1

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד תומר בן חמו
מטעם המשיב: הובא וב"כ עו"ד עופר סבו

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המשיב נעצר בגין מעורבותו באירוע שהתרחש ביום 4.9.2015, במהלכו תקף את המתלוננת, אשר בינו לבינה שררו יחסי חברות על פי הנטען, וזאת בהכותו באמצעות מפתח גלגלים בצורת צלב את חלון רכבה. בכך שבר המשיב את החלון וכן עיקם טמבון ימני קדמי של הרכב.

כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות של ממש שהתבטאו בשריטות וכאבי ראש שבגינם נזקקה לטיפול רפואי. נוכח האמור, כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של חבלה במזיד ברכב ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג.

2

הסנגור חזר וטען, כי אין עסקינן בבת זוג כהגדרתה בחוק. הדברים נטענו בפני כב' הנשיא פורת ביום 25.9.2015, שם צוין כי ייתכן ויש ממש בטענה זו, אך בשלב זה של מעצר עד תום ההליכים לא ניתן להכריע בצורה עניינית בטענה זו ועניין זה יוכרע בבוא היום כאשר יישמעו הראיות. אינני סבור כי יש להוסיף על הדברים.

באותה החלטה, הפנה כב' הנשיא פורת את המשיב לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר לשם בחינת חלופת המעצר המוצעת בכפר ראמה, בפיקוח הוריו של המשיב. עוד ציין הנשיא פורת כי הגיע למסקנה כי יש צורך בקבלת תסקיר מעצר אשר יבחן לעומק את כל הנסיבות הקשורות במשיב עצמו, וכן את חלופת המעצר המוצעת. כמו כן, שירות המבחן התבקש לבחון גם אפשרות של מעצר באיזוק אלקטרוני.

הנה כי כן ניתן לראות בצורה ברורה כי כב' הנשיא פורת הפנה לשני עניינים נפרדים. האחד בחינת המשיב עצמו וכלל הנסיבות הקשורות בו, והדבר השני הינו בחינת חלופת המעצר המוצעת, לרבות איזוק אלקטרוני.

באשר למשיב עצמו, שירות המבחן הביע עמדה נחרצת לפיה לאור התרשמותם, רמת הסיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד גבוהה, וזאת לאור דפוסי אישיותו כמתואר בתסקיר.

צוין כי למשיב שתי הרשעות קודמות, כאשר האחרונה שבהן היא מיום 25.3.15 בגין עבירת איומים כלפי אותה מתלוננת בתיק הנוכחי. אף ביחס להרשעתו הקודמת התקשה המשיב לקחת אחריות מלאה על מעשיו, תוך השלכתם על אחרים ובעיקר על המתלוננת.

שירות המבחן מציין, כי המשיב תיאר מריבות רבות אשר אופיינו באלימות פיזית במהלך מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת, ומבדיקה שנערכה עולה כי בעבר הגישה המתלוננת כנגדו תלונות בגין איומים ותקיפה.

בהתייחסו לנסיבות מעצרו, מסר המשיב כי המתלוננת ביקשה לפגוש בו וכאשר הגיעה למקום היא התעלמה ממנו, דבר שהרגיז אותו. טענה אשר לדברי שירות המבחן נשללה על ידי המתלוננת.

3

כאמור, שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו מבין את העובדה כי התפרצויות הזעם שלו הן הגורם למעשיו. כמו כן, באשר למתלוננת עצמה, ציין הסנגור כי זו הגישה מכתב בו ביקשה לבטל את תלונתה. מבלי להאריך באשר להתנהלות השגרתית, למרבה הצער, של מתלוננות בעבירות אלימות בתוך המשפחה ואף בנסיבות דומות של מערכת יחסים זוגית אחרת, הרי שלביטול תלונה שכזה יש ליתן משקל זעום, אם לא אפסי.

במקרה זה, החלטתי לא לתת כל משקל לביטול תלונתה של המתלוננת נוכח האמור בתסקיר, והתרשמות שירות המבחן לפיה מדובר במתלוננת כנועה ותלותית המביעה חשש מאפשרות חזרתה לנהל מערכת זוגית עם המשיב. הדברים של שירות המבחן חד משמעיים ואינם מתיישבים עם ביטול התלונה.

מכל מקום, הסיכון למתלוננת מפני המשיב כיום הוא רב, אף לפי תסקיר שירות המבחן.

באשר לפן השני של תסקיר שירות המבחן, בחינת חלופת המעצר המוצעת, הרי שאף חלופה זו נשללה על ידי שירות המבחן וזאת לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית הרבה יותר מכפי שיכול בית המשפט לערוך באולם בית המשפט אף אם על פניו דומה כי מדובר באנשים נורמטיביים ורציניים אשר בעבר פיקחו על המשיב בתנאי מעצר בית בתיק אחר. שירות המבחן התרשם כי המפקחים, דהיינו הוריו של המשיב, התעלמו מהמורכבות ביחסיו של המשיב עם המתלוננת וכן מן המורכבות במצבו, וכי ניכר שהם מגוננים עליו בכל מחיר. הוטרדתי אף מן האמירה של שירות המבחן לפיה המפקחים עצמם, הוריו של המשיב, ציינו כי המשיב בדרך כלל מקבל את סמכותם. מן האמור, אפשר להסיק כי בהתקף נוסף של התפרצות זעם, כפי שהמשיב מעיד על עצמו באמרותיו במשטרה, המפקחים לא יוכלו למנוע ממנו לחזור ולפגוע במתלוננת. חוששני כי נוכח התנהלותה של המתלוננת עצמה אף הרחקת המשיב למקום מרוחק ממקום מגוריה כאשר קיים סיכוי כי זו תנסה להגיע אליו, לא יבטל את הסיכון כלפי המתלוננת עצמה. מערכת היחסים בין השניים מורכבת והסיכון עדיין קיים בזמן זה.

על אף שהצדדים לא טענו לראיות לכאורה, אציין כי עיינתי בחומר החקירה וקיימות ראיות לכאורה וכן עילות מעצר הנובעות הן מן המסוכנות כלפי המתלוננת, החשש לשיבוש ההליך המשפטי וכן נוכח עברו של המשיב.

נוכח האמור, ובהעדר חלופה ראויה אחרת אותה ניתן לבדוק ולבחון שוב במסגרת תסקיר מעצר משלים, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

זכות ערר לבית משפט מחוזי.

4