1

1.         העציר הגיש היום בקשה בהולה, בה צויין כי אתמול נודע לי שאחיו נהרג בתאונה ושגופתו נמצאת בבית חולים בילינסון. העציר ביקש להורות לשב"ס ללוותו באופן מיידי לבית החולים בכדי שיוכל להיפרד מאחיו טרם לקיחת הגופה משם.

2.         הבקשה הועברה לתגובת המבקשת ולתגובת שב"ס. המבקשת הפנתה את העניין לשב"ס, אשר טרם הגיב, ככל הנראה משום שלא היתה לו שהות מספקת לעשות כן, בשים לב לעיתוי הגשת הבקשה.

3.         חוששני שאין בידי להיעתר לבקשה.

לא ברור מתי עתיד האח המנוח להיות מובא לקבורה, ולא ברור מדוע מן ההכרח שהעציר יראה באופן מיידי את הגופה בבית החולים.

2

זאת ועוד. פסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי במקרים מסוג זה נתונה ההחלטה לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר, הממונה על החזקת העצור, כאשר מצופה ששירות בתי הסוהר יחיל על החלטות מסוג אלה את נהליו בעניין חופשות אסירים. ראו למשל בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל וכן רע"ב 1459/09 ברמי נ' משטרת ישראל ואח'.

4.         סיכומם של דברים, לא מצאתי לקבל את הבקשה. אציין שהעציר נמצא במעצר עד תום ההליכים לאחר שנקבעה לגביו עילת מעצר "משולבת", הן של מסוכנות והן של חשש להימלטות מדין.

5.         בכל מקרה, העציר רשאי לפנות בעניין לשב"ס, בין באופן מיידי ובין לאחר שייקבע מועד ללוויה, ושב"ס מתבקש לשקול את בקשתו בהתאם לנהלים.

6.         המזכירות תעביר החלטה זו באופן מיידי לשב"ס ולב"כ העציר.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.