1

 

 

 

 

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21 בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

 

רקע דיוני

 

נגד המשיב הוגש ביום 15.7.19 כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

 

2

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 7.6.19, סמוך לשעה 18:40, ארבו המשיב ואחר, שזהותו אינה ידועה למבקשת (להלן: "האחר"), ברחוב בן צבי סמוך למקום החניה בו נוהג המתלונן, יליד צ.א, להחנות את רכבו מידי יום עבודה. כשהגיע המתלונן, שהינו בעל עסק למוצרי יד שניה ברחוב עולי ציון בתל אביב, אל מקום החניה, רצו המשיב והאחר, כשהם רעולי פנים, לכיוון המתלונן. עם הגיעם למתלונן, תקפו את המתלונן, בכך שאחד חנק את המתלונן, בחוזקה, בגרונו, והאחר הכה בפניו, שוב ושוב, במכת אגרוף. במהלך התקיפה, הוטל המתלונן ארצה כשהוא מוכה וחבול. המשיב והאחר גנבו מהמתלונן, במהלך התקיפה, 10,000 ₪ במזומן, טלפון מסוג אייפון וארנק שהכיל, בין היתר, כרטיסי אשראי. לאחר התקיפה, נמלטו המשיב והאחר מהמקום כשהרכוש האמור בחזקתם. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלונן חבלות בפניו והוא נזקק לטיפול בבית חולים.

 

יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

 

בדיון שהתקיים לפני ביום 16.10.19 שמעתי את טענות באי כוח הצדדים בעניין קיומן של ראיות לכאורה.

 

להלן אפרט החלטתי בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ואדרש לטענות באי כוח הצדדים בהקשרן.

 

דיון והכרעה

 

על פי הוראת סעיף 21(ב)(1)ל"חוק המעצרים", החלטה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המתנהלים נגדו, טעונה בחינה תלת - שלבית: ראשית, יש לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה הנטענת. במסגרת זו על בית המשפט לבחון האם בידי התביעה ראיות אשר במצבן הגולמי, מבססות סיכוי סביר להרשעה, תוך שבית המשפט איננו נדרש למשקלן של הראיות, או למהימנותם של עדים, לפי ששאלות אלה נותרות להכרעת בית המשפט בהליך העיקרי; שנית, יש לבחון האם, בנסיבות העניין, קמה עילת מעצר; שלישית, וככל שהתשובה לשני התנאים הראשונים היא בחיוב - על בית המשפט לבחון האם קיימת אפשרות להגשים את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה. במסגרת זו ניתן לבדוק גם את האפשרות להורות על מעצרו של הנאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, או לבחון חלופות מעצר אחרות.

 

להלן אסקור את עיקרי התשתית הראייתית שהוצגה לפני.

 

הדיווח למוקד המשטרה:

 

ביום 7.6.19, שעה 18:45:55 (על פי דו"ח פעולה מס' 90287304), דווח על תקיפת המתלונן ברחוב בן צבי 16 ביפו. על פי תמליל שיחת הדיווח למוקד, המודיע, עובר אורח אשר הבחין במתלונן כשהוא מדמם, מסר כי הקורבן מוסר "מישהו תקף אותי, שני גברים בני 21" וכי אינו מכיר אותם.

 

3

גרסת המתלונן:

 

בדו"ח "תובנות מצלמות גוף" שערך רס"ר ג' גוטליב עולה כי מצפייה בסרטון מצלמות גוף של השוטר ד' מדבדב אשר הגיע לזירת האירוע עולה כי השוטר פגש את המתלונן בתחנת אוטובוס והלה סיפר לו ששני אנשים צעירים וחסונים תקפו אותו לפני כעשרים דקות וברחו לכיוון מזרח. המתלונן סיפר כי הוכה באגרופים וכי נגנבו ממנו כרטיסי אשראי "וויזות" ומכשיר טלפון. לדבריו, בעת שעשה דרכו לכיוון רכבו, הופתע על ידי שני תוקפים אשר קפצו עליו, אחד היכה אותו בפניו וחיטט בכיסיו. המתלונן הצביע על כיוון חצר הבניין כמקום התרחשות התקיפה. כשהשוטר שאל את המתלונן האם נשא כסף מזומן השיב כי נשא עליו לפחות 12-13 אלף ₪. המתלונן מסר לשוטר כי התוקפים לבשו "שורטים", היו שריריים וכשהגיעו אליו עטו על ראשם חולצות. לדבריו, עובר אורח מסר לו כי התוקפים לבשו מכנסיים ירוקים והיו ללא חולצה. המתלונן מסר כי לאחר מהתוקפים היה מבטא ערבי, כי היו כבני 22-25, "שני בריונים" לפי תיאורו.

 

בהודעתו מיום 7.6.19 שעה 21:31 מסר החשוד כי בשעה 18:30 יצא מחנותו שברחוב עולי ציון 9 בתל אביב, והלך לכיוון רכבו החונה בדרך בן צבי 16. לדבריו, מרחק הליכה של כרבע שעה, בין השעות 18:30- 18:45. לפתע, בעת שהלך בשביל הגישה לבניין שברחוב בן צבי 16, הותקף על ידי שני אנשים, אחד חנק אותו ואחד אשר היכהו בפניו, חיטט בידו האחרת חיטט בכיסי בגדיו. לדבריו, נגנבו ממנו 10,000 ₪, ארנק ומכשיר טלפון נייד. באשר לתיאור התוקפים מסר כי היו אלה שני גברים "מוצקים, גבוהים, 1.70-1.75 בערך, ראיתי את השרירים שלהם בידיים כי הם לבשו קצר, בני 20-25 לערך לא יותר, הם שמו את החולצות על הפנים, חולצות כהות בצבע שחור או אפור". באשר לנתיב מנוסתם של התוקפים מסר המתלונן: "הם יצאו מאיפה שנכנסו מהכניסה של בן צבי והלכו ימינה על בן צבי לכיוון צפון, לכיוון מכבי אש וטחנת הקמח, הלכו רגוע כאילו הכל בסדר". כשנשאל האם התוקפים הורידו את החולצות מעל ראשם השיב: "הם הורידו לדעתי, זה חשוד עם חולצה על הראש, הייתי מטושטש כולי לא ידעתי".

 

בהודעתו מיום 12.6.19 מסר המתלונן כי בעת התקיפה כשאחד מהתוקפים חנק אותו, ראה מישהו עם חולצה על פניו שתוקף אותו. המתלונן ניסה להוריד מעל ראשו של התוקף את החולצה והוא אמר לו, בתגובה, "דיר באלק". בהמשך, אחר מהתוקפים חנק אותו ואחד היכה אותו בפניו באגרופים. לדבריו, מרוב מכות לא חש בכאב. המתלונן מסר כי נראה לו שהתוקף שהרביץ לו, גנב את רכושו כי הייתה לו גישה לכסף, לטלפון ולויזה. המתלונן מסר כי לא הצליח לזהות את פני תוקפיו, אך הבחין במבטא ערבי יפואי אצל התוקפים ובכך שלבשו מכנסיים קצרים, חולצות שחורות ונעלו נעלי ספורט, ועטו על פניהם חולצה כהה.

4

 

סרטונים ממצלמות אבטחה:

 

מדו"חות צפייה מיום 27.6.19 ומיום 30.6.19 שערך רס"ר ע' בן שמחון עולים נתונים אלה:

 

בשעה 18:37:48 (מצלמות "הילוך שישי") מתועד הקורבן הולך על רחוב בן צבי לכיוון מזרח.

בשעה 18:38:12 (מצלמות "הילוך שישי") מתועד הקורבן חוצה את הכביש והולך על רחוב בן צבי לכיוון מזרח.

בשעה 18:39:28 (מצלמות "הילוך שישי") מתועדות באופן מעורפל שתי דמויות שחורות רצות לכיוון הקורבן.

בשעה 18:40:26 (מצלמות "הילוך שישי") נראה חשוד אחד מתחיל בבריחה על רחוב בן צבי לכיוון מזרח ומיד אחריו גם החשוד השני.

בשעה 18:41:50 (מצלמות "הילוך שישי") נראה אדם עם חולצה לבנה יוצא מכיוון רחוב בן צבי 16 לעבר הכביש ונראה שמדובר בקורבן לאחר התקיפה.

בשעה 18:43:28 (מצלמות "בן צבי 20 חלק ב") ניתן להבחין בקצה המסך העליון בצל החשודים עוצרים במקום. לאחר מספר שניות רצים על רחוב בן צבי לכיוון מזרח. החשוד המוביל עם חולצה המכסה את פניו. החשוד השני מוריד את החולצה מפניו, מחזיק דבר מה בידו הימנית.

בשעה 18:43:45 (מצלמות "בן צבי 20 חלק א") נראה החשוד המוביל רץ על רחוב בן צבי לכיוון מזרח כשחולצה מכסה את ראשו. מיד אחריו נראה חשוד נוסף מחזיק דבר מה בידו.

בשעה 18:44:04 (מצלמות "סבג הובלות") נראים שני החשודים רצים על רחוב בן צבי לכיוון מזרח. חשוד מוביל עם חולצה על הפנים. חשוד שני אוחז חולצה בידו.

בשעה 18:44:13 נראים שני החשודים ממשיכים בריצה על רחוב בן צבי לכיוון מזרח.

 

יצוין כי מתוך דו"חות הצפייה שערך השוטר עולים בנוסף גם נתונים אלה:

בשעה 17:41:06 (מצלמות "כיבוי אש") נראים החשודים רצים על רחוב בן צבי לכיוון מזרח. החשוד המוביל עם פנים חשופות. החשוד השני עם חולצה על הפנים.

בשעה 18:42 (מצלמות "המכללה האקדמית") נראות שתי דמויות לבושות שחור רצות על רחוב מדרש תנחומא לכיוון דרום.

 

5

בחומר החקירה אין נתון המסביר את פערי הזמנים כמפורט לעיל. נראה לי כי ההסבר לפער הזמנים, פשוט. מעקב אחר זמני מצלמה אחת מגלה רציפות זמנים. השוואה בין המצלמות השונות באתרים שונים מגלה פערים, משמע לכל מצלמה שעון פנימי משלה, אשר אינו תואם או זהה לזמני המצלמה האחרת.

 

סרטון ערוך הכולל קטעי צילום ממצלמות אבטחה שנתפסו בנתיב הבריחה הוצג לעיוני וצפיתי בו.

 

גרסת המשיב:

 

בהודעתו מיום 7.7.19, כשנאמר למשיב כי הוא מתועד שניות ספורות לאחר אירוע השוד ברחוב בן צבי כשהוא רץ, השיב "אני בן אדם מתאמן, אולי אני רוצה לדפוק ריצה" וביקש מהחוקר "תראה לי, מה יש לך?".

 

בהודעתו מיום 9.7.19, כשהוצגה למשיב תמונה בה הוא מתועד על רחוב בן צבי, השיב: "מה אתה מראה לי, אתה מצלם אותי ברחוב? מה אתה רוצה ממני", "אני בן אדם חף מפשע". בהמשך, שתק המשיב ועצם את עיניו. המשיב דבק בשתיקתו גם כשהוצגו לפניו תמונות של המתלונן מיד לאחר אירוע השוד כשהוא חבול, וכשהוצגו לפניו סרטונים בהם מתועדים שניים רצים לעבר החשוד ולאחר שניות ספורות מתועדים שניים בורחים מכיוון המקום בו אירע השוד. בהמשך חקירתו באותו היום, שתק המשיב בתגובה לכל השאלות שהציגו לפניו החוקרים, לרבות כשהנשאל אודות זהותו של האדם רעול הפנים אשר מתועד רץ בסמוך אליו.

 

באת כוח המבקשת טענה כי התשתית הראייתית הלכאורית מבססת סיכוי סביר להרשעת המשיב בביצוע השוד. תשתית זו מורכבת, לטענתה, משילוב של קטעי צילום שנתפסו במצלמות אבטחה המתעדים שתי דמויות בעלות מאפיינים הדומים למאפייניו של המשיב ובהמשך את המשיב עצמו, בזמנים סמוכים לאירוע השוד יחד עם הראיות העולות מתוך תיעוד הגעת שוטר למקום וגרסת המתלונן.

 

באת כוח המשיב טענה כי התשתית הראייתית היא נסיבתית וכי הראיה הנסיבתית בה אחת היא - זו המתעדת את המשיב רץ על רחוב בן צבי. לטענתה, ראיה זו מתיישבת עם גרסת המשיב לפיה באותה העת רץ להנאתו, ואין בה להוביל למסקנה יחידה וברורה כי המשיב קשור במי שמתועד רץ לפניו כשהוא רעול פנים וכי הוא מי שביצע את התקיפה. באת כוח המשיב טענה כי המתלונן לא מסר פרט ייחודי הקשור במשיב והוא כי הלה מרכיב משקפיים, ואף בכך יש להוביל למסקנה המנתקת את המשיב מהאירוע.

 

6

אכן, התשתית הראייתית לאישום זה מורכבת מראיות נסיבתיות בלבד. אלא שניתן להורות על מעצר עד תום ההליכים גם כאשר טיבן של הראיות הוא נסיבתי בלבד, מקום שאלה עוצמתיות על פניהן, ושילובן יחד יוצר מסכת ראייתית רצופה שיכולה לבסס מסקנה הגיונית וברורה בדבר קיומם של סיכויי הרשעה (ראו למשל: בש"פ 8114/06 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (15.11.2006); בש"פ 1466/04 זדה נ' מדינת ישראל (26.2.2004)). וכך נפסק:

 

"כאשר כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו - ואפילו אין בה כשלעצמה כדי להרשיעו - הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר האחת ברעותה, נעשית "חזקת חפותו" של הנאשם לאפשרות רחוקה יותר וקלושה יותר. יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה ("פזל"), שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה. יתר על כן, תיתכן אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות, המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם, היא תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא בפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול - מבחינה הגיונית - להיות תמים ומקרי" (ראו: בש"פ 8006/09 בוכניק נ' מדינת ישראל (25.10.2009); בש"פ 9877/03 מדינת ישראל נ' עקירו (25.11.2003)).

 

בחנתי את הראיות שהוצגו לפני וצפיתי שוב ושוב בסרטון ערוך של תיעוד שנקלט במצלמות מזירת האירוע ומסביבתה. אני סבור כי המארג הראייתי מוביל למסקנה אחת הגיונית, לפיה היה המשיב מעורב יחד עם אחר, רעול פנים, בביצוע השוד, ולפיכך יש בו לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

 

המשיב מתועד, בשעה 18:43:28, רץ בסמוך מאוד ובאופן עוקב לאחר הרץ לפניו, על רחוב בן צבי, לכיוון מזרח, הוא הכיוון עליו הצביע המתלונן ככיוון בריחת תוקפיו. תיעוד זה של המשיב הוא בנסיבות כדלקמן:

 

-           כארבע דקות לאחר שנצפות שתי דמויות רצות לכיוון המקום אליו הלך המתלונן.

-           כשלוש דקות לאחר שנצפות שתי דמויות רצות מכיוון המקום אליו הלך המתלונן על רחוב בן צבי לכיוון מזרח, אשר אף תועדו מתעכבים לפני פנייתם לכיוון מזרח.

-           כדקה וחצי לאחר שהמתלונן נראה יוצא מרחבת בניין ברחוב בן צבי 16.

7

-           כשתי דקות וחצי לפני שהתקבל דיווח על אירוע השוד על ידי עובר אורח שפגש במתלונן החבול.

-           המשיב מתועד רץ כשהוא מסיר, תוך כדי ריצה, חולצתו שעטה על ראשו וכשהוא אוחז בידו חפץ הנראה במעורפל אולם יכול להתיישב עם הארנק, אשר לטענת המתלונן נגנב ממנו באירוע השוד.

-           המראה החיצוני של המשיב והרץ שלפניו הולם את התיאור שמסר המתלונן אודות צבע בגדיהם ואורכם ועל אודות מבנה גופם השרירי של השניים אשר תקפו אותו. השניים אף מתועדים לבושים בגופייה החושפת את מבנה גופם התואם את התיאור שמסר המתלונן.

-           האחר, אשר מתועד רץ במרחק קצר לפני המשיב, עוטה על פניו בד שחור באופן שרק עיניו ומצחו גלויים. לעניין זה יש להזכיר כי מדובר בחודש יוני כלומר מזג אוויר חם.

-           המשיב מתועד רץ מיד לאחר האחר, כשהוא גלוי פנים, ובאופן העוקב את צעדיו של האחר, והמצביע על קשר ביניהם.

-           מצפיה ממושכת וחוזרת, פעמים רבות, ניתן לראות כי המשיב והאחר רצים יחדיו. ברור מהצפייה כי שניהם רצים בצוותא חדא.

-           המתלונן מסר כי אחד משני תוקפיו דיבר במבטא ערבי.

 

מכלול ראייתי זו מוביל למסקנה ברורה ויחידה כי המשיב והאחר ביצעו את השוד, כאשר מיד לאחריו תועדו השניים נסים מזירת השוד לכיוון מזרח, הוא הכיוון עליו הצביע המתלונן כנתיב מנוסת תוקפיו, כששניהם עוטים על ראשם חולצות בצבע שחור.

 

ההגנה טענה כי הראיות הנסיבתיות תומכות בגרסת המשיב לפיה הוא מתועד רץ להנאתו. אלא שצירופן של הראיות הנסיבתיות והשתלבותן זו בזו מלמדים כי ריצתו של המשיב אחר ה"אחר" בסמיכות מקום וזמן למועד אירוע השוד - אינה תמימה אלא כזו המצביעה על מנוסה בו זמנית ובצוותא של השניים. אף על פי שברור ביותר כי השניים רצים בצוותא חדא, שתק המשיב ולא הסביר מי הוא האדם האחר שרץ עמו.

 

ההגנה טענה כי בין הסרטונים שנקלטו במצלמות שונות קיימים פערי זמנים שאינם מתיישבים עם תיזת התביעה. אלא שלא כך הוא. מדובר בפערי זמנים המייצרים ציר זמן ההולם את מועד ביצוע אירוע השוד ואת מועד הדיווח למשטרה, ואין הם כאלה המחלישים את המסקנה המפלילה.

 

8

ההגנה הפנתה למזכר שערך רס"מ מיכאל גיורי מיום 10.7.19 ממנו עולה כי הלה צפה בסרטון ממצלמות שהוצבו ברחוב בן צבי 19 מבית עסק "סבג הובלות" החל "מרגע האירוע" מהשעה 18:40 ולמשך שעתיים וכי המשיב והאחר לא נראו כלל על רחוב בן צבי "לפני האירוע". אין במזכר זה כדי להחליש הראיות בתיק, שכן כל שעולה מהנאמר בו הוא שהשוטר צפה בסרטון לאחר האירוע ולפיכך לפני האירוע לא ראה את המשיב ואת האחר.

 

חיזוק למסקנה הראייתית אליה הגעתי מספקת שתיקתו של המשיב בחקירתו. הלה אמנם טען תחילה כי הוא חף מפשע וכשנאמר לו כי הוא מתועד רץ מכיוון זירת השוד טען כי הוא עוסק בספורט ונוהג לרוץ להנאתו ובמסגרת תחביבו, אולם בהמשך החקירה כשהוצגו לפניו הסרטונים - שתק.

 

ובהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בבש"פ 6293/18 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.10.18):

 

"הלכה היא כי שתיקתו של נאשם בחקירה עשויה לשמש כחיזוק לראיות התביעה נגדו. הטעם לכך הוא כי בחירת הנחקר לשתוק במהלך החקירה אינה עולה בקנה אחד עם חפותו. ההנחה היא שאדם חף מפשע יחפוץ למסור גרסה לשם הפגת החשדות המועלים נגדו. על כן, בהיעדר טעמים סבירים ומשכנעים להחלטתו לשמור על זכות השתיקה, תהווה השתיקה ראיית חיזוק לראיות נגדו, גם הנסיבתיות שבהן (וראו: בש"פ 2751/18 מדינת ישראל נ' אבו עסא, [פורסם בנבו] פסקה 17 (1.5.2018)). הדבר תקף לצורך הרשעה של נאשם, ומקל וחומר תקף גם לצורך הכרעה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים".

 

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות פוטנציאל להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו, במידה ובעוצמה הנדרשת לצורך הליך המעצר דנן.

 

אני קובע המשך דיון בעניינו של המשיב לפני ביום 18/11/19בשעה 10:00.

 

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

 

המזכירות תעדכן היומן ותעביר החלטתי זו לבאי כוח הצדדים ולשב"ס.

 

ניתנה היום, ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.