מ"ת 31684/12/16 – מדינת ישראל נגד א ב
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
מ"ת 31684-12-16 מדינת ישראל נ' ב(עציר)
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
משיבים |
א ב (עציר)
|
|
|
||
החלטה |
בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין 3 עבירות:
האחת, השלכה על הרצפה של 2 אגרטלים מחרסינה ושתי תמונות - עבירה על פי סעיף
ברקע הדברים, עולה כי עסקינן בבחור בן 37 שאין לו השכלה מקצועית, השוהה בבית הוריו ללא עבודה, וסובל ככל הנראה מהתפרצויות זעם. מבדיקה פסיכיאטרית שנערכה למשיב עולה רקע נפשי של הפרעת אישיות קשה ותהליך סכיזופרני זחלני. יחד עם זאת, מכל הבדיקות הפסיכיאטריות שעבר המשיב עולה כי אינו סובל מסימנים פסיכוטיים ואינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי. כעולה מחומר החקירה, הרקע למצבו של המשיב נובע ככל הנראה מאירוע טראומטי שהיה במשפחה, עת נהרגה אחותו בתאונת דרכים בשנת 2003, כאשר היה בן 22.
שאלת הראיות לכאורה:
2
לסנגור מספר טענות משפטיות בהקשר זה. לאחר עיון, לטעמי, בעוד שיש לקבל את טענת הסנגור באשר לאיום ההתאבדות, אין לקבל טענותיו, באשר לשני האישומים הנוספים.
ראשית, באשר לאיום על ההורים, עבירה של
איומים על פי סעיף
בענייננו, הן מעדויות המשיב והן מעדויות הוריו ואחיו עולה כי המשיב אכן איים לפגוע בהוריו (ראה מסמכים 2א, 5, 3ב לחומר החקירה). די לי בכך כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לקיום העבירה.
אשר להיזק בזדון, אין מחלוקת עובדתית באשר
לעצם השלכת האגרטלים והתמונות על ידי המשיב. עם זאת, לסנגור שתי טענות: הטענה
הראשונה הינה כי לא הוכח כלל שעסקינן ברכוש השייך להורים. הכוונה היא ליסוד הפגיעה
"שלא כדין" ברכוש, על פי סעיף
טענה נוספת שהעלה הסנגור הינה שעסקינן ב
"זוטי דברים" כמשמעות המונח בסעיף
3
אשר לאיום בהתאבדות שונים פני הדברים. אין
פסיקת בית משפט עליון בשאלה האם ניתן לקבוע כי איום בהתאבדות יכול לקיים את עבירת
האיומים על פי סעיף
דעתי בעניין זה שונה. לצורך כך יש לבחון את ההיסטוריה החקיקתית הנוגעת לאיסור ההתאבדות.
איסור ההתאבדות היה קיים במשפט הפלילי בסעיף
225 לפקודת החוק הפלילי 1936. סעיף 225(1) לפקודה קבע כעוון את נסיון ההתאבדות.
סעיף 225(2) לפקודה קבע כעבירה את הסיוע והשידול להתאבדות. סעיף 225(1) לפקודה
בוטל בחוק לתיקון פקודת ה
"לא בנקל הסכמתי לביטול העבירה הזאת. יודע אני את הכבוד שהמסורת היהודית רוחשת לחיי אדם, וכי היא מתייחסת בשלילה גם לנטילת חיי עצמו. אני בטוח שכל אחד מאיתנו רואה בקדושת חיי האדם ערך הומאני חשוב. אבל דווקא ראיה הומניטרית מביאה אותי לחשוב שחקירה ומשפט פליליים אינם הדרך הנאותה ביותר לטיפול במקרים טרגיים שכאלה. ביטול עבירה זו הוא נושא למחשבה משפטית בארצות רבות בעולם וסבורני שבמוקדם או במאוחר היא תבוטל ברוב המדינות"
בעקבות ההצעה, בוטל
סעיף
4
תיקון זה נעשה, בעקבות תיקון דומה שנעשה שנים מספר קודם לכן במשפט האנגלי. בעבר, על פי המשפט המקובל, התאבדות נחשבה כעבירה של רצח עצמי (felonia de se). אמנם לא ניתן היה להעניש ישירות את המתאבד, אך רכושו היה מוחרם לטובת אוצר המדינה, והוא אף לא היה נקבר כדרך שאר הנפטרים (ראה: R (Purdy) v. DPP [2010] 1 A.C. 345ׂ). על כן, גם נסיון התאבדות הוגדר כעבירה פלילית (ראה למשל: R. v. Russell (1832) 1 Moo 356; R. v. Gaylor (1857) D & B 288). הדבר דומה גם למשפט העברי שאף הוא מחשיב את ההתאבדות כרצח עצמי (ראה: הרמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ב' הלכות ב-ג), וגם שם המתאבד אינו מובא לקבר ישראל, אלא בריחוק והפרדה משאר הנפטרים.
מבחינת האיסור
הפלילי, הדבר שונה באנגליה, עם חקיקתו של ה- Suicide
Act 1961. סעיף 1 לחוק זה
כותרתו הינה: "suicide
to cease to be a crime",
והוא קובע: "The
rule of law whereby it is a crime for a person to commit suicide is hereby
abrogated". סעיף 2 לחוק
הנ"ל בדומה לסעיף
כפי שנפסק, התיבה
"שלא כדין" בסעיף
כאמור עם זאת, לגבי שתי העבירות האחרות בכתב האישום קיימות ראיות לכאורה.
5
שאלת עילת המעצר וחלופת המעצר:
לעניין עילת המעצר, אני סבור כי קיימת כאן מסוכנות מסויימת לבטחונו של אדם, לאור האיומים שהעלה המשיב, ועברו הנפשי, אם כי לא מסוכנות ברמה כזו שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר. דומה כי לאור העובדה כי התלונה למשטרה נבעה מכך שההורים הגיעו למצב של חשש כי בנם יפגע בהם מדברת בעד עצמה, אך מן הצד השני אזכיר שעסקינן באדם ללא עבר פלילי, וכי כעולה מחומר החקירה לא פגע המשיב פיסית בהוריו במשך 10 השנים האחרונות. מירב החשש הינו מפגיעה ברכוש, אם כי קיים חשש נמוך גם לפגיעה פיסית. בנסיבות האמורות, בשלב זה אני סבור כי חלופת המעצר הקיימת בבית הדוד בפתח תקווה, בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי הינה טובה, וניתן אף להקל בה בכך שהמשיב יוכל לשהות ללא פיקוח צמוד בין השעות 08:00 ועד 17:00, ובלבד שייתייצב בין השעות הנ"ל מדי 4 שעות בתחנת המשטרה בתל אביב או בפתח תקווה, וכן יתרחק מאיזור חדרה וצפונה. שאר השעות יהא המשיב במעצר בית על פי התנאים שקבע בית המשפט המחוזי לרבות הערבויות שניתנו. בשלב זה איני סבור שהחלופה בבית הסבתא בקריות ראויה, לאור קרבתה לבית ההורים, אם כי אני מורה כי יערך למשיב תסקיר של שירות המבחן, ע"מ לקבוע סופית את חלופת המעצר בתיק זה.
ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ז, 22 דצמבר 2016, במעמד ב"כ המבקשת עו"ד שירלי טוביה, המשיב בעצמו, וב"כ עו"ד מוטי לוי.
