בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיב כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הצתה

העובדות עפ"י כתב האישום -

1.         ביום 8.12.22 שמוך לשעה 10:20 עת שהה המשיב ביחידת דיור ששכר ברח'.... הוא שילח במזיד אש במיטה. כתוצאה מכך, אש התפשטה ביחידת הדיור, ולאחר מכן בדירה ובבניין ונגרם נזק לריהוט ורכוש.

המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם טען לפגמים בחקירותיו, מאחר שלא נגבו ע"י חוקר מיוחד בהתאם סעיף 3(ב) לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) תשס"ן - 2005.

2.         לטענת המשיב הוא סובל ממאניה דיפרסיה וסכיזופרניה מזה שנים, ומועד האירוע וחקירתו הראשונה היה במצב פסיכוטי אקוטי. המשיב עתר לשחרורו לחלופה לעמותת "אכפת" והפנייתו לחוות דעת פסיכיאטרית

3.         המבקשת טענה כי מקומן של הטענות בהליך העיקרי; סעיף 3(ב) לחוק מתייחס לאדם עם מוגבלות שכלית; הוראות החוק המתייחסות לאדם עם מוגבלות נפשית מצוות על תיעוד חזותי של החקירה, והודעה לנחקר על זכותו למלווה. אמנם, לא הודיעו למשיב על זכאותו למלווה, אך הודאותיו מתועדות, ועל כן אין מדובר בפגם מהותי שיש בו כדי לפגום בתשתית ולהורות על חלופה.

4.         עוד לטענת המבקשת, העבירה בוצעה תחת השפעת סמים ולא כתוצאה ממחלת המשיב

דיון -

5.         מחומר החקירה עולה כדלקמן -

א.        דו"ח פעולה רס"ר דנדקר - לאחר שהגיע לזירה, דיווח לו הפקח רמי סידגייב שהמשיב נמצא עמו ליד קיוסק ברח' הפרחים. כשהגיע למקום הבחין בבחור שיושב על המדרכה כשפלג גופו העליון ערום ועמו באנג, כלי עישון. המשיב טען ששרף את הבית שלו בגלל הילדים. הבין שהוא נמצא תחת השפעת סמים. המשיב החל לדבר על כל מיני דברים כמו משיח ודברים נוספים. בתחנה לאחר מעצר, המשיב החל לבכות, לשיר ולצחוק על כל מיני נושאים ועלה חשד שהוא עדיין בהשפעת סמים.

ב.         מזכר רס"ר וייס 19.12 - בבדיקת מרחק מהזירה למקום מעצר המשיב נמצא כי המרחק הוא כ 4 דק' הליכה.

ג.         מזכר רס"ר לוק 8.12 - מהלך שהותו במשרד טען המשיב שהוא מלאך המוות והמשיח, שתה מבקבוק מים, וכאשר נפל הפקק על הרצפה, המשיב הרים אותו ואמר "מצאתי חשיש", והכניס את הפקק לפה. המשיב המשיך לדבר על מתים ועל כך שהוא המשיח ועשה קולות לא רצוניים. כמו כן, דפק את ראשו על השולחן והתחיל לצחוק.

ד.         מזכר רס"ר לוק - המשיב הודה בחקירה כי הוא זה שהצית את השריפה ע"י הצתת ערימת סמים לטענתו. נמצא בהתקף פסיכוטי.

ה.        בדיקת עציר 8.12 המרכז הרפואי לבריאות הנפש, מזור - המשיב מוכר מאשפוזים קודמים, רבים מהם בכפיה. בבדיקה ע"י רופא כונן נמצא שרוי במצב מאני פסיכוטי חריף, ייתכן על רקע שימוש בסמים, ועם סיכון פיזי מיידי ועל כן התקבלה הוראה לאשפוז כפוי דחוף. התקבל למחלקה סגורה לאיזון מצבו.

ו.         סיכום בדיקת עציר, המרכז הרפואי לבריאות הנפש 11.12 - מהלך האשפוז נראתה ירידה במצב הכרה ויכולת יצירת קשר עם הסביבה. היה חשד לאינטוסקציה או תסמיני גמילה. הופנה לבי"ח נהריה ואושפז להשגחה. בוצעו בדיקות מעבדה ללא מצאים פתולוגיים. שוחרר לאחר שמצבו חזר לרמת בסיס.

מסר שכשבועיים טרם אשפוז הגביר במידה ניכרת את צריכת החשיש שלו, יותר מפי 10 מהרגיל, וכתוצאה מכך הרגיש מצב רוח מרומם, אנרגטי. הרגיש עצבני מהרעש של הגן ילדים ואישר מחשבות שהוא "מלאך המוות" כמו בבדיקה קודמת. מבין שהיה במצב פסיכוטי שאינה הגיונית. מבין את חומרת המעשה וההשלכות הכלכליות שאימו תישא בהמשך. הביע חרטה על כך. מבין שיהיה חייב לחזור לטיפול תרופתי. אין עדות בבדיקה כעת לקיום פסיכוזה או כל מצב המביא לפגיעה בשיפוט. התנהגות מאורגנת ותואמת סיטואציה. על כן, שוחרר עם גורמי החוק.

ז.         חוו"ד חקירת דליקה - מוקד האש נמצא נקודתי על מזרן מיטת יחיד בחדר. סבירות גבוהה לחשד להצתה.

ח.        מזכר רס"ר וייס 15.12 - מול הבית נמצא גן ילדים

ט.        שכתוב עדות אנדריי טקצנקו - בעל עסק "שוט פוינט" ברח' הפרחים 52. ביום האירוע עבד משמרת בוקר, וסביבות השעה 10:45 הגיע בחור שלא מכיר לבוש חולצה אפורה עם שרוולים ארוכים ומכנס ארוך. נתן לו כוס קפה, ואז הבחור יצא ועמד מאחורי העסק והחזיק באנג ביד והסתכל לשמיים. הוא ביקש ממנו ללבוש חולצה ולזוז מהעסק בעדינות, "כי הבנתי את מצבו", ואז הבחור יצא, ישב בכביש כ- 10 דק' ללא חולצה, עד שהגיע שיטור עירוני שהתחיל לדבר איתו. בשלב זה הבחור התחיל לרוץ לכיוון היציאה מהרחוב ואז התיישב על המדרכה והגיעו ניידות נוספות.

ההתנהגות של הבחור לא הייתה נורמלית. הוא עשה מעין טקס מאחורי החנות, הסתכל לשמיים והחזיק באנג.

י.         חנה פנק, אמו של המשיב 18.12 - בלילה לפני האירוע סביבות 2-3 לפנות בוקר, המשיב הגיע לביתה במצב מאוד סוער, פסיכוטי. היא מזהה את זה היטב, "אני כבר 8 שנים בסרט הזה". הבינה שהמשיב התחיל לעשן קנאביס, כי מיד אחרי זה הוא חוטף התקף. ניסתה להרגיע אותו עם מקלחת ואוכל. הבינה ממנו שהוא לא ישן כבר מס' ימים, וזה תמיד ככה כשהוא במצב פסיכוטי. נתנה לו כדור שהוא מטופל בו מדי פעם. המשיב לא הצליח להירגע, והיא הציעה לו ללכת למזור אבל הוא סירב. היא לקחה אותו חזרה לדירה שלו וחזרה לביתה לישון.

בהמשך הודיעו לה על האירוע ומעצרו של המשיב.

יא.       המשיב - 8.12 כשנשאל אם הבין זכויותיו ענה "מזגן, כן, לא, זה רטוב". הערת חוקר - הנ"ל לא מדבר בצורה הגיונית.

נשאל אם הבין את החשדות נגדו, וענה "אין בעיה, אסור להרוג ילדים, צד שמאל, דירה שרופה, ילדים שתמות". הערת חוקר - ממשיך לדבר בצורה לא ברורה.

נשאל אם מעוניין להיוועץ בסניגור, והשיב "כועס מאוד עכשיו על הילדים המזדיינים בתחת מנפץ, ווינסטוט לייט". הערת חוקר - הנ"ל לא כשיר להמשיך חקירה בשלב זה.

נשאל אם מטופל פסיכיאטרית והשיב בחיוב, היה ב 12 אשפוזים.

כשנשאל מה עשה היום בדירתו, השיב שהצית אותה. נשאל איך, והשיב שעשה ערימה של חשיש וקנאביס ושרף את הכל "הורס את כולם".

הערת חוקרת - הנ"ל לא כשיר להמשיך בחקירה, לקח פקק של בקבוק מים מהרצפה אמר שמצא חשיש והכניס לפה.

13.12 מבין את החשדות נגדו, התייעץ עם עו"ד לפני החקירה. כשנשאל מה יש לו לומר על החשדות כנגדו, השיב שלא שלט בעצמו, לא לקח את הטיפול שלו, הרקע שלו הוא נפשי, יכול להגיע למצב ששומע קולות ולא שולט בעצמו ועושה דברים שלא רוצה. סיבך את אמא שלו עם פיצויים וכל מיני דברים, היו לו דברים יקרי ערך בדירה שמאוד אהב. לא רוצה ללכת לכלא, פשוט היה בטורים ממש גבוהים. זו לא הייתה הצתה במזיד, זו הייתה הצתה מתוך שיגעון.

זוכר שביום האירוע עשה רונדלים מהדירה לקיוסק. לא זוכר הכל כי באותו יום היה בפסיכוזה. סובל מסכיזופרניה דו קוטבית, לא בטוח.

לא נטל כדורים לטיפול במחלה ביום האירוע, הפסיק כחצי שנה לפני. כל פעם משתחרר ממזור ומפסיק וזו הטעות שלו.

מפסיק ליטול כדורים כי זה כימי ומעייף אותו.

לא זוכר איך בדיוק נדלקה האש בדירה. זוכר שהייתה ערימה של דברים על המיטה והיה לו דחף של המחלה או קולות שגורמים לו לעשות דברים. אהב את הדירה ומה שהיה לו שם. שיחק עם המצית וזה קרה, היה במצב של טירוף.

נדלקה אש, יצא עשן מהמיטה, והוא יצא מהבית המחלה שלו אמרה לו שהוא הולך להיות נווד ברחוב.

משתמש בקנאביס, זה מרגיע אותו. אבל אם ממשיך עם זה, הוא מגיע למצב של אקסטזה ואז מגיע לכלא או למזרע. חייב להפסיק ולקחת טיפול.

השתמש בסמים, עישן בבאנג

לא זוכר למה התכוון בחקירה קודמת לגבי ילדים.

כרגע מרגיש רגוע ומאוזן ואפילו טוב.

18.12 הוא מתחרט ומצטער על המקרה. לא זוכר כלום ולא מאמין שעשה דבר כזה, מקווה שלא פגע באף אחד. לא לקח את הטיפול שלו, לא רצה שזה יקרה, ממש מצטער. לא רצה להרוס את הדירה, אהב אותה. כשהוצגו בפניו סרטוני אבטחה, טען כי לא זוכר מה בכלל קרה שם, כנראה עישן ממש הרבה באנגים, וזה מה שעשה לו פסיכוזה, לא רוצה יותר להשתמש בסמים.

19.12 לא יודע אם השריפה קרתה בכוונה מהצתה, או אולי בטעות. שבוע שלום כמעט ולא ישן ורק עישן. לא זוכר מה היה על המיטה, לא הגיוני שאלו היו סמים, כי זה לא יכול היה להצית כך את כל הדירה.

6.         מהראיות כאמור נראה כי ייתכן ואכן קיים קושי בחקירתו הראשונה של המשיב, נוכח מצבו הנפשי. עם זאת, טענות אלו להתברר מסגרת ההליך העיקרי.

7.         כמו כן, יש ליתן חשיבות לחקירות המשיב לאחר שחרורו מהמרכז לבריאות הנפש, במצב בו הוא מבין את חומרת המעשה וההשלכות הכלכליות, הביע חרטה על מעשיו ולא נמצאה עדות לקיום פסיכוזה או כל מצב המביא לפגיעה בשיפוט. האמור תואם את שיתוף הפעולה בחקירות ומענה על שאלות בצורה ברורה והגיונית.

8.         המשיב הודה בחקירותיו כי הצית אש בערימה שהייתה מונחת על המיטה בדירה (תואם חוו"ד חוקר דליקות כי מוקד האש היה במיטה), אולם, לטענתו הדבר לא נעשה במזיד אלא מתוך "טירוף".

9.         יודגש, כללי הפסילה במשפטנו הם כללים יחסיים; על כן גם מקום בו נפגעת זכות נאשם בצורה מהותית, משמעות הפגיעה כפופה לשיקול דעת (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי ). כלומר גם אם קיימת אי חוקיות, ספק אם יש בכוחה להביא לפסילת ראיה, ולמשקל פגם גם כן יש להפנות לתיק העיקרי; לדיון מקיף בנושא- ראה בש"פ 149520 דניאל קגן נ' מדינת ישראל.

10.       לפיכך, גם אם טענות המשיב ביחס להודאותיו, היו מבוססות על אדנים מוצקים, ואין הדבר כך (בוודאי בהינתן החקירה המאוחרת) , עדיין לא היה בכך להשמיט התשתית הראייתית הלכאורית.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.