1

1.      בפניי בקשת מעצר עד לתום ההליכים של המשיבים 4 ו- 5, בגדרה התבקש מעצרם עד תום ההליכים או לחלופין שחרורם למעצר בית מלא. זאת בגין הגשת כתב אישום נגדם ונגד 5 אחרים, בגדרו הם מואשמים, כי בין השנים 2013 ועד 2015, הבריחו ביצים מהאזור ומכרו אותן בארץ, תוך הצגת מצג כאילו ומדובר בביצים אשר עברו את תהליך הבדיקה הנדרש על פי חוק, שנועד להבטיח שהן אינן מסוכנות למאכל. על פי כתב האישום, המשיבים 4 ו-5 היו בין ספקי הביצים, הטביעו חותמות מזויפות עליהן וסיפקו אותן ללקוחות.

2.      דומה כי בבקשה לעצור את המשיבים 4 ו-5, אשר הוגשה ביום 20.7.15, נפלה טעות, שעה שהתבקש בה מעצר בית של השניים עד ליום 23.7.15. ברם, וכפי שעלה מן הדיון באותו היום, כוונת המבקשת היתה כי בית משפט השלום שחרר את השניים למעצר בית עד ליום 23.7.15, ועתה מתבקש המשך מעצר הבית עד להכרעה בתיק העיקרי. בהמשך הדיון ביקש ב"כ המשיבים 4 ו-5 (עו"ד עופרי) כי כלל טענותיו בעניינם יידון בנפרד לאחר שיעיין בחומר החקירה. נעניתי לבקשה וקבעתי את הדיון בפני השופט התורן ביום 5.8.15. דא עקא, שבהחלטה אותה נתתי בתום הדיון לא הוריתי כי עד להמשך הדיון, המשיבים 4 ו-5 ימשיכו לשהות במעצר בית באותם התנאים אותם קבע בית משפט השלום.

2

3.      ביום 5.8.15 ביקש ב"כ המשיבים 4 ו-5 הנוכחי (עו"ד ג'נאים) לדחות, בהסכמה, את הדיון בעניינם, שכן רק יום קודם לכן קיבל חלק מחומר החקירה, שהיקפו 12 קלסרים. לבקשת עו"ד ג'נאים הדיון נקבע לאחר סיום הפגרה ליום 10.9.15. ביום 8.9.15 ביקש עו"ד ג'נאים דחייה נוספת של הדיון, בהסכמה, מן הטעמים כי ייצוג המשיבים על ידו עדיין לא הוסדר, כמו גם מאחר שהמועד הקבוע מתנגש בדיונים נוספים ביומנו ועקב סיבות אישיות. נעתרתי לבקשה ודחיתי את מועד הדיון להיום (20.9.15).

4.      היום, הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר וחילוט ערבויות של המשיב 5 משום שהפר את תנאי מעצר הבית ביום 12.9.15. בעקבות בקשה זו, עמדתי היום, במהלך הדיון, על כך שבהחלטתי מיום 20.7.15 לא הוריתי על המשך מעצר הבית של המשיבים 4 ו-. קרי, המשיב 5 לא היה מצוי במעצר בית במועד האמור. על כן לא נמצאה לי עילה לדון בבקשת העיון מחדש וחילוט הערבויות.

5.      בדיון לא היו הצדדים חלוקים על קיומם של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אולם, ב"כ המשיבים 4 ו-5, טען כי מאחר שהשניים אינם מצויים במעצר בית מזה חודשיים, שלילת חירותם עתה תהא לא מידתית, נוכח חלקם המינורי בפרשה.

6.      ב"כ המשיבה טענה כי אין לתת למשיבים 4 ו-5 ליהנות מההפקר. כן טענה היא, כי הלכה למעשה הכל חשבו שהמשיבים 4 ו-5 אמורים היו להימצא במעצר בית בחודשיים האחרונים, לרבות המשיבים עצמם, וכי רק עקב הגשת הבקשה לעיון מחדש התגלתה הטעות שנפלה בהחלטת בית המשפט. לשאלת בית המשפט, השיבה ב"כ המבקשת, כי ספק הביצים הנוסף המואשם במסגרת התיק דנן (המשיב 2), הנו תושב שטחים והוא שוחרר למעצר כפר, לאחר שהפקיד 150,000 ₪ במזומן. לטענת ב"כ המבקשת לא ניתן להסיק מעניינו למעצר המשיבים 4 ו-5, מאחר שהמגבלה הקיימת בהטלת מעצר בית על המשיב 2 עקב היותו תושב האזור, אינה חלה בעניינם, וקיימת יכולת פיקוח על קיום תנאי מעצר הבית שיוטל עליהם, ככל שכך יהיה. עוד הוסיפה ב"כ המבקשת, כי למשיב 4 קיימת גם הרשעה נוספת בגין אספקת ביצים שלא כדין, בגינה תלוי ועומד מאסר על תנאי.

3

7.      סבורני כי הצדק הוא עם ב"כ המבקשת. אכן לא ניתן ללמוד מעניינו של המשיב 2 לעניין המשיבים 4 ו-5. מן הידועות הוא כי קיימת בעיית פיקוח על קיומו של מעצר בית על ידי תושב אזור, באופן שיש בו כמעט ולייתר את הטלתו. הדבר לא נעלם מעיניו של כב' השופט שחם אשר דן בעניינו של המשיב 2 (ראו את פרוטוקול הדיון מיום 13.8.15, עמ' 40, שורות 18-23) ולכן קבע ערבויות והפקדה בסכומים גבוהים (ערבויות בסך 100,000 ₪ והפקדה והתחייבויות בסך של 150,000 ₪). זאת עשה על מנת שלא לקפד גם את זכויות המשיב 2 ולהורות על מעצרו בפועל, עד לתום ההליכים. ברם, בענייננו לא הוצעה הפקדה או מתן ערבויות כה גבוהות, הגם שהתבקש שחרורם של המשיבים 4 ו-5. אולם אם איעתר לבקשה דנן, הרי שבכך לא יהיה להשוות כדי בין המשיבים 4 ו-5 למשיב 2, אלא ליתן להם יחס מועדף. זאת משום שהם, מחד, לא ידרשו להפקדות באותו הגובה, ומאידך גם לא ישהו במעצר בית. בהקשר זה יש להוסיף כי המשיבים האחרים, זולת המשיב 2, שוהים כולם במעצר בית על פי החלטות בית המשפט.

8.      נוכח האמור, אינני רואה מדוע יש לתת למשיבים להמשיך וליהנות מהשגגה שנפלה בהחלטתי ביום 20.7.15, שעה שקיימת עילת מסוכנות במעשיהם, אותה יש לאיין באמצעות חלופה נאותה. הדבר נכון שבעתיים לגבי המשיב 4, אשר הורשע כבר בעבר באספקת ביצים שלא כדין. משכך אני מורה כי המשיבים 4 ו-5 ישהו במעצר בית מלא, וכי שאר התנאים אשר הוטלו על ידי בית משפט השלום ימשיכו להיות בתוקף לגביהם עד להכרעה בעניינם.

ניתן והודע היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, במעמד הצדדים.