1

 

 

בא-כוח המבקשת:    עו"ד ינאי גורני (המחלקה הבינלאומית, פרקליטות המדינה)

באי-כוח המשיב:       עו"ד יובל ששון, עו"ד איתן קידרון

 

 

ביום 14.3.2022 הוגשו נגד המשיב בקשה להסגרתו לגרמניה (תה"ג 28586-03-22) ובקשה למעצרו עד תום הליכי ההסגרה. בדיון ממועד זה נקבע בהסכמה כי המשיב ייעצר בפיקוח (איזוק) וישהה בביתו וכן נקבעו ערבויות מתאימות ומפקחים מתאימים. עוד נקבע, כי בקשת המשיב להמשיך לעבוד מביתו במשלח ידו, עריכת-דין, במגבלות שייקבעו, תיבחן לאחר הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן.

 

לאחר מספר אורכות שניתנו לשירות המבחן, לבקשתו, התסקיר הוגש ביום 27.6.2022 והדיון התקיים ביום 13.7.2022. הדיון התמקד בבקשת המשיב להתיר לו לעבוד במשלח ידו תוך שימוש באמצעים דיגיטאליים המתחייבים לצורך עבודתו ותוך קביעת מגבלות מתאימות וכן בבקשתו לאפשר לו לצאת מביתו שלוש פעמים בשבוע למשך כחמש שעות בכל פעם וזאת לצרכי עבודתו בלבד ובליווי אחד מארבעת המפקחים שנקבעו. כפי שעוד יובהר, בקשה זו התחדדה בעיקר לנוכח העובדה שלגבי אחד המעורבים בפרשה אושרו הקלות מפליגות יותר מאלו שמבקש המשיב.

 

תמצית העובדות הדרושות

 

2

2.         המשיב נמנה עם קבוצה שעל-פי הנטען, עברה עבירות מרמה בהיקף מסחרי ועבירות מרמת מחשב הקבועות בדין הגרמני, שהעונש המרבי הקבוע לצדן חמור מאד. בבקשה נטען, כי המשיב, שהוא עורך-דין במדינת ישראל, עבר את העבירות הנטענות בשנים 2021-2015 כחלק מקבוצה מאורגנת וכלפי משקיעים בגרמניה ובמדינות אחרות. נטען כי הקבוצה הפעילה מערך מסועף של אתרי אינטרנט אשר נחזו להיות פלטפורמות למסחר ולהשקעה במוצרים פיננסיים שונים וכי לשם כך הפעילה מוקדים טלפוניים בישראל, בגיאורגיה, בארמניה ובמולדביה. בפני המשקיעים הוצגו מצגי שווא בדבר מסחר בחשבוניותיהם וכי הם אף זכו ברווחים כלשהם, בעוד שבפועל לא קוים כל מסחר ובכך, כך נטען, ביקשו חברי הקבוצה ובהם המשיב, לקבל במרמה מהמשקיעים סכומי עתק. על-פי הנטען, נזקיהם של המשקיעים הגיעו למיליוני אירו ואף יותר מכך וכן כי סכומים ניכרים אלו התגלגלו באמצעות חברות שונות אל חברי הקבוצה האמורה ובכלל זה, אל המשיב.

 

בעניין המשיב נטען בין השאר, כי עד שנת 2017 הוא עסק בהקמת חברות במדיניות שונות אשר שימשו את חברי הקבוצה וכן כי שימש בתפקיד יועץ משפטי של הקבוצה. לאחר שבשנת 2017 עזב אחד מחברי הקבוצה, חן מלכה (להלן - מלכה) את הקבוצה, הצטרף אליה המשיב כשותף עסקי שחלקו בשיעור 15% מרווחיה ואף הפך למעורב בניהול הקבוצה ובהליכי קבלת החלטותיה.

 

3.         במהלך שנת 2021 הוצאו צווי מעצר בבית המשפט בבאמברג, מדינת בוואריה, גרמניה, נגד שישה אזרחים ישראלים אשר על-פי הנטען, נמנים עם חברי הקבוצה העבריינית המתוארת. ארבעה מהם נעצרו בישראל ביום 19.10.2021 (פבל קוטלר, יורי דשבסקי, נמרוד בלכמן וחן מלכה), ואף הוגשה בעניינם בקשת הסגרה (תה"ג 46153-11-21) ובקשה למעצרם עד תום ההליכים בעניינם (מ"ת 46232-11-21) (להלן גם - ההליך המקביל). בעניין ארבעתם נקבע כי יעצרו בפיקוח וכן נקבעו לגבי כל אחד מהם שורה של ערבויות אשר נועדו להבטחת התנאים שנקבעו לגבי כל אחד מהם. מאז שונו מקצת התנאים לגבי מי מהם.

 

שני מבוקשים נוספים, נדב גובר, אשר נטען כי הוא הגורם המרכזי בפרשה וכן יעקב גובר, נעצרו במדינות שונות באירופה והועברו זה מכבר לידי רשויות גרמניה.

 

4.         צו המעצר בעניינו של המשיב הוצא בגרמניה עוד ביום 15.11.2021 וכעבור כחודשיים וחצי, ביום 31.1.2022, העבירו שלטונות גרמניה לישראל בקשה להסגרתו.

 

אין מחלוקת על כך שביום 19.10.2021, המועד שבו נעצרו ארבעת האחרים, נעצר אף המשיב, אך עוד באותו יום הוא שוחרר בערבות עצמית בסך 3,000 ₪. מאז הוא נחקר עוד כשלוש פעמים, אך כאמור לעיל, רק ביום 13.3.2022, בחלוף כחמישה חודשים מאז הוצאת צו המעצר נגדו ובחלוף כחודש וחצי מאז התקבלה בישראל הבקשה להסגרתו, הוא נעצר לצרכי הסגרה ולמחרת, ביום 14.3.2022 הוגשה הבקשה הנדונה.

 

3

5.         כפי שכבר נאמר, בדיון מיום 14.3.2022 הודיעו באי-כוח המשיב כי לצורך הדיון בהליך המעצר, הם אינם חולקים על קיומן של הראיות הדרושות לצורך הליך ההסגרה. בהסכמת בא-כוח המבקשת הוסכם כאמור, כי המשיב ייעצר בפיקוח בביתו וכי תיאסר עליו גלישה באינטרנט, נאסרה יציאתו מהארץ והוא הפקיד את שני דרכוניו, הישראלי והגיאורגי. להבטחת תנאים אלו, הפקיד המשיב ערבות בנקאית בסך 500,000 ₪ וחתם על התחייבות עצמית בסך 150,000 ₪. בנוסף לכך, נקבעו שני ערבים, אשתו של המשיב ואחיו, אשר ישמשו מפקחים של המשיב ואף כל אחד מהם חתם על ערבות עצמית בסך 150,000 ₪. כעבור מספר ימים, צורפו בהסכמת המבקש עוד שני מפקחים מבני משפחתו של המשיב, שאף הם חתמו על ערבות עצמית באותו סכום.

 

בהחלטה הקובעת את תנאי השחרור נקבע גם, כאמור לעיל, כי עד יום 3.4.2022 יגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו של המשיב, אשר במסגרתו יידרש לאפשרות שהמשיב ימשיך לעסוק בעריכת דין מביתו במגבלות שעליהן ימליץ שירות המבחן.

 

מאז ביקש שירות המבחן שלוש אורכות להגשת התסקיר. הראשונה, מיום 31.3.2022, ולאחר שהתקבלו עמדות הצדדים נקבע כי התסקיר יוגש עד יום 16.5.2022, כפי שהתבקש. השנייה, מיום 12.5.2022, שבה התבקשה ארכה עד יום 16.6.2022. בתגובה לבקשה זו הגישו שני הצדדים את תמצית טענותיהם. בתגובתו מיום 17.5.2022 הודיע המשיב על התנגדותו לדחייה הנוספת ועתר להקל בתנאי מעצרו, כך שלצורכי עבודתו יורשה לגלוש באינטרנט ולהשתמש באמצעים דיגיטאליים. כן ביקש, כי יורשה לצאת מביתו שלוש פעמים בשבוע בכל פעם לכחמש שעות. תגובת המבקשת הוגשה ביום 26.5.2022 ובמסגרתה הודיע בא-כוחה על התנגדותם הנחרצת לבקשותיו של המשיב. בהחלטה מיום 29.5.2022 נקבע כי התסקיר יוגש עד יום 16.6.2022, כפי שהתבקש. השלישית, מיום 13.6.2022, שבה התבקשה ארכה עד יום 5.7.2022. הבקשה התקבלה בחלקה, תוך קביעה כי התסקיר יוגש עד יום 4.7.2022 ובהתאם לכך, הדיון נדחה ליום 13.7.2022. בסופו של דבר, התסקיר (מיום 23.6.2022) התקבל ביום 27.6.2022.

 

6.         עיקרי הדברים האמורים בתסקיר (תוך השמטת מידע שיש בו משום פגיעה בפרטיות), הוא כי המשיב כבן 38, נשוי ואב לארבעה ילדים בני 15-2 וכי אשתו בהיריון מתקדם. קודם מעצרו עסק בעריכת דין בתחום הנדל"ן, מסחר ובנושאים הקשורים באינטרנט ובהייטק. המשיב שירת בצבא, אך שוחרר כעבור שנה על רקע קשיי הסתגלות. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובכלכלה, עבד כעורך דין שכיר במשך כשש שנים ולאחר מכן החל לעסוק בתחומים האמורים כעצמאי ובין השאר, עסק בקידום מיזמים בתחום ההתחדשות העירונית. מאז שנת 2018 עבד ללא שותפים. בשנים האחרונות צבר חובות כבדים בשל הלוואות מובטחות במשכנתה שלווה בשל נכסים שרכש ועתה, לנוכח הליכי מעצרו. המשיב גדל בבית מסורתי ובשנים האחרונות החלה התקרבותו לאורח חיים דתי והוא אף החל ללמוד בכולל הנמנה עם המגזר החרדי. הוא בן למשפחה נורמטיבית, שאיש ממנה אינו מעורב בפלילים. לאביו יש איטליז אמו ואשתו אינן עובדות מחוץ לבית.

 

בתסקיר תואר כי בתקופת מעצרו בפיקוח, מסייע המשיב בעבודות משק הבית ומנצל את זמנו ללימודים תורניים. את לקוחותיו הוא ממשיך ללוות רק באמצעות שיחות טלפון, אך הדגיש את הקשיים הכרוכים בכך בשל היעדר אפשרות גישה לאינטרנט או ליציאה לפגישות, למעט מקרים חריגים שבהם הורשה לעשות כן בהתאם להחלטות שניתנו בעניין.

 

4

המשיב שלל את מעורבותו בעבירות שבהן נחשד ולטענתו, נתן ייעוץ משפטי לחברי הקבוצה, אך שלל את הטענה כי היה שותף עסקי שלהם. לטענתו, רק קיבל תמורה עבור שירותיו המשפטיים. עוד טען, כי בשנת 2020 ניתק את הקשר עם הקבוצה על רקע מחלוקות כספיות והתנהלות שלא פירט. שירות המבחן הדגיש כי המשיב הדגיש את התנהלותו התקינה לשיטתו ואף הרחיק עצמו מהעבירות שבהן נחשד. עם זאת נאמר, כי בלטו דפוסי הסתרה, מניפולטיביות ומתן צידוקים להתנהלותו תוך קושי לעסוק בחומרת העבירות. מנגד, המשיב נימק זאת בהיעדר יכולת לחשוף מידע בשל חיסיון בין עורך דין ללקוחו. שירות המבחן התרשם אפוא, כי למשיב יכולות תחכום, שכנוע ותמרון לצד חוסר הכרה בסיכונים הכרוכים בעיסוקיו ומנגד צוינו העובדה שמרכז חייו המשפחתיים והחברתיים בישראל וכי הוא בעל מחויבות לבני משפחתו ואף גילה רתיעה ממעצרו. לפיכך התרשמות שירות המבחן היא מסיכון להמשך התנהלות שולית הממוקדת בעשיית כסף וכי המשך מעצרו בפיקוח תוך הרחקתו מגישה לאינטרנט יפחית את הסיכון.

 

שירות המבחן הוסיף כי המשיב נעדר הרשעות קודמות, יכולותיו התפקדויות גבוהות וכי יש לו מערכת תמיכה רחבה המאפשרות הסתגלות למצבו. הערכתם היא כי המשיב מצוי בעמדה הגנתית וקורבנית אשר אינה מאפשרת התבוננות בנסיבות שהובילו למעצרו. עם זאת, הוא מקפיד על התנאים המגבילים שנקבעו ואף ניכר כאמור, כי מעצרו משמש גורם מרתיע עבורו. הוא אף מבין את ההליכים הצפויים בעניינו ונערך אליהם. ניכרת מחויבותו המשפחתית ואף בני משפחתו נערכו לפיקוח ממושך עליו, באופן המפחית את הסיכון להימלטות מהארץ. עם זאת, לנוכח העבירות שבהן נחשד, שירות המבחן התרשם מסיכון להתנהלות בתחום המרמה ודפוסי הסתרה וכן היעדר הכרה במצבי סיכון. לפיכך שירות המבחן נמנע מלהמליץ לשנות את תנאי שחרורו של המשיב באופן שיאפשר לו גישה לאמצעים שבאמצעותם לכאורה, עבר את העבירות שבהן נחשד.

 

מחלוקת הצדדים ועיקרי טענותיהם

 

7.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים, כך נראה, נוגעת לשאלה אם המשיב יורשה להשתמש באינטרנט ובאמצעים אלקטרונים לצרכי עבודתו. המחלוקת הנוספת נוגעת לשאלה אם יורשה לצאת כשלוש פעמים בשבוע למשך כחמש שעות בכל פעם לצורכי עבודתו. זאת בין השאר, גם לנוכח הכלל וההלכה כי לא ניתן לאפשר חלונות פיקוח קבועים לשם יציאה לעבודה (בש"פ 8631-21 מדינת ישראל נ' חוסיין (22.12.2021), כבוד השופטת י' וילנר).

 

מחלוקות הצדדים התגברו בעיקר לנוכח העובדה שלגבי אחד המעורבים, מלכה, נקבע בהחלטה מיום 25.4.2022 כי למרות היותו עצור בפיקוח (באיזוק), הוא הורשה לצאת לעבודה חמישה ימים בשבוע בין השעות 19:00-09:00, בליווי אחד ממפקחיו בדרכו אל העבודה ובחזרתו ממנה (החלטת כבוד השופט א' רובין בהליך המקביל). מדובר בעבודה כמנהל מוצר בחברת הייטק, הכרוכה בשימוש במחשב, בעוד ששימוש זה הורשה לו עוד קודם לכן, בהחלטה מיום 1.2.2022 (החלטת כבוד השופטת ע' ברון בש"פ 668/22 מלכה נ' מדינת ישראל (1.2.2022)).

5

 

בהחלטה נאמר כי אמנם בדרך כלל אין מקום לקביעת חלונות פיקוח קבועים לעצורים בפיקוח לשם יציאתם לעבודה, אך הדבר אפשרי במקרים חריגים שעמם נמנה אותו מקרה. נימוקיה העיקריים של ההחלטה היו אלו: עילת המעצר העיקרית לגביו היא חשש להימלטות מהדין, בשונה משלושת המשיבים האחרים בהליך המקביל, אשר לגביהם נקבע כי מסוכנותם משמעותית; מרכז חייו בישראל; העונש הצפוי לו, אם יוסגר ואם יורשע, נמוך מזה הצפוי למשיבים האחרים; הוא עצור בפיקוח כבר תקופה ארוכה, מנובמבר 2021, בלי שהפר את התנאים שנקבעו; בית המשפט התרשם לטובה ממקום עבודתו של המשיב (באמצעות שיחת וידיאו שנעשתה בהסכמת הצדדים) ומהמפקח במקום העבודה, אשר אותה עת כבר שימש מפקח ואף חתם על ערבות; יציאתו לעבודה תאפשר גם את יציאת אשתו לעבודה. המבקשת הגישה ערר על החלטה זו, אך לנוכח הערות בית המשפט חזרה בה ממנו ובהתאם לכך הערר נדחה, תוך ציון הבהרת המבקשת, שאליה הצטרף בית המשפט, כי בדרך כלל יש קושי לאפשר לעצור בפיקוח חלונות פיקוח ממושכים וקבועים לשם יציאה לעבודה (בש"פ 2852/22 היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכה (1.5.2022), החלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף).

 

8.         לנוכח ההחלטה בעניין מלכה, הדיון התמקד בעיקר בשאלה אם יש לאפשר גם למשיב גישה אל המחשב ואל רשת האינטרנט וכן אם יש לאפשר לו לצאת לצורכי עבודתו במשך שלוש פעמים בשבוע ובכל פעם למשך כחמש שנות.

 

דיון והכרעה

 

9.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בעל-פה, שבתי וקראתי את עיקרי עמדתם שהובאה בכתב (במסגרת התגובות לבקשת שירות המבחן לדחיית מועד הגשת התסקיר, אשר הוזכרו לעיל), וכן עיינתי בהחלטות שאליהן הופניתי ואל אחרות ובין השאר, עיינתי גם בהחלטות בעניינו של מלכה ובהחלטות נוספות שניתנו במסגרת ההליך המקביל בעניין ארבעת המעורבים האחרים (החלטותיו הנזכרות של כבוד השופט א' רובין, בעניין מלכה, לרבות ההחלטות בעררים וכן החלטות שניתנו בעניין המשיב 1 בהליך המקביל (קוטלר) מיום 12.5.2022 וההחלטה המוחקת בהסכמתו, את הערר שהגיש (החלטת כבוד השופטת ע' ברון מיום 23.6.2022 בבש"פ 3685/22)).

 

10.       במהלך הדיון הודיע המשיב על הסכמתו להצעת בית המשפט שלפיה הוא יורשה לעבוד באמצעות מחשב אחד מוגדר. כמו כן ניתנה הסכמתו לכך שיאסר עליו למחוק את היסטוריית השימוש באינטרנט וכן את "הקוקיז" וכי מחיקה תיחשב להפרת תנאים. אם במקרה יעלה צורך להחליף את המחשב, כי אז הדבר ייעשה רק לאחר הגשת הודעה מתאימה ושמירת המחשב הקודם שיאושר. בנוסף לכך, המשיב לא ימחק הודעות דוא"ל ואף יסכים לבדיקת רשימת הנמענים שעמם יתכתב.

 

6

כמו כן, ביום 17.7.2022 התקבלה הסכמת אשתו של המשיב לכך שאף יציאתה מהארץ תיאסר וכי אם תבקש לצאת מהארץ, תידרש להגיש בקשה מתאימה מראש.

 

11.       לנוכח האמור ולאחר בחינת הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע לגבי המשיב תנאים והקלות דומים, גם אם לא זהים, לאלו אשר נקבעו בעניינו של המלכה. זאת בעיקר מארבעת הטעמים הבאים.

 

12.       ראשית, בא-כוח המבקשת שב והדגיש כי השוני העיקרי בין מלכה לבין המשיב נעוץ בכך שמלכה התנתק מהקבוצה העבריינית בשנת 2017, כארבע שנים קודם לבקשת ההסגרה ולבקשת המעצר בעניינו. לעומת זאת, התנתקות המשיב מהקבוצה הייתה בשנת 2020 ולטענת המבקשת, אף בראשית שנת 2021 הוא היה בקשר עם נדב גובר, אשר נחשב לדמות המרכזית בקבוצה.

 

תשובת באי-כוח המשיב לטענה זו, המקובלת עליי, היא כי מאז הסתיים הקשר עם נדב גובר חלפו למעלה משנתיים ומכל מקום, אין מחלוקת שכיום הוא עצור בגרמניה. מעבר לכך, אין מחלוקת על כך שהמשיב ידע כי הוא נחשד במעורבות באירוע כבר ביום 19.10.2021, עת נעצרו ארבעת האחרים ואילו הוא רק נחקר ושוחרר. למרות זאת, הוא נעצר רק בחלוף כחמישה חודשים (ביום 13.3.2022), שבמהלכם נחקר עוד שלוש פעמים, אך לא נעצר. אילו ביקש המשיב להימלט מהדין, לשבש את החקירה או להוסיף ולעבור עבירות, היה לו די זמן לעשות זאת, אך אין כל טענה כי ניסה לעשות אחד מאלו. בנסיבות אלו, אפילו אמנם מלכה התנתק מהקבוצה זמן רב יותר קודם למועד שבו המשיב התנתק ממנה, הרי שהבדל זה מתבטל או הופך לחסר משקל לנוכח העובדה שמלכה נעצר לאלתר ואילו למשיב עמד זמן רב לפעול לשיבוש או להימלטות, אך הוא לא עשה כן.

 

7

13.       שנית, בעת בחינת השאלה אם יש להרשות למשיב (או לכל עצור בפיקוח) להשתמש במחשב, לגלוש באינטרנט או להשתמש באמצעים דיגיטאליים אחרים, יש לבחון את הדברים בעיניים מציאותיות ומפוקחות. זה ארבעה חודשים שהמשיב במעצר בפיקוח בביתו ואילו ארבעת האחרים שעניינם נדון בהליך המקביל, מצויים במעצר בפיקוח בתנאים דומים פרק זמן ארוך יותר. חזקה על המשיב כי עמד במגבלות שנקבעו ונמנע מכל שימוש באותם אמצעים שהשימוש בהם נאסר עליו. עם זאת, במציאות היום, שבה מגוון מכשירים מחוברים לאינטרנט (החל ממחשבים, טבלטים, טלפונים, שעונים ומכשירי טלוויזיה ועד מערכות חשמל חכמות וכיוצא באלה), הנחת המוצא צריכה להיות שעצם הרשות לשהות במעצר בבית - מפוקח או שאינו מפוקח - אינה יכולה לכלול פיקוח אמתי, הדוק וממשי על היעדר השימוש בכל אותם אמצעים. כך בדרך כלל וכך בייחוד בבית שבו יש שש נפשות. אילו רצה המשיב לשבש את החקירה או להוסיף ולעבור עבירות מביתו, ספק אם ניתן היה למנוע זאת. עתה מוצע למבקשת כלים אשר יאפשרו לה לפקח על פעילותו של המשיב באופן רציני יותר (בלי הצורך רק לבלוש אחר כל הצעצועים והמכשירים הדיגיטאליים המצויים בביתו של המשיב, המאפשרים התקשרות באמצעות האינטרנט). דומה כי דווקא נכונות המשיב לאפשר פיקוח על ההתקשרויות שיעשה באמצעים אלו, מחמירה עמו לעומת המצב שבו היה נתון עד כה.

 

14.       שלישית, ניתן משקל לכך שהמשיב הוא אב לארבעה ילדים קטינים ובקרוב צפוי להיות אב לחמישה. יש הצדקה להגבלות שנקבעו, אך ספק אם ישנה הצדקה לשבירת מטה לחמו של המשיב ולשבירת מטה לחמם של בני משפחתו שפרנסתם עליו. אף ניתן משקל לכך אמנם המשיב צפוי לעמוד לדין בעבירות מרמה חמורות, אם בקשת ההסגרה תתקבל, אך מדובר במי שניהל אורח חיים נורמטיבי ובמי שעומדת לו חזקת החפות. כפי שטענו באי-כוחו, הוא אף ביקש לזרז את הליכי ההסגרה, אך הסחבת נכפית עליו בשל הימשכות ההליכים הכרוכים בארבעת האחרים בהליך המקביל ובשל התנגדות המבקשת לפצל את הדיון בין המשיב לבין האחרים. לא ניתן לדעת מתי יסתיימו אותם הליכים ולכן נראה כי אין מקום להותיר את המשיב ואת משפחתו ללא כל מקור הכנסה. כך בייחוד לנוכח ההוצאות הכבדות והניכרות אשר נופלות על כתפי המשיב בשל עצם ההליכים הנדונים.

 

15.       רביעית, בכל הנוגע לחשש מהימלטות מהדין, אף שירות המבחן התרשם כי החשש לכך נמוך. לכך אף מצטרפת העובדה שמדובר באב לארבעה ילדים קטנים, שאשתו עומדת ללדת, שכל משפחתו נטועה בארץ ושמרכז חייו פה. כמו כן וכאמור, אף אשתו הסכימה להגבלת יציאתה מהארץ.

 

16.       לנוכח כל האמור, הבקשה לשינוי תנאי השחרור מתקבלת, כלהלן:

 

א.        המשיב יורשה לצאת לצרכי עבודתו שלוש פעמים בשבוע, בימים קבועים ובשעות קבועות, אך זאת רק לאחר שתוגש הודעתו המפרטת את הימים והשעות הקבועים שבהם יורשה לצאת ואת המקום הקבוע שאליו יורשה לצאת ולאחר שאלו יאושרו בהחלטה נוספת שתינתן. כמו כן, בכל יציאותיו מביתו, יהיה המשיב מלווה באחד המפקחים שנקבעו.

 

ב.         המשיב יורשה להשתמש במחשב ובתקשורת אינטרנט ובדוא"ל באמצעות מחשב אחד יוגדר ואשר בדיקתו תתאפשר, לרבות בדיקת האתרים שבהם גלש ופרטי הנמנעים שעמם התקשר באמצעות דוא"ל, כמפורט לעיל.

 

8

ג.         ניתן צו איסור יציאה מהארץ נגד אשתו של המשיב, שפרטיה מופיעים בבקשת באי-כוח המשיב מיום 17.7.2022 (בנספח המופיע בעמ' 2). אשתו של המשיב תורשה לצאת מהארץ כל אימת שתגיש בקשה מתאימה מראש, אשר תכלול את יעדי נסיעתה ואת מועדיהם. בכל עת היא תוכל לבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, אך במקרה כאמור, ייקבעו ערבויות אחרות נוספות, לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין זה.

 

17.       שינוי התנאים ייכנס לתוקף כאמור, לאחר הגשת הודעת באי-כוח המשיב בהתאם לאמור בפסקאות א' וב' לעיל ואישורן. רק לאחר אישורם תינתן החלטה על מסירת הודעה מתאימה למנהלת האיזוק האלקטרוני.

 

לנוכח הערבויות הגבוהות שנקבעו מלכתחילה (בהחלטה מיום 14.3.2022), לא מצאתי לנכון להוסיף ערבויות נוספות.

 

18.       בהסכמת הצדדים, החלטה זו ניתנת בהיעדרם.

 

המזכירות תמציא את החלטה זו אל באי-כוח הצדדים, תוציא צו עיכוב יציאה מהארץ (כאמור בפסקה 16ג לעיל) ולאחר הגשת הודעת באי-כוח המשיב כאמור לעיל, תעביר אליי למתן החלטה (לא אל השופט התורן בפגרה).

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ב בתמוז התשפ"ב, 21 ביולי 2022, בהיעדר הצדדים.