1

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר של המבקש, בעתירה לאפשר למבקש פתיחת "חלונות התאווררות", שעתיים, מדי יום, בשעות הבוקר, ו - 4 שעות, מדי יום, בשלושת ימי חג "אלפיטר".

כנגד המבקש הוגש כתב אישום, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי ס' 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). זאת, במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם ונהיגה ללא ביטוח מיום 9.1.18.

ביום 8.2.18 נענה בית המשפט לבקשה למעצר עד תום ההליכים. זאת, נוכח עברו התעבורתי - המבקש נתפס, בפעם הרביעית, כשהוא נוהג, לכאורה, ללא רישיון נהיגה מעולם, כשבתיק זה מתלווה לעבירה עבירה של נהיגה בפסילה, כשעונשי מאסר על תנאי תלויים ועומדים נגדו.

2

נוכח בקשתו לעיון חוזר, והעובדה כי במשך כשלושה חודשים בהם היה עצור, מאחורי סורג ובריח, לא נרשמו הפרות מצידו, והתרשמות בית המשפט מהמפקחים שהוצעו, הורה בית המשפט, ביום 13.5.18, על מעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני, בבית הוריו, בכפר מג'ד אל כרום.

לא חלף חודש וביום 4.6.18 הגיש ב"כ המבקש בקשה לעיון חוזר בה התבקש בית המשפט להורות על פתיחת "חלונות התאווררות", מדי יום, בשעות 9:00-11:00 ו - 17:00-19:00, בליווי המפקחים, וכן היתר יציאה בחג "אלפיטר", שיחול בין התאריכים 15.6.18-19.6.18, מדי יום, בשעות 8:00-18:00. בבקשה צוין כי הנאשם הודה בתיק העיקרי והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 18.6.18. כן צוין כי עד היום לא נרשמו מצד המבקש כל הפרות.

עוד באותו היום נתן מותב זה החלטה לפיה הבקשה נדחית מהטעם שאין שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר, בפרט כשמדובר בחלוף זמן מועט מאז מתן ההחלטה האחרונה, וכי מומלץ כי הסנגור יפנה למאשימה בנסיון להגיע להסכמה. בהעדר הסכמה, צוין, ישקול הסנגור הגשת בקשה חוזרת.

ביום 11.6.18 הוגשה בקשה חוזרת בעניינו של המבקש, בה התבקש מותב זה להורות על פתיחת "חלונות התאווררות" לנאשם, מדי יום, למשך שעתיים, בשעות הבוקר, ובחג "אלפיטר", שנמשך 3 ימים, 4 שעות ביום. הוטעם כי בעניינו של המבקש חל שינוי נסיבתי, חג "אלפיטר", ובקשה זו לא נכרכה יחד עם הבקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר, על מנת למנוע סרבול. כן הוטעם כי ככל שניתן אמון במפקחים, אין כל טעם למנוע מהמבקש "חלון התאווררות" מוגבל, לזמן קצר, בליווי מפקח. ב"כ המבקש, צוין, פנה למאשימה אך לא קיבל מענה לבקשתו.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

סעיף 52(א)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: החוק) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

3

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, עליו לבחון האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

לעניין "חלונות פיקוח, קובע סעיף 22ד(1)(ג) לחוק ק כי -

"(ג) (1) ...

(2) חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו."

בבשפ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17) (להלן - עניין פלוני), עמד כב' השופט מ' מזוז על אופייו של הליך מעצר באיזוק אלקטרוני, ו"חלונות פיקוח", הנגזרים מכך. כך בלשונו:

"מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו...

לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של "חלונות פיקוח"."

ובהמשך, בנוגע להוראת סעיף 22ד(1)(ג) לחוק, נקבע:

"הוראה זו של המחוקק מצביעה על כך כי חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלות ככלל לצרכים אישיים חיוניים ("טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח"), או לצרכים טיפוליים-שיקומיים ("פגישה עם קצין מבחן" או "לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר").

ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העולות בדבר התרת חלון פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו."

ומהכא להתם, במקרה דנן מדובר במכלול נסיבות אשר הצדיק מלכתחילה מעצר המבקש מאחורי סורג ובריח.

4

כמו כן, לא נתגלו עובדות חדשות ולא השתנו הנסיבות ולא חלף זמן ניכר, באופן שיש בו כדי להצדיק עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק. העורר אינו מבקש חלונות פיקוח לצרכי טיפולים רפואיים או הליכי טיפול ושיקום, ואף לא לצרכי עבודה או לימודים, אלא לצרכי "התאווררות".

כפי שצוין בעניין פלוני, ככלל, "התאווררות" אינה מתיישבת עם מעצר, ואף אם אין לשלול לחלוטין חלון התאווררות, ודאי שיש להחילה באופן מצמצם, למקרים חריגים.

לא מצאתי כי נסיבות הבקשה נופלות בגדר אותם "מקרים חריגים" המצדיקים "חלון פיקוח". היעתרות לבקשה בנסיבות דנא, אינה עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית.

המבקש נהג ברכב בהיותו בפסילה, עבירה המצויה ברף הגבוה של עבירות התעבורה, וככזו מעידה על מסוכנותו לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך. אם לא די בכך, המבקש נתפס בפעם הרביעית כשהוא אינו מורשה לנהיגה, ובפסילות שהוטלו עליו ובמאסרים המותנים, העומדים ותלויים נגדו, לא היה די כדי להניאו מלשוב ולאחוז בהגה בפעם הזו.

מצאתי כי החלטת בית המשפט מיום 13.5.18, במסגרתה עצור המבקש באיזוק אלקטרוני, מאזנת בין האינטרס של המבקש ונסיבותיו לבין האינטרס הציבורי שבבסיסו ההגנה על ביטחון הציבור ממסוכנות המבקש ומועדותו.

התיק העיקרי קבוע לטיעונים לעונש ליום 18.6.18, ומכאן שהתיק קרוב לסיומו.

עולה מהאמור, כי לא חל שינוי נסיבות, לא נתגלו עובדות חדשות ואף חלפה תקופה קצרה מאד מעת שנעצר באיזוק אלקטרוני.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר ופתיחת "חלונות התאווררות" נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.