב- 25 נשקים כטענת המבקש לכרסום ובין אם מדובר ב- 49 נשקים), הנה כי כמות עצומה של כלי נשק התקפיים, קטלניים ביותר, אשר ניתן להשמישם בקלות יחסית, היתה מצויה בשליטת המבקש; הסיכון הציבורי שיצר המבקש בלתי נתפס; עצמת העילה במקרה זה מקהה נושא חלוף הזמן (בש"פ 3859/19 מדינת ישראל נ' מאהר עבאס (17/06/19): חלוף הזמן אינו עילה בלעדית).

51.  שלישית- כפי שצוין בהחלטות עד היום- שותפיו של המבקש עד הלום לא נתפסו; הנשקים לא נמצאו; גם בחלוף חודשים ארוכים קיימות אפוא עילות שיבוש.

52.  רביעית- בשלב זה מצויים אנו על סיפו של הליך לפי סעיף 62 לחסד"פ; בברירה בין דיון בנושא חלוף זמן ובין הארכת מעצר בחלוף 9 חודשים, מסורה הבכורה לכב' בית המשפט העליון (וראה לנושא זה בש"פ 938/19 מדינת ישראל נ' אבי רוחן.

53.  אני דוחה הבקשה לעיון חוזר אפוא.

ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.