1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד עדי חביב

המשיב בליווי

ב"כ המשיב עו"ד מורנו

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה המשיב אינו כשיר לעמוד לדין.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת

הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.         ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2

2.         הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.         תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 452 חוק העונשין, מדובר בפרק זמן מירבי של 3 שנים. נתתי דעתי לטענת הסניגור באשר לתקופה המירבית. אך איננה רואה עין בעין עמו. תכלית תיקון החוק היא הבטחת מצב בו לא יישכח נאשם באשפוז פלילי לעולם ועד, כאשר הגורם המחליט על משך תקופת האשפוז היא הועדה הפסיכיאטרית. גם מדברי הסבר לחוק עולה כי תכליתו של התיקון בנוסף ובתזכיר החוק הקיים היום נכתב כי הכוונה היא להורות על תקופה מירבית, אך לאור נימוקי השופטת בן אור מבית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 59343-02-15 כאשר כידוע קיימת מחלוקת פוסקים בסוגיה.

4.         הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפניי הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

המזכירות תסרוק החלטתי לזו לתיק העיקרי.