מ"ת 45605/06/17 – מדינת ישראל נגד ש.א.
|
בית משפט השלום בעכו |
||
|
מ"ת 45605-06-17 מדינת ישראל נ' א'(עציר) ת"פ 45531-06-17 |
|
27 יוני 2017 |
1
|
|
|
|
|
לפני כבוד השופטת אביגיל זכריה |
|
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
||
|
נגד
|
|||
|
המשיב |
ש.א. (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד אינאס סמוכה
המשיב: הובא
הסניגור: עו"ד תומר בן חמו, מטעם הסניגוריה הציבורית
[פרוטוקול הושמט]
|
החלטה
|
בהחלטה קודמת שניתנה בתיק נקבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. יובהר כי ההחלטה ניתנה מבלי שההגנה עיינה בתיק והדברים פורטו באותה החלטה.
משקבעתי קיומם של שני הרכיבים כאמור לעיל נבחנה חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב ואולם מצאתי כי אין בחלופה כפי שהוצגה כדי לעמוד ברף הנדרש והמשיב נשלח לקבלת תסקיר. עם זאת הובהר כי ככל שיעלה בידי המשיב להציג חלופה מתאימה יותר ניתן יהיה לשוב ולבחון ההחלטה בדבר המשלוח לתסקיר.
2
בדיון שהתקיים ביום 26.6.17 טען הסניגור גם לעניין הראיות וגם לעניין עוצמת העילה ואף הציג מפקחת נוספת שהיא אמו של המשיב.
הגם שאפשר ויש טעם בטענות המבקשת לעניין עצם הטיעון במישור של ראיות לכאורה הרי שלא מצאתי כי היה בטיעון ההגנה כדי לקעקע את הקביעה הראשונית בדבר קיומן של ראיות לכאורה ברף הדרוש.
ההגנה טוענת כנגד עצם תוקפה
ותחולתה של ההוראה החוקית שבהפרתה מואשם המשיב שהינה החלטה לפי
לאחר ששמעתי את טענות ההגנה ועיינתי בצו הרלבנטי וביתר חומרי החקירה לא מצאתי כי זה השלב הדיוני לקבוע מסמרות לעניין זה. ראשית יצוין כי סדרי הדין בהליך אזרחי ביחס לצו הניתן במעמד צד אחד הינם ספציפיים ובדרך כלל מורים כי חיוב או צו ייכנסו לתוקפם החל ממועד המצאתם לאותו צד שנעדר מהדיון כי ברי כי לא ניתן לחייב אדם בגין צו או איסור בטרם זה הובא לידיעתו. אין בכוונתי לקבוע מסמרות לגבי הממשק הרלבנטי בין הכללים הדיוניים האזרחיים והדין המהותי בפלילי בתיק זה ואולם הדברים ייבחנו על ידי המותב שידון בתיק העיקרי.
לעניין עצם תקפות הצו - הגם שלכאורה הוראות החוק בעניין זה תומכות לטעמי בפרשנות ההגנה הרי שערכאה זו בשלב דיוני זה אינה מהווה ערכאת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה וגם עצם תקפות הצו , אם נדרש, תיבחן במסגרת התיק העיקרי. עוד יצוין כי מהתיק עולה שהמשיב עצמו היה מודע לצו ולא פעל להביא לביטולו או לצמצומו או להשיג עליו בזמן אמת.
משכך וגם לאחר בחינת טענות ההגנה לא מצאתי לשנות מהקביעה לעניין עצם קיומם של ראיות לכאורה ועילת מעצר.
עם זאת כפי שסברתי גם בתחילה הרי שבהינתן חלופת מעצר ראויה ניתן יהיה לשקול שחרור המשיב למעצר וזאת בשים לב לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי, לאופי העבירות המיוחסות לו, ולרף בו הן מצויות במקבילית הכוחות שבין עוצמת הראיות ועילת המעצר.
3
כאמור לדיון התייצבה גם אמו של המשיב אשר הביעה נכונות לפקח עליו במעצר בית. המפקחת גילתה בקיאות במיוחס למשיב ולמשמעות תנאי מעצר הבית לרבות הנתון כי המשיב ישוב להתגורר בביתה ובבית בעלה. התרשמתי כי במסגרת השעות הרלבנטיות היא תוכל לשמש מפקחת וזאת יחד עם בעלה לסירוגין באופן שבכל עת ישהה עם המשיב מפקח אחד. להבטחת התנאים יצורפו ערבויות כספיות נוספות.
יצוין כי בטרם מתן החלטה זו
העלתה המבקשת בקשה לפי סעיף
לסיכום, אני מורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:
1. המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריו ברחוב הארזים 132/5 מעלות בפיקוח אביו ואמו לסירוגין באופן שבכל עת ישהה עם המשיב אחד המפקחים.
2. המשיב יתייצב לכל דיון או המשך חקירה שייקבעו בעניינו בלווית אחד המפקחים. אי ביצוע הוראה זו תהווה הפרה של תנאי השחרור.
3. כל ההוראות והמגבלות שהוטלו על המשיב בהליכים אחרים ביחס למתלוננת ועדי תביעה יעמדו בעינן על פי האמור באותן החלטות.
4. להבטחת קיום תנאי השחרור יחתום המשיב על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, תיחתם ערבות צד ג' על ידי כל אחד מהמפקחים על סך 7,500 ₪ ותבוצע הפקדה כספית בסך 2,000 ₪ בקופת ביהמ"ש. רק עם מילוי התנאים יוכל המשיב להשתחרר.
ההוראה בדבר הפניית המשיב לתסקיר מבוטלת.
המזכירות תשלח את העתק ההחלטה לשירות המבחן.
|
ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ז, 27/06/2017 במעמד הנוכחים.
|
|
אביגיל זכריה , שופטת |
הוקלדעלידירוניתדיגורקר




