1

1.             לפניי בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת מותב זה מיום 15.4.15 לפיה שוחרר המבקש למעצר בית מלא בפיקוח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו המתנהלים בת"פ 38361-06-14.

2.             בהחלטתי האמורה קיבלתי, כאמור, את בקשת המבקש לעיון חוזר, וזאת בעיקר בגין חלוף הזמן והתמשכות ההליכים, לאחר שהמבקש כבר שהה במעצר מאחורי סורג ובריח משך 10 חודשים, בעוד שההליך העיקרי המתנהל נגדו עדיין נמצא בשלביו הראשוניים.

3.             כתב האישום שהוגש נגד המבקש ואחיו מיום 19.6.14 מייחס לנאשמים עבירת חבלה בנסיבות מחמירות, לאחר שהיכו מכות נמרצות את המתלונן, מדריך קפוארה של אחיהם הקטן. האירוע התרחש בעיר העתיקה בירושלים.

2

4.             כפי שפורט בהחלטתי מיום 10.11.15, עת דנתי בבקשה קודמת של המבקש לעיון חוזר אשר הוגשה ביום 13.8.15, המבקש נתפס ביום 29.7.15 עת הפר את תנאי מעצרו ביציאה מהבית בו אמור היה לשהות. לטענת המבקש, הוא יצא את הבית לשם מציאת עבודה וזאת בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו. בדיון שהתקיים עקב ההפרה האמורה, החליט בית המשפט לדחות את בקשת המדינה להחזרת המבקש למעצר בפועל, והורה על חילוט הפיקדון שהפקיד המבקש בסך 5,000 ₪ והורה על הפקדה חדשה של 10,000 ₪ כבטוחה נגד הפרות נוספות.

5.             בהחלטה האמורה מיום 10.11.15 נדחתה בקשת המבקש להתיר את יציאתו לעבודה, למרות המלצה חיובית מטעם שירות המבחן, וזאת עקב קביעת השירות כי בשל אופיו של המבקש, לרבות תגובותיו האימפולסיביות, קיימת מסוכנות בינונית להישנות התנהגות פוגעת, וכן כיון שההצעה שהוצעה נמצאה לא מתאימה, ממספר שיקולים מצטברים: ראשית, המפקח שהוצע הינו בעל עבר פלילי; שנית, כיון שמדובר בעבודה במקומות שונים ולא קבועים מראש (בתחום השיפוצים) כאשר עקב אופי העבודה, לא יתאפשר הימצאות צמודה של המפקח יחד עם המבקש; ושלישית, לאור הפרת תנאי המעצר, אשר פגעה פגיעה חמורה באפשרות של מתן אמון במבקש במסגרת העבודה המוצעת.

6.             ערר שהוגש לבית המשפט העליון על ההחלטה האמורה נדחתה בהחלטת כב' השופט ג'ובראן מיום 27.12.15.

7.             עקב חלוף זמן נוסף ללא התקדמות ממשית בתיק העיקרי, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר, על מנת לנסות ולמצוא חלופה מתאימה וראויה אשר תאפשר את יציאתו לעבודה. לשם כך אף ניתנה החלטה המאפשרת המבקש לצאת ממעצר הבית בשעות היום משך חודש ימים, וזאת לשם חיפוש אחר מקום עבודה מתאים. כעת מונחת על שולחנו של בית המשפט הצעה ליציאה למקום עבודה, כאשר מדובר בעסק של אספקת חומרי בניה, בו הוצע למבקש להוביל סחורות ממקום העסק בבית חנינא, אל לקוחות העסק במקומותיהם השונים. פירושו של דבר, כי המבקש לא יימצא במקום ספציפי אחד אלא ינהג במשאית העסק למקומות השונים שאליהם יוביל סחורות, ללא כל פיקוח צמוד, ואף ללא שהמעסיק ימונה כמפקח אלא רק כערב.

8.             לטענת ב"כ המבקש, מרשו נקלע לקשיים מרובים בניסיונותיו למצוא מקום עבודה מתאים, ואם כי ההצעה הנוכחית אינה אופטימלית, במובן זה שאין בה מסגרת של פיקוח בשעות העבודה, הרי שחלוף הזמן הרב מאז הגשת כתב אישום - כמעט שנתיים - ומצוקתה הכלכלית החמורה של המשפחה, מחייבים כי בית המשפט יטה את הכף לקולא ויאפשר למבקש לצאת לעבודה במקום המוצע. ב"כ המבקש אף הציע כי ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו של המבקש, הקשורה בעיקר למתלונן ולא לציבור בכללותו, בדרך של הטלת איסור על המבקש לבל ייכנס לעיר העתיקה.

3

9.             ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה הנוכחית, כאשר לטענתה, אף המבקש עצמו מודה בעובדה כי אין בהצעה שהוגשה לבית המשפט כל מרכיב של פיקוח, כך שבעצם מבוקש לשחרר את המבקש כליל מחלופת המעצר משך שעות היום. בהתחשב בהערכת המסוכנות של שירות המבחן, אשר קבע כי רמת המסוכנות הנשקפת מאת המבקש הינה בינונית, וכן בהתחשב בעובדה כי המבקש הפר לפני זמן לא רב את תנאי מעצרו ונתפס עת נמצא במרחק של קילומטרים מבית מעצרו, אין מקום למתן אמון בו ואין מקום לסכן את שלום הציבור בדרך של שחרורו של המבקש מכל פיקוח אפקטיבי.

10.         לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית אציין כי מעיון בתיק העיקרי עולה כי נקבעו שני דיונים נוספים לסיום ההוכחות ולשמיעת הסיכומים לחודשי יולי וספטמבר, כך שהדיונים לגופו של ענין אמורים להסתיים תוך זמן סביר, ואין אפוא הצדקה של ממש לשנות בשלב מתקדם זה בתנאי חלופת המעצר.

11.         שנית, השיקולים אשר בגינם דחה בית המשפט את בקשת המבקש הקודמת לעיון חוזר, קיימים גם היום. בהקשר זה אפנה להחלטתו של בית המשפט העליון האמורה מיום 27.12.15 בה נקבע כי עקרונית ניתן לשקול מתן היתר למבקש לצאת ממעצר בית על מנת להתפרנס, ברם זאת "אם בכלל, רק כאשר מקום העבודה והמפקח המוצעים יהיו בעלי התאמה גבוהה לנסיבותיו של העורר". ההצעה שנדונה בבקשה הקודמת האמורה נדחתה, לדברי בית המשפט העליון, כיון ש"מקום העבודה המוצע סובל מחולשות רבות שכן מיקומו איננו קבוע; הוא בעל אופי מזדמן; וסוג העבודה אינו מאפשר למפקח המוצע לשהות בסמיכות לעורר ולפקח עליו באופן צמוד... ספק רב אם בטרם ביצע העורר את ההפרה ניתן היה לאפשר לו לצאת לעבוד במסגרת העבודה שהוצעה על ידו, לנוכח חסרונותיה. על כן, ומקל וחומר אינני סבור כי יש מקום לאפשר את העבודה המוצעת לאחר שהעורר הפר את תנאי מעצרו ואת האמון שניתן בו". דברים אלה של בית המשפט העליון רלבנטיים לא פחות גם בנוגע לבקשה הנוכחית, שכן מיקומו של מקום העבודה המוצע עתה כלל אינו קבוע, כיוון שהמבקש יסתובב ללא פיקוח במקומות שונים בארץ לפי כתובותיהם של הלקוחות המזמינים חומרי בניה מאת המעסיק, וזאת ללא שהוצע מפקח כלשהו שילווה את המבקש ויקבל על עצמו את האחריות לפיקוח עליו. חסרונות אלה באשר למקום העבודה המוצע, יחד עם הפגיעה החמורה באמון שניתן ליחס למשיב עקב "ההפרה החמורה" בתנאי מעצר הבית המפורטת לעיל (כדברי בית המשפט העליון בהחלטה האמורה, פסקה 9), מביאים אותי למסקנה שההצעה הנוכחית איננה יכולה להוות בסיס להקלה בתנאי מעצר הבית בו שוהה המבקש כעת.

12.         אשר על כן, דין הבקשה להידחות והיא נדחית בזה.

4

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בהעדר הצדדים.