1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו 3 עבירות איומים ותקיפת סתם של אשתו.

עפ"י העובדות, ביום 16.12.15 בעת שהיו בביתם דרש המשיב מהמתלוננת כי תמסור לידיו את מכשיר הנייד שלה, נוכח כך שלא מצא חן בעיניו כי זו מדברת עם הוריה. המתלוננת סירבה, המשיב החל לקלל אותה "שרמוטה, כלבה, תביא את הטלפון, יא זונה", תוך כך החל לאיים עליה כי יפגע בה אם לא תמסור לידיו את הנייד שלה וכי יזרוק אותה מהבית.

המתלוננת עמדה בסירובה ולכן לקח המשיב מקל עץ והתקדם לעברה תוך שאיים "אם את לא מביאה לי עכשיו את הטלפון אני מביא לך מכה בראש" המשיך להתקרב אליה, הניף את המקל לעברה וזו בתגובה הרימה ידיה מעל ראשה בכדי להתגונן וכל זאת לעיני ילדיהם הקטינים. במעמד המתואר ומשום חששה מפניו, מסרה לו את הנייד שלה ומיד ביקשה כי יחזיר לה אותו, אולם זה בתגובה אמר לה שאם היא רוצה להמשיך לחיות איתו היא לא תקבל את הטלפון.

2

במעמד האמור, אמרה המתלוננת למשיב כי היא לא רוצה לחיות איתו יותר וכי יחזיר לה את הנייד, וזה הטיח הנייד על הרצפה ואמר לה "תעופי מהבית שלי". המתלוננת הרימה את התינוקת כדי לצאת מהבית אך המשיב סירב כי תיגע בתינוקת. המתלוננת לא ויתרה אספה התינוקת ויצאה מהבית, אז החל המשיב לרוץ אחריה, תוך שהיא נסה מהמקום נשמטו נעליה והיא המשיכה בבריחה מהמשיב בעודה יחפה.

עוד עפ"י האישום, בשנת 2013 תקף המשיב את המתלוננת בכך שסטר על פניה מספר פעמים.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. באשר לעילת המעצר, טען כי עוצמתה אינה גבוהה וניתן להסתפק בחלופת מעצר בעיר ב"ש.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה, הפנתה לעברו הפלילי של המשיב, ולכך שבעניינו מתנהל הליך פלילי יחד עם אחרים בעבירות אלימות ואיומים ולכך שהוא עשה את שעשה לכאורה בעודו ממתין לדיון בטיעונים לעונש.

בהחלטתי מיום ____ עמדתי על עילת המעצר הנובעת בעיקר מהעובדה שמדובר באלימות כלפי בת זוג, בהתייחס להודעת המתלוננת ולמשמע ההקלטה למוקד 100 סברתי כי אין מדובר בעילת מעצר בעצמה נמוכה, הגם שהאיומים הם ברף נמוך בעבירות מסוג זה והגם שהמשיב לא הפעיל אלימות פיזית כלפי המתלוננת ואין לחובתו עבירות אלימות כלפיה.

על רקע האמור, בהינתן שעצמת האלימות הפיזית אינה המדד הבלעדי אף לא המדד העיקרי לבחינת מסוכנות, בהינתן עברו הפלילי הכולל 6 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2013 בעבירה של ניסיון תקיפת עובד ציבור, החזקת סכין, סיוע לגניבה, תגרה במקום ציבורי, איומים ותקיפה סתם (של אחיו) התבקש שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, כזה שיפרוס תמונה מלאה בקשר ליחסיו עם אשתו ומידת המסוכנות הנשקפת ממנו ספציפית כלפיה.

שירות המבחן הגיש שלושה תסקירים, הראשון מיום 12.1.2016, השני מיום 26.1.2016 ותסקיר משלים מיום 2.2.2016.

התסקיר הראשון מפורט ומעמיק וממנו עולה כי המשיב בן 29, נשוי ואב ל-5 ילדים בגילאי 5 חודשים עד 8 שנים, בעל נכות רפואית ואי כושר לעבוד בגין פציעתו בתאונת דרכים בשנת 2009. טרם מעצרו התגורר עם בני משפחתו בדירה שכורה בער. נולד בחברון, סיים 7 שנות לימוד. בתסקיר מפורטים קורות משפחת מוצאו שאיני מוצאת לנכון לפרטם כאן.

3

השירות נפגש עם המתלוננת, אשתו של המשיב וזו שיתפה כי מערכת היחסים בינה לבין בעלה משך כל השנים הייתה תקינה וכי התנהגותו באירוע האחרון אינה מאפיינת אותו. עוד שיתפה כי היא מודעת לעברו הפלילי בעבירות אלימות וחזרה וצינה כי לא הופנתה כלפיה אלימות בעבר. כן ציינה כי לעיתים מתנהלים ביניהם ויכוחים הבאים לביטוי בהרמת קול של אחד כלפי השני, אולם לא מעבר לכך.

עוד שיתפה המתלוננת, כי היא אוהבת את בעלה, אינה חוששת מפניו וכי הוא סייע בידה בעסק אותו היא מנהלת (קיוסק), ציינה כי הוא מסייע בטיפול בילדים ובבית וכי ילדיו מתגעגעים אליו ואף גילו כלפיה כעס נוכח מעצרו. עוד שיתפה את השירות כי הופתעה לגלות בשיחה טלפונית עם המשיב כי זה לא נוטר לה טינה על מעצרו.

בשיחה של השירות עם המשיב הוא שיתף באהבתו לאשתו, בגעגועים שחש לילדיו ואליה, מספר כיצד טיפלה בו במסירות שהיה במצב קשה שהיה לאחר תאונת הדרכים וכי הוא מעריך את אופייה ואת חוזקה.

בהערכת הסיכון מהמשיב, לאחר שהשירות שקלל את כל גורמי הסיכון מצא מקיומה של רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות, אם כי הוסיף והתרשם ששילובו של המשיב בהליך טיפולי יכול הוא לשפר יחסיו עם אשתו ויסייע בידו לרכוש מיומנויות וכלים שחסרים לו. מכאן המליץ השירות כי ככל שתימצא חלופה מרוחקת ממקום מגוריה של המתלוננת, עם גורמים מפקחים סמכותיים ומצבי גבולות, ניתן יהיה לשחררו לחלופה כזאת.

השירות בחן חלופת מעצר בביתו של אחיו בבאר שבע בפיקוחה המלא של אמו בסיוע של קרוב משפחה, אולם לא מצא חלופה זו מתאימה משום שאחיו בעל עבר פלילי והדירה בה מתגוררת החלופה הינה קטנה ומתווה זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

חלופה נוספת אותה בחן שירות המבחן היא בבית הוריו של המשיב בעיר ערד, אולם זו לא נמצאה מתאימה לאור העובדה כי המתלוננת מתגוררת בערד. משכך לא בא השירות בהמלצה.

בהינתן האמור, ולבקשת ב"כ המשיב, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר נוסף תוך שיבחן חלופות מעצר נוספות שביקשה המשפחה להציע.

4

בתסקיר השני נבחנה חלופת מעצר בדירה אותה שכרה המשפחה בבאר שבע בפיקוחם של שני אחיו הצעירים של המשיב, איתם נפגש שירות המבחן. השירות מצא כי אלה מגויסים לסייע לאחיהם, גם במחיר של עזיבת מקום עבודתם והתחייבותם לשלם שכירות לדירה, אם כי הוסיף והתרשם כי הם מתקשים לבחון מצבים בהם עלול המשיב להתפרץ ולפגוע באחרים וניכר כי הם מטשטשים כל התנהגות חריגה מצדו. מכאן ובהינתן גילם הצעיר, נותר ספק באשר ליכולתם להוות עבורו גורמי סמכות והשירות לא בא בהמלצה לשחרור.

תסקיר שלישי הוגש לאחר שבמועד הדיון בתסקיר השני הוצגו בפניי מפקחים אחרים, שהביעו נכונותם לפקח על המשיב בדירה שנשכרה בבאר שבע עבור המשיב. המדובר במר מוחמד דרוויש, אשר שימש בעבר כחלופת מעצר למפוקחים אחרים ומילא תפקידו כראוי, זה הוצע כמפקח העיקרי ובסיועו של מר חסן אלנסאסרה.

השירות בחן את החלופה והתרשם מאנשים רציניים ונורמטיביים, שומרי חוק המודעים לאחריות המוטלת עליהם. עוד התרשם כי אלה מגויסים להוות מפקחים על המשיב, מודעים לחשיבות הפיקוח והם לא יהססו לפנות לגורמי האכיפה במידה ויידרשו לכך.

יוצא אם כן כי בפעם זו, נמצאה החלופה מתאימה לצמצם את רמת הסיכון מהמשיב ולפיכך בא שירות המבחן בהמלצה חיובית לשקול שחרורו של המשיב לחלופה, תוך צו פיקוח מעצרים של השירות למשך חצי שנה, במסגרתו ישולב בהליך טיפולי בתחום האלימות הזוגית.

ב"כ המבקשת חזרה ועתרה למעצרו של המשיב, תוך שעמדה על עברו הפלילי של המשיב והפנתה להודעת המתלוננת במוקד 100 המתעדת את הפחד והחרדה שאחזו בה שעה שהמשיב התקדם לעברה כשהוא אוחז בידו מקל.

ב"כ המשיב עתר לשחרורו לחלופה המוצעת, תוך שחזר פעם אחר פעם על העולה מתסקירי שירות המבחן, דברי המתלוננת לשירות המבחן והתרשמותו מאלה הדברים, על כך שהמשפחה עשתה דרך ארוכה לגייס חלופת מעצר מתאימה.

לאחר שחזרתי ועיינתי בחומר החקירה, בעדויות המתלוננת, לרבות הודעתה למוקד 100 אותה חזרתי ושמעתי, בתסקירי שירת המבחן לרבות התרשמותו כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר יסייע דווקא בהפחתת לחץ ומתח בהם שרויה המתלוננת, ולאחר שהבאתי בחשבון עברו הפלילי של המשיב לרבות בעבירות אלימות, אם כי לא כלפי המתלוננת - סבורתני כי בנסיבות המקרה לפניי ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת המעצר שהוצעה ונמצאה מתאימה גם אצל שירות המבחן וגם מהתרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהמפקחים.

מכל האמור, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

5

א.        המשיב ישהה ב"מעצר בית" מלא בכתובת: רח' המעפילים 12/4, באר שבע- המשיב יהיה כל העת בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: מר מוחמד דרוויש ת.ז. ... ומר חסן אל נצאצרה ת.ז. ......;

ב.         מובהר למשיב ולערבים הנוכחים כעת באולם, כי כל יציאה של המשיב את מקום מעצר הבית, או כל הישארות של המשיב שלא בנוכחות אחד מבין המשגיחים בצמוד אליו, יהוו הפרה של תנאי השחרור;

ג.         נאסר על המשיב ליצור כל קשר ישירות עם המתלוננת (ומובהר כי באחריות הערבים למנוע מפגש בין המשיב למתלוננת, ככל שזו תחליט לבקר במקום מעצר הבית).

ד.         התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי אחד הערבים;

ה.        צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים מהיום. המשיב יהא רשאי לצאת את מקום "מעצר הבית" בליווי אחד הערבים לפגישות ומפגשים מטעם שירות המבחן, בין אם בשירות המבחן ובין אם במיקומים אחרים שייקבעו על-ידי שירות המבחן במסגרת צו הפיקוח, וזאת בכפוף להזמנה מראש ובכתב;

ו.         הפקדה בסך 4,500 ₪;

ז.         ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל בסך 15,000 ₪ כל אחת;

ח.        לא יעמוד בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפניי בתוך 48 שעות.

על ב"כ המשיב להבהיר למשיב ולערבים שוב את כל תנאי השחרור, לוודא כי הבינו אותם, וכן לוודא כי הללו הבינו היטב כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור - יכול ותוביל הן למעצרו המחודש והן לחילוט הערבויות.

המזכירות תשלח עותק החלטה לשירות המבחן.

למשיב ולערבים הובהר כי קיים דיון מקדמי בתיק העיקרי בפני כב' ס. הנשיאה, השופט ברסלר-גונן, ביום 17.2.2016 בשעה 10:00 וכי על המשיב להתייצב לדיון הנ"ל בליווי אחד הערבים.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

6

החלטה

מורה על עיכוב בצוע למשך 48 שעות.

המאשימה תודיע דבר החלטתה להגיש ערר עד השעה 18:00, היום.

ניתן להחל בהליכי שחרור.