מ"ת 28509/10/18 – ראמי נוג'ידאת נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בנצרת |
|
|
30 נובמבר 2018 |
מ"ת 28509-10-18 ישראל נ' נוג'ידאת ואח'
|
1
|
מספר בקשה:6 |
||
בפני |
כב' השופט חנא סבאג |
||
המבקש |
ראמי נוג'ידאת (עציר)
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
החלטה |
זו היא בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 5/11/18 ולפיה נעצר המבקש עד לתום ההליכים.
עיקר הבקשה מופנה כנגד הסכמת בא כוחו הקודם של המבקש לקיומן של הראיות לכאורה. בא כוחו הנוכחי של המבקש, עו"ד טנוס, סבור כי הסכמה זו ניתנה שלא על דעתו של המבקש ובניגוד למצב הראייתי בפועל.
המדינה מתנגדת לבקשה וסבורה כי הסכמת הסניגור הקודם ניתנה על דעתו של המבקש ולמצער, לא הובאה כל ראיה המלמדת אחרת. עוד טוענת המדינה כי לא הובא כל תצהיר מצד הסניגור הקודם התומך בבקשה ולפיה ההסכמה לראיות לכאורה ניתנה, כביכול, שלא על דעתו של המבקש.
להשלמת התמונה יצויין כי הבקשה הוגשה ביום 18/11/18, אך בחלוף מספר ימים מיום מתן החלטת המעצר.
לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת ללא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים.
נזכיר תחילה ההלכה הידועה בסוגיה זו ולפיה משניתנה הסכמה לראיות לכאורה, אין לאפשר חזרה מהסכמה זו אלא במקרים חריגים. האמנם עומדים אנו בפני מקרה חריג? דומני שהתשובה לשאלה זו הינה בשלילה.
2
נחזור ונזכור את השתלשלות העניינים בשאלת הראיות לכאורה. ההסכמה לראיות לכאורה ניתנה ע"י עו"ד בן אשר עוד ביום 17/10/18 ולאחריה הוזמן תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. המשך הדיון נקבע ליום 5/11/18. ביני לביני הוחלף הסניגור עו"ד בן אשר והחל לייצג את המבקש עו"ד ואפי נסראלדין. גם לסניגור זה לא היו כל הסתייגויות לעניין ההסכמה שנתן עו"ד בן אשר לראיות לכאורה והוא צמצם את טיעוניו לשאלת השחרור לחלופה בלבד. משנעצר המבקש עד לתום ההליכים, הוא החליף סניגור, בפעם השניה, וכעת עו"ד טנוס טוען נגד ההסכמה שנתן עו"ד בן אשר. אין קבל התנהלות זו.
המבקש חוזר בו מהסכמה שניתנה על ידי סניגורו הראשון ואומצה על ידי סניגורו השני אשר טען לבקשה לגופה ורק משלא נמצא כי התוצאה הינה על פי רצונו, בחר הוא לחזור בו מההסכמה.
לא עולה מהבקשה, כפי שטענה המשיבה, כל מידע חדש שלא היה ידוע למבקש , בעת מתן ההסכמה. לא ניתן לומר כי נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות ובודאי אין לומר כי חלף זמן ניכר מאז מתן החלטת המעצר. בנוסף, לא שוכנעתי כי נגרם למבקש עיוות דין.
לא זו אף זאת, הבקשה אינה נתמכת על ידי תצהיר לא מטעם המבקש עצמו ואף לא מטעם עו"ד בן אשר וגם בשל כך דינה להידחות.
בהינתן כל האמור, שוכנעתי שאין מקום להיעתר לבקשה לעיון חוזר.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ט, 30 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.
