1

1.     החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטותיי הקודמות מיום 17.3.21 ומיום 24.3.21, כהחלטה משלימה. בהחלטות קודמות התייחסתי לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. החלטה זו עניינה בחינת התאמתו של המשיב לשחרור לחלופת מעצר במוסד גמילה.

2.     בעניינו של המשיב התקבלו מספר תסקירים מאת שירות מבחן. תסקירים אלו עמדו על נסיבותיו והתנהלותו של המשיב, לרבות עברו הפלילי. שירות המבחן סבר כי קיים סיכון להתנהלות פוגענית ללא שילוב המשיב בטיפול אינטנסיבי לקשייו התמכרותיים. לפיכך, ש"מ המליץ על שילוב המשיב בקהילה טיפולית סגורה - קהילת "הדרך"- המתמחה בטיפול בצרכיו של המשיב.

3.     לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ונוכח הסכמת המשיב לשילובו בהליך טיפולי, נעתרתי לבקשת ש"מ לבדיקת התאמתו של המשיב בקהילת "הדרך". מתסקיר ש"מ מיום 4.4.21 המשיב נמצא מתאים והתקבל לקהילה.

4.     בדיונים שהתקיימו בפניי המדינה התנגדה לשילוב המשיב להליך טיפולי מאחר שלטעמה המשיב איננו עומד במבחנים שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, (21.3.2011) (להלן: עניין סויסה)).

2

אינני מקבל את עמדת המדינה במקרה זה. כבר צוין בפסיקה כי "לעיתים יש תקווה למכורים המבוגרים שכבר הגיעו ל'שאול תחתיות'" (בש"פ 8168/17 קרקי נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (31.10.2017)(להלן: עניין קרקי) וכן כי "לא כל מי שאינו מצליח בניסיון ראשון, שלישי או חמישי, ננעלו בפניו שערי גמילה. אדרבה, המומחים לדבר יודעים לספר כי דווקא אצל המכורים המבוגרים, אלו שהגיעו לשאול תחתיות, גדלים סיכויי הגמילה, לאחר ש"עייפו" כבר מדרך חייהם והגיעו לבשלות המאפשרת להם קבלת טיפול ושיקום" (עניין סויסה הנ"ל). אם כך במכורים מבוגרים, לא כל שכן במשיב צעיר יחסית שזה לו מעצרו המשמעותי הראשון. לא כך הם פני הדברים, כאשר הליך טיפולי זה הוא ההליך הטיפולי המשמעותי הראשון.

5.     הפסיקה העדכנית בעניין שילובם של עצורים קובעת כי ניתן לשלב בהליך גם נאשם שלא החל בהליך טיפולי קודם למעצרו. בהקשר זה נקבע בבש"פ 9181/20 עופר צרקסוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 4.1.21), כך: "אמנם ישנה אפשרות לשחרר נאשם לחלופת מעצר בדמות הליך טיפולי, אף אם לא החל בו קודם לביצוע העבירה. אך זאת, בהתקיים שני תנאים מצטברים אשר נועדו להבטיח את כנות רצון הנאשם להשתקם ולהתחשב במסוכנות הנשקפת ממנו. התנאי הראשון דורש כי פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הינו גבוה. באשר לתנאי השני, נקבע כי על ההליך הטיפולי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהנאשם (בש"פ 7900/19 חאסקיה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 10 (2.12.2019); בש"פ 1882/19 מלכה נ' מדינת ישאל, [פורסם בנבו] בפסקה 11 (17.3.2019))".

6.     מתסקיר שירות המבחן והתרשמותם של הגורמים המקצועיים עולה כי יש פוטנציאל להצלחת הליך הגמילה והטיפול. בתסקיר צוין מפורשות כי אם המשיב לא ישולב בהליך טיפול קיים סיכון להישנות עבירות דומות. המשמעות היא ששילוב המשיב בהליך טיפולי עתיד להפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור בעבירות בהן מואשם כעת. מדובר בקהילה טיפולית סגורה שהמשיב עתיד לשהות בה שם. מדובר בחלופה סגורה יחסית המתורגלת ומודעת לכך שעליה לדווח מיידית למשטרה על כל עזיבה של המשיב מהקהילה. לפיכך, נחה דעתי כי ניתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המשיב.

7.     נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בקהילת "הדרך", כאשר המעבר ייעשה במעבר מדלת לדלת על ידי שב"ס. המעבר יבוצע עד ליום 8.4.21 בשעה 12:00.

3

8.     ניתן בזאת צו פיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

9.     אם המשיב ינשור מן התכנית עליו להסגיר עצמו מיידית למשטרה שאם לא כן הוא ייעצר באופן מיידי.

10.                        בעת חופשותיו מקהילת "הדרך", המשיב יוכל לשהות במעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם, אם ימולאו התנאים הבאים:

א. המשיב יפקיד סכום כסף בסך 2,000 ₪.

ב. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.

ג. הוריו של המשיב יחתמו על ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪ כל ערבות.

תנאים אלו אינם מהווים תנאי לשחרור המשיב לקהילה הטיפולית "הדרך" וניתנת ארכה להמצאתם עד ליום 11.4.21.

11.                        להודיע בדחיפות (ולוודא קבלת ההחלטה) לצדדים, לשב"ס ולש"מ.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.