1

רקע ועובדות כתב האישום:

1.      כנגד המשיבים ואחרים הוגש כתב אישום האוחז 5 אישומים ומייחס את העבירות המפורטות בו למשיבים השונים כמפורט בו. במרכז האישומים סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין וקשירת קשר לפשע, החל מחודש אפריל 2016 כאשר במסגרת החקירה הופעל סוכן משטרתי (להלן: "הסוכן").

האישום היחיד הרלבנטי למשיבים שלפניי (המשיבים 4 ו-5 ) הוא האישום החמישי בו הם מואשמים ביחד עם המשיב 1 בסחר בסם על פי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית על פי סעיף 7(א) +7(ג) לפקודת הסמים , בהחזקת כלים על פי סעיף 10 לפקודת הסמים. המשיב 4 הואשם גם בקשירת קשר לפשע עם המשיב 1 על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

2

2.      על פי עובדות האישום החמישי ביום 11.9.16 בסביבות שעה 20:23 שוחח הסוכן עם המשיב 1 אודות ביצוע עסקה ב- 30 גרם קוקאין (להלן : "הסם") וקבע עימו להפגש למחרת סמוך לשעה 18:30 בפינת הרחובות שוקן וקיבוץ גלויות בתל אביב (להלן: "מקום המפגש").

המשיב 1 קשר קשר עם המשיב 4 לסחר בסם כך שהמשיבים 1 ו-4 קשרו קשר לפיו יביא המשיב 4 את הסם לעסקה.

המשיבים 4 ו-5 הגיעו מקריית גת כשהם מחזיקים בסם מסוג קוקאין במשקל 37.7 גרם ומשקל אלקטרוני לצורך ביצוע העסקה.

המשיב 1 שוחח עם הסוכן ועם המשיבים 4 ו-5 על מנת שיאספו אותו למקום המפגש עם הסוכן,

ואלה אספו את המשיב 1 מתחנת הדלק "פז" ברחוב קיבוץ גלויות ונסעו עימו למקום המפגש עם הסוכן. המשיב 1 יצא מרכבם של המשיבים 4 ו-5 ונכנס לרכב הסוכן שם מסר לסוכן 30 גרם קוקאין על מנת לקבל 18,000 ₪ בתמורה. בנוסף, המשיב 5 החזיק בכיסיו 3.9721 גרם קוקאין.

טענות הצדדים:

3.      ב"כ המבקש טוען לקיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיבים 4 ו-5, כמפורט בבקשת המעצר. בעת הדיון שהתקיים הפנה לסתירות בגרסאות המשיבים ואף לסתירה בתוך גרסת המשיב 5, לכך שהמשיבים 4 ו-5 הגיעו עם המשיב 1 למקום ביצוע העסקה ברכב שבשימושם כאשר בכיסיו של המשיב 5 נתפס סם מהסוג שסוחר וברכב נתפס משקל, עוד הפנה לכך שהמשיב 4 הכחיש היכרות עם המשיב 3 ושמר על זכות השתיקה, הכל כמפורט בפרוטוקול.

4.      ב"כ המשיבים טוענים להעדרן של ראיות לכאורה, הכל כמפורט בהרחבה בטיעוניהם שבפרוטוקול. בתמצית, מפנים שחלקם של המשיבים 4 ו-5 הוא שולי ביחס לכתב האישום בכללותו, לכך שאין כל ראיה לקשר הנטען באישום החמישי ולכך שהמשיבים 4 ו-5 לא היו לצד המשיב 1 בעת ביצועה של העסקה עם הסוכן.

לטענת ב"כ המשיב 4, יש לאמץ את גרסתו של המשיב 4 באשר לאירועים כאשר מדגישה שהמשיב לא ידע אודות העסקה שנרקמה בין המשיב 1 לסוכן, הגם שמאשרת קיומה של התקשורת הטלפונית בין המשיב 4 למשיב 1.

3

ב"כ המשיב 5 מפנה חוזר וטוען כי המשיב 5 אינו קשור למשיב 1 ולעסקה הנטענת וכלל לא הכיר את המשיב 1.

עוד מפנה לכך שהמשקל אשר נתפס היה ברכב לצורך שקילת שרשרת ואבקה לצורך אימוני כושר. בנוסף מציין כי הסם אשר נתפס בכיסיו של המשיב 5 לא היה מחולק וגם אם שמר על זכות השתיקה לגביי חלק מהשאלות, הרי שהמדובר בשאלות שבשוליים.

דיון והכרעה:

5.      כידוע, בשלב זה של ההליך ולצורך קביעת קיומן של ראיות לכאורה על בית המשפט לבחון את הראיות הגולמיות המצויות בפניו, מבלי להכריע לעניין משקל ומהימנות ולקבוע האם קיים פוטנציאל ראייתי המקים סיכוי סביר להרשעה. יחד עם זאת, לצורך בחינת הפוטנציאל הראייתי אין להתעלם מסתירות העולות בחומר הראיות לכאורה, וכשקיימות סתירות מהותיות הגלויות על פני הדברים, לעיתים המסקנה שבשל חולשתן של הראיות לכאורה אין הצדקה למעצר או שיש מקום להורות על חלופה כאשר בחינת הראיות אינה בחינה טכנית בלבד.

(ראו בש"פ 2001/15 זניד נ' מדינת ישראל וכן בש"פ 8084/95 זאדה נ' מדינת ישראל).

עוד כידוע, לשתיקתו בחקירה של המשיב משקל ראייתי ויש בה כדי לחזק את עמדת התביעה לצורך שלב המעצר (בש"פ 6722/15 ניג'ם נ' מדינת ישראל מיום 26.10.15 ) (להלן: "עניין ניג'ם")

יש לזכור כי גם ראיות נסיבתיות יכולות לבסס תשתית לכאורית למעצר עד תום ההליכים, כאשר הן מצטברות לכדי מסכת ראייתית רצופה שיש בה פוטנציאל להרשעה, "ומשהסברי הנאשם אינם מחלישים את "התרחיש המפליל" העולה ממנה" (ראו: כב' השופט מזוז בבש"פ 2411/15 מ"י נ' גולן דנה).

ראו גם החלטת כב' השופט דנציגר בבש"פ 8276/15 שירן דהרי נ' מדינת ישראל : 

4

"בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת שניתן לעצור נאשם עד תום ההליכים, גם כאשר כל הראיות נגדו הן ראיות נסיבתיות, ובלבד שמדובר בראיות בעלות עוצמה על פניהן, שמשתלבות זו בזו ויוצרות על פני הדברים מסכת ראייתית רצופה של עובדות שיכולות לבסס הרשעה בסיום ההליך העיקרי. במסגרת זאת, יש לבחון את מכלול הראיות ואת הפוטנציאל הראייתי להרשעה העולה מצירופן יחד. עם זאת, הואיל ומדובר בראיות נסיבתיות, נקבע כי על בית המשפט ליתן דעתו לאפשרות קיומו של תרחיש אחר אפשרי פרט לתרחיש המפליל העולה ממכלול הראיות, ואשר עשוי להתקבל כהסבר חלופי הגיוני להן בסיום ההליך הפלילי [ראו: עניין אברמוב, פסקה 21 להחלטתי והאסמכתאות המופיעות שם; בש"פ 5588/12 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 8-6 והאסמכתאות המופיעות שם (24.9.2012) (להלן: עניין ניאמצ'יק)]".

בעניין ניאמצ'יק נקבע ע"י כב' השופט הנדל כי לצורך בחינת קיומן של ראיות לכאורה כאשר עסקינן בראיות נסיבתיות כמו במקרה דנן, יש לבחון תחילה האם כל אחת מהראיות הוכחה לכאורה, לאחר מכן יש לבחון לאיזה מהקטגוריות הבאות נכנס המקרה הנדון: האחת, האם הראיות לכאורה הנסיבתיות מובילות למסקנה מרשיעה אחת, אם התשובה חיובית, הרי שקיימות ראיות לכאורה. השנייה, הראיות לכאורה אינן מובילות למסקנה מרשיעה אחת, גם אם יינתן להן מלוא המשקל, וקיימת אף הערכה שכך יהא לאחר סיום המשפט. במקרה כזה הרי שיש לקבוע שלא קיימות ראיות לכאורה. השלישית, מעין מקרה גבול לפיו הראיות לכאורה עשויות, לאחר שיעובדו בהליך המשפטי, להביא להרשעה ברמת סיכוי סביר להרשעה. במקרה כזה יש לקבוע קיומן של ראיות לכאורה.

6.      במקרה דנן, אין חולק כי בוצעה עסקה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין בכמות הנטענת בכתב האישום, אין חולק כי המשיבים 4 ו-5 שהו ברכב שבבעלות חברתו של המשיב 4 בעת ביצועה של העסקה ובמקום ביצועה, כאשר המשיב 1 הגיע למקום ביצוע העסקה ברכב ביחד עם המשיבים 4 ו-5, ירד מהרכב ונפגש עם הסוכן ברכבו של הסוכן שם בוצעה העסקה. עוד אין חולק כי המשיב 1 והמשיב 4 שוחחו ביניהם בטלפון כנטען לפני האירוע והמפגש. בנוסף אין חולק כי בכיסיו של המשיב 5 נתפס סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 3.9721 גרם וכן כי נתפס ברכב משקל.

7.      בעת הטיעון לראיות, הפנו ב"כ המשיבים להודעות המשיבים בחקירה ואף ביקשו כי גרסאותיהם יבחנו בדקדקנות על ידי טרם מתן החלטה.

5

באשר להודעותיו של המשיב 4 , לגרסתו בהודעתו מיום 12.9.16 נסע מקריית גת לת"א ביחד עם המשיב 5 ברכב של חברתו, כאשר המשיב 5 נהג ברכב. לדבריו נסעו להיפגש עם המשיב 1 אשר רצה להראות להם עבודת שיפוצים, ואף מאשר כי שוחח עמו. לדבריו המשיב 1 כיוון את מסלול הנסיעה ולפתע ביקש לעצור לו רגע בכביש "לא יודע למה, חבר שלו עם גרר משהו על איזה גרירה, לא הבנתי אותו..". לטענתו לא ידע כי המשיבים 1 ו- 5 מחזיקים בסמים.

המשיב 4 מספר כי במהלך הנסיעה עצרו בתחנת דלק לשתות קפה, כאשר יתכן ובזמן זה שהו המשיבים1 ו-5 יחד בלעדיו, המשיב 1 ביקש לעצור בתחנת הדלק כאמור. לדבריו אספו את המשיב 1 מבת ים, ככל הנראה רחוב רוטשילד. המשיב 4 מאשר היכרות בין המשיבים 1 ו-5 מקריית גת ואף מציין כי אמר למשיב 5 שמטרת הנסיעה לתל אביב היא לראות עבודה בשיפוצים של המשיב 1.

באשר למשקל שנתפס ברכב, לטענת המשיב 4 המדובר במשקל השייך לו ומשמש לצורך שקילת אבקה אותה הוא צורך במסגרת אימוניו בחדר כושר.

בהודעתו מיום 14.9.16 סירב המשיב 4 למסור פרטים של חברו שחר, אצלו לטענתו הוא מתאמן אימוני כושר.

המשיב 4 הכחיש היכרות עם המשיב 3 ולאחר מכן טען שאינו זוכר ואינו יודע.

המשיב 4 טען כי נסע עם המשיב 5 לתל אביב לצורך עבודה אוכל ו"לעשות סיבוב". לדבריו המשיב 5 ידע שמטרת הנסיעה היא לצרכי עבודה. המשיב 4 טען כי המשיב 1 אמר למשיב 5 להפעיל את תוכנת הוויז וגם הוא הפעיל את תוכנת וויז לאחת הכתובות.

המשיב 4 לא ידע להשיב מדוע גרסתו איננה תואמת את גרסת המשיב 5 לפיה הגיעו לתל אביב על מנת לאכול ולא בקשר לעבודה ולפיה אספו את המשיב 1 מתחנת הדלק ולא מהרחוב כפי שטען המשיב 4 . המשיב 4 טען כי תחנת הדלק צמודה למקום ממנו אספו את המשיב 1 אך הלכה למעשה אין המדובר במקום קרוב. המשיב 4 סירב למסור את הקוד לטלפון הנייד וטען כי מס' הטלפון של המשיב 3 לא יופיע בטלפון שלו.

כאשר נאמר למשיב 4 שהמשיב 1 מסר בחקירתו שנסעו לעזור לחבר שלו שנתקע עם האוטו, שמר המשיב 4 על זכות השתיקה.

באשר למשיב 5, על פי גרסתו בהודעתו מיום 12.9.16, הסיבה לנסיעה לתל אביב מקריית גת הייתה על מנת לאכול במסעדה, המשיב 1 הצטרף אליהם בתחנת הדלק, המשיב 5 חיפש מקום לאכול בתוכנת הוויז ובכל פעם הרשת הלוויינית שינתה את הדרך והוא נעצר במקום שנעצר, בו בוצעה על פי כתב האישום עסקת הסמים, בגלל תוכנת הוויז על מנת לנווט ובשל קשיי קליטה.

6

המשיב 5 טען כי עצר את הרכב ללא קשר לבקשה מהמשיב 1 ושמר על זכות השתיקה. לדבריו מצא את הסם אשר נתפס בכיסו בשיחים במסגרת עבודתו והוא לצריכתו העצמית. עוד שמר על זכות השתיקה כשנשאל האם תוכנת הוויז הובילה אותם לתחנת הדלק שם נפגשו עם המשיב 1 וכן כיצד מצא עצמו ברח' שוקן בתל אביב כאשר לטענתו התכוון לנסוע לנמל תל אביב.

המשיב 5 טען שאינו מכיר את המשיב 1, הגם שהמשיב 4 מאשר היכרות בין שניהם ואף שמר על זכות השתיקה כאשר נשאל לגביי רכישת סמים וכיצד תכנן להשתמש בסם בזמן שהיה עם המשיב 4.

בהודעתו מיום 14.9.16 מספר המשיב 5 כי פגשו את המשיב 1 בתחנת הדלק במפתיע וכי ביקש שיקפיצו אותו ברכב לרח' שוקן, גרסה שזכרה לא בא בהודעתו הראשונה.

המשיב 5 אינו יודע למסור את שם המסעדה בה רצו לאכול. לדבריו תחילה רצו לנסוע למרינה באשקלון לאכול אך לאחר מכן החליטו לנסוע לתל אביב.

להשלמת התמונה יש לציין שלפי גרסת המשיב 1 בהודעתו מיום 12.9.16 נפגש עם המשיבים 4 ו-5 מאחר והמשיב 4 הודיע לו שהוא בתל אביב ורצה להיפגש. לדבריו אינו מכיר את המשיב 5. אין המדובר בפגישה יזומה כי אם בפגישה ספונטנית, כאשר קבעו ונפגשו בתחנת דלק. לדבריו לאחר שנכנס לרכב התקשר אליו חבר ואמר שהוא תקוע וביקש סיוע ולכן נסע למקום האירוע.

המשיב 1 טען כי הגרסה אותה מסר המשיב 4 איננה נכונה באשר למקום בו נפגשו או לסיבת הפגישה.

8.      לאחר עיון בהודעות והמפורט בהן כמפורט לעיל ובתיק החקירה בכללותו מסקנתי היא כי במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים לעבירת סחר בסם ואף לקשירת הקשר המפורטת בכתב האישום, המדובר בראיות נסיבתיות בהתאם לקטגוריה השלישית בעניין ניאמצ'יק.

כאמור, המשיבים כולם נתפסו במקום ביצוע של עסקת הסם, לשם הגיעו ברכב השייך לחברתו של המשיב 4. המשיב 4 עמד בקשר עם המשיב 1 טרם הפגישה ביניהם, ברכב נתפס משקל, טלפון נוסף ובכיסו של המשיב 5 סם מהסוג שנסחר בעסקה (קוקאין) במשקל 3.9721 גרם.

גרסאות המשיבים 4 ו-5 באשר לסיבה בשלה הגיעו לעיר תל אביב, הספונטניות או אי הספונטניות בהגעתם, מקום וסיבת המפגש עם המשיב 1 אשר מסר את הסם לסוכן סותרות זו את זו ומחזקות את המסד הראייתי הנסיבתי כנגד המשיבים. המשיבים שומרים לעיתים על זכות השתיקה בעת חקירתם.

גרסאות המשיבים ומהימנותן יבחנו בעת ניהול ההליך, אך לא ניתן לומר כי גרסאות אלה "מחלישות את התרחיש הפלילי", נוכח הסתירות שבהן. וממה נפשך, הסבירות שהמשיבים 1 ו-5 לא יאשרו את גרסת המשיב 4 באשר לסיבת ההגעה לתל אביב, ככל שגרסה זו נכונה, איננה מתקבלת על הדעת, שכן המדובר בגרסה הפועלת לטובת עניינם של שלושת המשיבים. אין אלא להעריך בשלב זה, שאין המדובר בגרסה ממשית המספקת סוג של "אליבי" אמיתי לסיבת הימצאותם של המשיבים 4 ו-5 במקום ביצועה של עסקת הסחר בסם מושא כתב האישום.

7

באשר להחזקת הסם, הרי שלגביי המשיב 5, קיימות ראיות לכאורה שעוצמתן גבוהה ולגביי המשיב 4, המדובר בראיות שעוצמתן מספקת. באשר להחזקת כלים, גם לגביי כך המדובר בראיות שעוצמתן מספקת.

9.      עילת מעצר ברורה וסטטוטורית קמה בעניינם של המשיבים נוכח המיוחס להם בכתב האישום, לכך יש להוסיף שלחובת המשיב 4 שמונה הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הוראה חוקית, סמים ורכוש, כאשר בשנת 2014 נדון למאסר בפועל בן 14 חודשים בגין עבירה של סחר בסם ותלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

לחובת המשיב 5 שתי הרשעות קודמות בעבירות של הפרעה לשוטר והחזקת סכין או אגרופן.

כידוע, דרך המלך כשעסקינן בעבירות מהסוג המיוחס למשיבים היא למעצר עד תום ההליכים.

בעניין ניג'ם נקבע ע"י כב' השופט עמית כי קיימת מקבילית כוחות בין עוצמתה של עילת המעצר לבין מידת נכונותו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר.  "ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר".

לדבריו: "אמור מעתה  כי על בית המשפט להתחשב ביחסי הכוחות במשולש שצלעותיו הם עוצמת עילת המעצר - עוצמת הראיות - טיבה של חלופת המעצר".

10.  נוכח עוצמת הראיות כנגד המשיבים נכון היה לבחון שחרורם של המשיבים בתנאים וכך גם נעשה. בעניינו של המשיב 5 נקבעו תנאי שחרור עוד טרם הגשת כתב האישום, בעניין המשיב 4 נקבעו תנאי שחרור מיד עם הגשת כתב האישום בהסכמת המבקשת.

על פי תנאי השחרור שנקבעו בעניינם מצויים המשיבים במעצר בית בפיקוח כאשר אף הורחבו שעות ההתאווררות שניתנו למשיבים על פי החלטתי מיום 10.10.16.

התנאים שנקבעו בעניינם של המשיבים הולמים ומתאימים לטעמי בנסיבותיהם של המשיבים בהתאם ליחסי הכוחות אשר פורטו בהחלטת כב' השופט עמית בעניין ניג'ם שלעיל.

8

יש לזכור שהגם שעברו של המשיב 5 אינו בעבירות רלבנטיות מתחום הסמים, הרי שהמסד הראייתי הנוגע לעבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית המיוחסת לו מוצק ביותר משהסם נתפס בכיסיו כאשר עבירה זו אף לבדה מקימה עילת מעצר ברורה מסוג מסוכנות , לא כל שכן לצד יתר העבירות המיוחסות לו לגביהן קבעתי קיומן של ראיות נסיבתיות לכאורה כמפורט לעיל.

לגביי המשיב 4, הגם שהאישומים כנגדו מבוססים על ראיות נסיבתיות בלבד כמפורט לעיל ולעוצמת הראיות משמעות גם בשקילת עוצמת העילה והחלופה, עילת המעצר בעניינו מתעצמת נוכח עברו הפלילי הרלבנטי והמאסר המותנה התלוי ועומד, וגם על אלה לבוא בחשבון בעת עריכת האיזונים בין עוצמת הראיות, עוצמת העילה והחלופה המתאימה.

סוף דבר, תנאי השחרור אשר נקבעו בהחלטות קודמות בעניין משיבים 4 ו-5 יוותרו על כנם.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.