1

1.         בפני בקשה להתיר למבקש לחזור להתגורר בביתו שלו. המבקש שוהה בבית הורי אשתו מתוקף החלטת בית משפט זה מיום 15/12/15, ולפיה עליו לשמור מרחק של 100 מטר ומעלה מביתה של גדיר מחאמיד, על רקע טענות לאיומים והתנכלות מצד משפחת המבקש כלפיה.

2.         המבקש עותר כעת, נוכח חלוף הזמן, כשהתיק העיקרי בעניינו ממתין להכרעת דין, כי יותר לו לחזור לביתו, הקרוב לביתה של הגב' מחאמיד כדי פחות מ-100 מטרים. נטען כי בחלוף הזמן, ומשלא הופרו התנאים שנקבעו בעניינו ניתן ליתן בו אמון שלא יפגע בגב' גדיר במישרין או בעקיפין.

3.         המשיבה התנגדה לבקשה.בתמיכה לעמדה זו הוגשה לעיוני חוות דעת מאת גורמי המודיעין המשטרתיים (סומנה א.פ 1), ממנה עולה כי היענות לבקשה עלולה, ברמת סבירות גבוהה, להביא לחידוש המתיחות בין המבקש למשפחתה של גדיר.

2

4.         שקלתי את טיב המגבלה המוטלת על המבקש: נמנע ממנו לחזור לבית מגוריו, אולם אין כל הגבלה על מפגשיו עם קרובי משפחתו בבית הורי אשתו, שם הוא שוהה.מדובר בבית הקרוב לביתו שלו, ואין ,לפיכך ,כל הכבדה על קיום שגרת ביקורים משפחתיים שם. נוכח היות המגבלה האמורה מתוחמת ומצומצמת בהשלכותיה ובפן המגביל שלה כלפי חירות המבקש, ובשים לב להערכה העדכנית של גורמי המשטרה בדבר וודאות חידוש המתיחות כאמור, וזאת אם תוסר המגבלה על פי הבקשה, , ראיתי לדחותה.

            נתתי דעתי אף לכך שההליך המשפטי בעניינו של המבקש מצוי בשלב האחרון והוא ממתין להכרעת דין שלא צפויה להנתן בעוד זמן רב.

5.         אשר על כן, הבקשה נדחית.

            התנאים בהם שהה המבקש עד כה באום אל פאחם, ימשיכו לעמוד בעינם.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.