מ"ת 26587/03/22 – מדינת ישראל נגד גלאור קולשינג
מ"ת 26587-03-22 מדינת ישראל נ' קולשינג (עציר)
תיק חיצוני: 111747/2022 |
1
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
המשיב |
גלאור קולשינג (עציר) |
באת-כוח המבקשת: עו"ד מנאל אבו עמאר (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))
בא-כוח המשיב: עו"ד עופר ליפשיץ
החלטה
|
החלטה בבקשה למעצר המשיב (יליד שנת 2000) עד תום ההליכים נגדו בת"פ 26511-03-22, אשר במסגרתו הוגש נגדו כתב אישום שעל-פיו הואשם בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות אשר נעברה בצוותא, לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיף 29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. כתב האישום הוגש ביום 13.3.2022. על-פי העובדות הנטענות בו, בלילה שבין יום 25.2.2022 ליום 26.2.2022 (בין יום חמישי ליום שישי בשבוע), הלכו המשיב וחבריו ישראל מ', אוריה א', דוד ו', מתנאל ס' ואליקים ל' (להלן הם ייקראו בשמותיהם הפרטיים; כולם יחד ייקראו להלן - החברים) ברחוב יפו בירושלים. ברשות המשיב הייתה גַּלְגֶּשֶׁת (כפי שכונתה בראיות ולהלן - הסְקֵייטְבּוֹרְד).
סמוך לשעה 02:54 הגיעו המשיב והחברים אל סמוך לצומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג' ופגשו שם קבוצת צעירים אחרת (להלן - הקבוצה השנייה). אחד מחברי הקבוצה השנייה שזהותו אינה ידועה, לקח את הסקייטבורד לידיו ועל רקע זה החל ויכוח שבמהלכו נצמד המשיב לאחר ובין השניים החלו חילופי דברים. עידו א', שנמנה עם הקבוצה השנייה, שוחח עם מי מבין הנוכחים לשם הרגעת הרוחות. חברו, א"ש (להלן - הנפגע), ניגש אליו בעודו רוקד וקרא לו לבוא עמו לכיוון האוטובוס כדי לנסוע לביתם. אחד הנוכחים פנה אל הנפגע ואמר לו, "תירגע, מה יש לך". הנפגע שוב פנה אל עידו, קרא לו והחל ללכת. בשלב הזה ניגש מי מהנוכחים אל הנפגע ודחף אותו ובתגובה הנפגע דחף אותו בחזרה ואמר לו "עזוב אחי". או אז משך דוד את הנפגע במעילו מאחור ובשל כך הנפגע מעד ונפל ארצה. בעוד הנפגע ניסה לקום, הגיח המשיב וחבט בו בפניו באמצעות הסקייטבורד. הנפגע נפל ארצה שוב ואיבד את הכרתו למספר שניות. מיד לאחר מכן המשיב ברח מהמקום עם חברו דוד.
2
כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלונן שברים בלסת וסמוך לארובת העין עם נפיחות בפנים וכן ירידה בתחושה והגבלה בפתיחת הפה. הנפגע פונה לבית חולים לטיפול ראשוני וביום 3.3.2022, לאחר ירידת הנפיחות, הוא אושפז ליומיים ונותח בפניו. בשל פציעתו המתוארת, אף נדחה גיוסו לשירות צבאי, שנקבע לתחילת חודש אפריל.
3. עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה הנדונה, שבה עתרה המבקשת להורות על מעצר המשיב עד תוך ההליכים נגדו. בבקשתה נטען כי ישנן ראיות המוכיחות לכאורה את עובדות כתב האישום, לרבות תיעוד ממצלמות אבטחה, עדויות הנפגע ועדויות של עדי ראיה. עוד נטען בבקשה, כי לנוכח חומרת העבירה והנסיבות שבהן נעברה, קיים יסוד סביר לכך שהמשיב יסכן את בטחון הציבור ולפיכך קמה עילת מעצר על-פי סעיף 21(א)(1)(ב) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשל"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים), וכן כי על-פי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) בחוק זה ישנה חזקת מסוכנות, מאחר שמדובר בעבירת אלימות חמורה אשר נעברה באמצעות נשק קר.
עוד נטען, כי מסוכנות המשיב אף נלמדת מכך שלחובתו שלוש הרשעות קודמות בשל עבירות הפרעה לשוטר, היזק לרכוש במזיד וגרימת שריפה ברשלנות. המבקשת הוסיפה וטענה, כי לנוכח העבירה שבה מואשם המשיב, הנסיבות שבהן נעברה, חומרת תוצאותיה והרשעותיו הקודמות, חלופת מעצר לא תאיין את מסוכנותו ולפיכך כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים בתיק העיקרי.
4. הדיון בבקשת המעצר התקיים היום (16.3.2022). בדיון הודיע בא-כוח המשיב כי בשלב זה של ההליכים אין המשיב חולק על עובדות האירוע המתואר בכתב האישום וכי המחלוקת היחידה נוגעת לשאלת זהות התוקף. על-פי טענתו, לא ניתן לומר כי ברשות המבקשת ראיות שבכוחן לבסס ברף הנדרש את טענתה שלפיה מי שתקף את הנפגע באמצעות הסקייטבורד הוא המשיב. עוד טען בעניין הראיות, כי במהלך האירוע מי מבין חברי הקבוצה השנייה איים בשליפת סכינים וכי מסיבה זו נהג התוקף כלפי הנפגע כפי שנהג כלפי הנפגע.
בעניין עילת המעצר טען, כי אין בהרשעותיו הקודמות של המשיב כדי להצביע על מסוכנותו הנטענת. מכל מקום טען, כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שלפיה המשיב יהיה במעצר בית בבית הוריו בקרית ארבע, בהשגחת בני משפחתו ותוך קביעת ערבויות מתאימות.
5. לאחר קריאת כל תיק החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי ישנן ראיות לכאורה - ואף מעבר לכך - אשר מבססות את טענת המבקשת שעל-פיה המשיב הוא מי שתקף את הנפגע.
3
תחילה ראוי להדגיש, כי אין מחלוקת על כך שמיד לאחר האירוע המשיב נמלט מהמקום עם דוד. למעט דוד שנתפס סמוך לאירוע, המשטרה התקשתה לזמן את המשיב ואת חבריו לשם מסירת הודעות ולפיכך הודעותיהם נגבו רק החל מיום 1.3.2022, כחמישה ימים לאחר האירוע, וחלקן אף רק בחלוף עוד ימים נוספים. המשיב וכל אלו הנמנים עם קבוצת חבריו, למעט דוד, טענו כי אינם יודעים מי היה התוקף. למרות נוכחותם במקום, כפי שאף עולה מסרטון מצלמת האבטחה, הם טענו כי לא ראו מי היה התוקף ועוד כיוצא באלה גרסאות שלא היה בהן כדי לסייע בקביעת זהות התוקף. עם זאת, כולם ידעו "לדקלם" שמי מבין הנוכחים איים בשליפת סכין, אך איש מהם לא נטען כי הנפגע היה מי שאיים כך. למרות זאת, אף לא אחד מהם אמר שראה בפועל סכין בידיו של מי מבין הנוכחים במקום.
נמצא אם כן, כי גרסאות המשיב וחבריו נמסרו מספר ימים לאחר האירוע ולאחר שהיה קושי לאתר אותם ולהביאם למסירת הודעות. כולם, למעט דוד שגרסתו תידון להלן, טענו כי הם לא ראו מי היה התוקף וזאת למרות שהם נכחו סמוך לאירוע ממש באופן המעלה תמיהות, כיצד יתכן שלא ראו. לכולם הייתה גרסה אחידה שלפיה מישהו איים בסכין, בעוד שאין כל ראיה חיצונית אחרת להימצאות סכין או לאיום בסכין. בנסיבות אלו ניתן לומר כי יש יסוד להנחת המבקשת, כי הטענה בדבר הימצאות סכין היא בגדר גרסה מתואמת אשר הומצאה לאחר האירוע. בדומה, קשה לתת משקל רב לאותם דברים, לנוכח טענת כל אותם חברים והמשיב, כי לא ראו מי היה התוקף.
6. מעבר לאמור, הראיות המרכזיות המוכיחות לכאורה, כי המשיב הוא התוקף, הן כלהלן:
ראשית, כאמור, האירוע תועד במצלמת אבטחה. תקיפת הנפגע אמנם אינה נראית בבירור, אך ניתן להבחין בה ואף ניתן להבחין במשיב, שחבש כובע בזמן האירוע, כמי שהחזיק את הסקייטבורד חלקיקי שנייה קודם להכאת הנפגע וכמי שהיה סמוך ממש לנפגע המוטל על הארץ. המשיב אף נראה נמלט מהמקום מיד לאחר תקיפת הנפגע. אמנם בהודעותיו טען המשיב כי הוא "לא יודע" אם הוא זה שנראה בסרטון, אך אביו זיהה אותו בסרטון בוודאות כמי שחבש את הכובע (הודאתו מיום 7.3.2022, שורות 19-13). כך גם חברו אוריה זיהה אותו בוודאות (הודעה מיום 7.3.2022 שורות 8-7 והתמונה שלאחריה).
שנית, דוד, חברו של המשיב, שהיה מי שנראה בסרטון מושך את המשיב מתוך ההמולה שנוצרה, העיד שהמשיב הוא זה שהלם עם הסקייטבורד בפניו של הנפגע. אכן, כפי שטען בא-כוח המשיב, בהודעתו הראשונה טען דוד כי לא ראה את רגע הכאת הנפגע (הודעה מיום 25.2.2022, עמ' 4). אולם בהודעות הבאות שנגבו ממנו, לאחר שהבין שיש סרטון ממצלמת אבטחה ולאחר שראה את הסרטון, הוא אמר לחוקרים כי המשיב הוא זה שהיכה את הנפגע באמצעות הסקייטבורד ואף זיהה את המשיב בסרטון (הודעה מיום 27.2.2022, עמ' 2). דוד אף הטיח את הדברים בפני המשיב עצמו (פרוטוקול עימות בין המשיב לדוד מיום 8.3.2022).
4
שלישית, בהודעות שנגבו מהמשיב הוא אישר שהגיע אל המקום עם הסקייטבורד שלו, לחלק ניכר מהשאלות שהוצגו לו במהלך כל חקירותיו הוא השיב "לא יודע" ואף לא נמצא בפיו הסבר לבריחתו מהמקום. כך בעוד שרק הוא ודוד היו אלו שמיהרו להימלט מהמקום. כמו כן, בעניין תקיפת הנפגע, המשיב לא הכחיש לחלוטין את המגע עמו, אך טען כי רק "הדף" אותו (הודעת המשיב מיום 1.3.2022 בפסקה העליונה בעמ' 4; הודעתו מיום 3.3.2022, פסקה 8 בעמ' 2). הוא אף נמנע מלהגיב לכך שאביו זיהה אותו בסרטון. תשובתו לכך שאביו וחבריו זיהו אותו בסרטון הייתה "אין תשובה" ו"אין לי מה להגיד" (הודעה מיום 8.3.2022, עמ' 3). מדובר אפוא, בהתנהלות ובתגובות מפלילות אשר תומכות בראיות האחרות, כמפורט לעיל.
7. מסקנת הדברים היא אפוא, כי ישנן די ראיות המוכיחות לכאורה, כי המשיב הוא מי שתקף את הנפגע. כמו כן וכפי שטענה המבקשת, ישנה עילת מעצר, לנוכח העבירה שבה מואשם המשיב, חומרתה, חומרת נסיבותיה ותוצאותיה ולנוכח חזקת המסוכנות, הנובעת מכך שהמשיב מואשם בעבירת אלימות חמורה אשר נעברה תוך שימוש בנשק קר (על-פי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) בחוק המעצרים). מסוכנות המשיב אף נלמדת מהרשעותיו הקודמות. חרף גילו הצעיר (יליד שנת 2000), כבר נדון שלוש פעמים (בשנת 2017 בבית משפט לנוער, נקבע ללא הרשעה כי עבר עבירת גרימת שריפה ברשלנות; בשנת 2019 הורשע בעבירת היזק לרכוש במזיד; בשנת 2020 הורשע בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו).
8. לאחר שנמצא כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העובדות שלפיהן מואשם המשיב ואף נמצא כי ישנה עילת מעצר, נותר לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר. בשל חומרת המעשים ובשל עילת המעצר והעובדה שלחובת המשיב הרשעות קודמות, נראה כי דרושה בחינה של החלופה המוצעת באמצעות שירות המבחן, אשר יבחן הן אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר הן את החלופה שהוצעה.
לפיכך לעת הזו המשיב יישאר במעצר.
9. שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב עד יום 3.4.2022.
דיון בעניין חלופת המעצר יתקיים ביום 5.4.2022 בשעה 13:30.
בהסכמת הצדדים החלטה זו ניתנת בהיעדרם. המזכירות תמציא את ההחלטה אל באי-כוח הצדדים, אל שב"ס ואל שירות המבחן.
תיק החקירה הועבר אל מזכירות בית המשפט (מדור קבלת קהל), המתבקשת להחזירו לידי נציג הפרקליטות.
שב"ס מתבקש לאפשר למשיב שיחת טלפון עם בא-כוחו, כדי שיסביר לו את תוכן ההחלטה.
ניתנה היום, י"ג באדר ב' התשפ"ב, 16 במרץ 2022, בהיעדר הצדדים.
תמר בר-אשר, שופטת |
