1

בפני בקשה לעיון חוזר, במסגרתה מתבקשת יציאתו של המבקש ממקום מעצר הבית ללימודים.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. ביום 20.3.17 שוחרר המשיב ממעצר, בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר מעצר בית מלא בבית הוריו, בפיקוח ההורים ואחותו, הפקדה כספית ותנאים נוספים. החל מיום 21.4.17 רשאי המשיב לצאת ממקום מעצר הבית לשני "חלונות התאווררות" (שעתים בשעות הבוקר ושעתיים בשעות אחה"צ).

2

המבקש נרשם ללימודים במכללת MY-DOG, לקורס כלבנות טיפולית. הלימודים מתקיימים בימי שני ורביעי בין השעות 18:00-21:00 (אישור על קבלתו של המבקש ללימודים הומצא לבית המשפט). לטענת ב"כ המבקש, מדובר באדם צעיר, אשר מעוניין לרכוש השכלה ומקצוע בתחום טיפולי. לטענתו, לימודיו של המבקש מהווים חלק מההליך השיקומי של המבקש, הוא הוכיח כי הוא מכבד את תנאי שחרורו ולא הפר את התנאים המגבילים. מדובר בבקשה מידתית. הכוונה היא כי המבקש ייצא ממקום מעצר הבית ויחזור אליו בתום הלימודים - בליווי אחד המפקחים. אשר להליך העיקרי - הוא קבוע לסוף חודש מאי, וסופו אינו נראה באופק שכן בכוונת המבקש להעלות טענות הגנה מן הצדק.

המשיבה מתנגדת לבקשה - הן לנוכח הזמן הקצר שחלף מעת שניתנה החלטה השחרור, והן בשל העובדה כי לא חל שינוי בנסיבות.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

המסוכנות הנשקפת מן המבקש - אינה ברף הגבוה. למבקש מיוחסות בכתב האישום עבירות שעניינן מכירת כמויות קטנות יחסית של סם מסוג קנבוס לסוכן משטרתי. בנוסף, בחיפוש בביתו של המבקש נמצא רימון הלם/סינוור צה"לי (ושלוש מחסניות לרובה מסוג M-16). המבקש הינו יליד 1994, סיים שירות צבאי מלא ולחובתו אין הרשעות קודמות.

בנוסף, המבקש שוהה במעצר בית מלא מזה חודש, ואין כל אינדיקציה כי הפר את תנאי שחרורו.

בנסיבות אלו אני סבור כי יציאה של המבקש ללימודים, למשך מספר שעות מוגבל ופעמיים בשבוע - אינה מגלגלת לפתחו של הציבור סיכון בלתי מידתי. בקשתו של המבקש סבירה, מאוזנת ויש בה כדי לתרום לחזרתו של המבקש למסלול חיים תקין.

בהקשר זה יש לזכור כי:

"אכן הבטלה אם כל חטאת, ואם אפשר כי אדם יעבוד כהלכה  ויהא מוגבל בתנועותיו בשאר הזמן, ראוי לדעתי ככלל לבדוק זאת במקרים מתאימים ככל שאין סיכון לשלום הציבור"

[בש"פ 4528/08 וואתד נ' מדינת ישראל (3.6.2008)].

וכן:

3

"לטעמי השהייה הממושכת בבית אינה מועילה לעצורים, לא מבחינת האינטרס הפרטי שלהם - יכולתם להעסיק את עצמם שעות רבות בבית ויתרה מכך לפרנס את עצמם בתקופה זו (ראו בש"פ 6860/07 גולדבלט נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 27.8.07)); ולא מבחינת האינטרס הציבורי, שכן אני סבורה שתנאים אלו עלולים להוביל דווקא לתסכול שיכול להתבטא בהפרת תנאי השחרור ובביצוע עבירות נוספות"

[בש"פ 3708/09 ניימן נ' מדינת ישראל (11.5.2009).   

הדברים אמנם נאמרו ביחס להיתר יציאה לעבודה, אך סבורני כי כוחם יפה גם לנאשם המצוי בתחילת דרכו בחייו, המבקש לרכוש מקצוע. בהקשר זה יש לזכור כי כל מקרה ונסיבותיו. בעניינו של המבקש, לנוכח המסוכנות שאינה גבוהה, הבקשה המידתית, כמו גם העובדה כי יציאתו של המבקש ללימודים וחזרתו תיעשה בליווי מפקחים - הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שטרם חלף זמן ניכר מעת שניתנה החלטת השחרור, הרי שיש מקום להיעתר לבקשה. עם זאת, לנוכח העובדה כי הקורס מתקיים בין השעות 18:00-21:00, איני סבור כי יש צורך בפרק זמן של שעתיים לנסיעה ממקום מעצר הבית למקום הלימודים ופרק זמן דומה לחזרה אל מקום מעצר הבית.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

אני מתיר למשיב לצאת ממקום מעצר הבית, בימי שני ורביעי בכל שבוע, בין השעות 17:00-22:00, לצורך לימודים במכללת MY-DOG (רחוב המוסכים 51, חיפה). למען הסר ספק, היציאה מותרת לצורכי לימודים בלבד, ובימי שני ורביעי בהם לא מתקיימים לימודים, מכל סיבה שהיא, ימשיכו לחול התנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 20.3.17.

היציאה ממקום מעצר הבית אל מקום הלימודים ובחזרה תיעשה בליווי אחד המפקחים.

עוד יובהר כי הנסיעה ממקום מעצר הבית אל מקום הלימודים ובחזרה - תיעשה בדרך הקצרה ביותר, ללא שהיות וללא עיכובים.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ז, 25 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.