1

ביום 3.5.2021 הגיש המשיב בקשה לאפשר לו "חלונות" של 10 שעות בכל אחד מימי החג עיד אל פיטר על מנת שיוכל לחגוג עם בני משפחתו.

בהחלטתי מאותו היום הוריתי למשיב לפרט את יעדי היציאה המבוקשים ובזיקה להחלטה זו הבהיר המשיב כי ביום 13.5.2021 הוא מתעתד לשהות בכפר ערערה, ביום 14.5.21 הוא מתעתד לצאת לעיר חיפה, וביום 15.5.21 הוא מתעתד לצאת לתל אביב-יפו.

עניינו של התיק פורט בהחלטות קודמות. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפה הגורמת חבלה וכן איומים כלפי בת זוגו.

מדובר באדם ללא עבר פלילי שכבר קבעתי כי התנהלותו עד כה היא לכאורה נורמטיבית לחלוטין, כן קבעתי בהחלטתי מיום 22.3.21 שהמפקחים שהוצעו הותירו רושם מצוין.

עיינתי בבקשה ובתגובה.

השאלה הנשאלת היא עד כמה יהיה בית המשפט "נדיב" בחלונות פיקוח כשמדובר במשיב מוסלמי וכידוע שלבני דת האיסלאם יש רק שני חגים בשנה.

נתתי דעתי גם על כך שאין מדובר ביציאה סתם, אלא ביציאה "לפולחן דתי" במובן הרחב. אכן, לא כל עשיית "על האש" היא פולחן דתי באופן ישיר ומצומצם. עם זאת, בהחלט מדובר בחגיגה בעלת מאפיינים דתיים (ומשפחתיים) שאינה יציאה סתם. המשיב לא המציא אותה, ויש לכבדה.

2

בייחוד נכונים הדברים כשמדובר בחג המציין שבירת צום של חודש (כמדומני זהו התרגום המילולי המדויק של הביטוי "עיד אל פיטר").

בצדק הפנה המשיב להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (מ"ת 12816-05-20), שאף הוא מצא להתחשב בשיקולים אלה.

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי האמור בתגובת המדינה, מצאתי להיעתר לבקשה תוך צמצום שעות היציאה.

אתיר למשיב לצאת בימי החג למקומות ציין בבקשתו (13.5 ערערה, 14.5 חיפה, 15.5 ת"א-יפו) . עם זאת אתחם את המועדים כך שיהיו בין השעות 10:00-18:00 כולל יציאה וחזרה, והיציאה תהיה ישירה לתחומי כל עיר נזכרת בלבד וחזרה ממנה, בליווי כל העת על ידי אחד מן המפקחים.

נתתי דעתי כי אף לא אחת מן היציאות היא לכיוון העיר נצרת (שם שוהה המתלוננת, ואף לכך התייחסתי בעבר) ואף לא קרוב לנצרת, ואני מתחשב בכך.

עוד נתתי דעתי כי על ממועד החלטה על השחרור לאיזוק אלקטרוני חלפו קרוב לחודשיים ולא נרשמה כל הפרה מצד המשיב.

בית המשפט מברך את המשיב ואת בא כוחו בברכת חג שמח.

להודיע למנהלת האיזוק.

ניתנה היום, כ"ז אייר תשפ"א, 09 מאי 2021, בהעדר הצדדים.