1

בשם המבקשת: עו"ד מיכל אזולאי (פ"מ י-ם, פלילי)

בשם המשיב 1: עו"ד איתן להמן (סניגוריה ציבורית)

בשם המשיב 2: עו"ד סתיו סער

בשם המשיב 3: עו"ד טליה רם (סניגוריה ציבורית)

1.         עניינה של החלטה זו בבקשה להאריך את מעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים בת.פ. 26484-04-19.

2.         בתיק הפלילי הנ"ל מואשמים המשיבים כדלקמן:

המשיב 1 - בשמונה אישומים שעניינם סחר בסמים, הספקת סם, יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

המשיב 2 - באישום אחד של יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

המשיב 3 - באישום אחד של סיוע ליבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

3.         במסגרת הדיון בבקשה הבהירה המבקשת כי עמדתה היא כדלהלן:

2

בנוגע למשיב 1 - מעצר עד תום ההליכים, תוך שאין מקום אפילו להזמין תסקיר לבדיקת חלופה.

בנוגע למשיבים 2 ו-3 - אפשרות לבחינת שחרור בתנאים, אך רק לאחר שיתקבל תסקיר מעצר.

4.         עמדת שלושת הסניגורים היא כי יש לשחרר את שלושת המשיבים עוד לפני קבלת תסקיר, אם כי לפחות לגבי המשיבים 1 ו-2, מתאים שבמקביל לכך יוזמנו תסקירי מעצר. זאת בהינתן טענותיהם לגבי הראיות לכאורה ובדבר קיומן של חלופות מעצר טובות במיוחד.

5.         הדיון בבקשה דנן התקיים במהלך יום הדיונים האחרון שלפני פגרת הפסח (ב-18.4.19) והתארך כדבעי. בסופו נקבע כי יוזמנו תסקירי מעצר לגבי שלושת המשיבים, תוך שצוין כי אין לשלול את האפשרות שלאחר בחינת חומר הראיות יוחלט כי לפחות לגבי מי מן המשיבים ניתן יהיה לשקול שחרור בתנאים עוד לפני קבלת התסקיר.

6.         לאחר שקילת המכלול בשלב שבו אנו מצויים עתה (בטרם קבלת התסקירים), אני מחליט כדלהלן:

            בנוגע למשיבים 1 ו-2 - יהיה מקום לשקול אפשרות שחרור רק לאחר קבלתם של תסקירי המעצר, תוך שלכל המעורבים שמורות כל הזכויות והטענות לאותו שלב.

בנוגע למשיב 3 - יהיה מקום לבחון את החלופה שעל הפרק כבר בדיון שבו תשומע החלטה זו ולתת הוראות מתאימות, תוך שלאחר קבלת התסקיר, הצדדים רשאים לפעול כפי שימצאו לנכון.  

3

7.         בכל הנוגע לשאלה אם יש ראיות לכאורה, הרי שהיא נבחנת מתוך מבט כולל על מכלול הראיות (ראו למשל: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996); בש"פ 2653/99 זיאד נ' מדינת ישראל, 29.4.99), תוך שנקבע גם, כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט, לעת הזו, לעסוק בניתוח מפורט ומדוקדק של הראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6187/95 מדינת ישראל נ' אלעביד, 17.10.95). בחינה של מכלול חומר הראיות מגלה כי קיימות ראיות בעלות פוטנציאל הרשעתי, במידה הנדרשת כדי לבסס מעצר עד תום ההליכים של שלושת המשיבים. עם זאת, שילוב של התמונה הראייתית הכוללת לצד הנתונים האחרים פותח פתח לאפשרות של שחרור בתנאים באופן שנקבע לגבי כל אחד מן המשיבים.

בהמשך למה שנאמר עד כה, אסתפק בשלב הנוכחי בכך ובמה שאוסיף להלן, תוך שלאחר קבלת התסקירים יתכן שתבוא תוספת לגבי העניינים הראייתיים שעל הפרק (אם יהיה מקום לכך).           

8.         במה שנוגע לראיות לכאורה, אציין בשלב זה את הנקודות הבאות:

א.        המשיב 2 קושר את המשיב 1 ליבוא הסם מברלין וכן קושר את עצמו בקשר לחלקו בעניין (ראו למשל הודעתו מ-22.3.19, ע' 7, ש' 205-158).

ב.         המשיב 1 אינו מתכחש למעורבותו במיוחס לו. הוא רק מנסה להקטין את חלקו, בעיקר בהינתן מעורבותו של הסוכן המשטרתי.

ג.         קיימות ראיות נוספות משמעותיות בדמות הודעותיהם של הסוכן המשטרתי ושל השוטרים, הנזכרים בסעיף 2 בחלקו הכללי של כתב האישום, ממצאים ממכשירי הטלפון הניידים של המשיבים 1 ו-2 ומהמחשב של המשיב 2, שיחות שנקלטו בהאזנות סתר ועדויות של קונים.

ד.         אין בכוחן של הטענות בדבר צמצום חלקם של המשיבים בהינתן מעורבותם של הסוכן המשטרתי ושל השוטרים הנ"ל והטענות לגבי השימוש המיועד בסמים שבהם מדובר (שלא למטרות אונס) כדי להביא לתוצאה שונה בשלב שבו אנו מצויים עתה. לכל היותר יהיה בהן לסייע למשיבים במסגרת התיק העיקרי או בהמשך דרכה של הבקשה הנוכחית.

ה.        במה שנוגע למשיב 3 - משיב זה מאשר כי נתן כסף שבו נרכשו סמים (למשיב 1, שהוא בן זוגו). מחומר הראיות עולה לכאורה כי הוא לא ידע רק בדיעבד כי הכסף שנתן שימש לרכישת סמים, אלא ידע על כך גם קודם לכן. הוא גם הגיע לחנות ורכש "נייר לקמוס" ובחומר הראיות יש תמונה של נייר זה שנשלחה אליו וביסוס לכך שמשיב זה ידע כי הוא רוכש אותו לצורך בדיקת טיבם של הסמים שיובאו. עם זאת, עולה כי חלקו מצומצם בהרבה מזה של שני המשיבים האחרים.

4

9.         בהינתן כל האמור, יחד עם העובדה שניתן לבצע את העבירות שבהן עסקינן גם באמצעות מחשבים וטלפונים ניידים, לא הופרכה עילת המסוכנות הסטטוטורית הקיימת בעבירות כגון דא. זאת גם בהינתן שלשלושת המשיבים אין עבר פלילי וכי הם קיימו אורח חיים נורמטיבי (לרבות בתחום העבודה) עד תחילתה של הפרשה דנן.

10.       בהמשך לכל שנאמר עד כה וגם בשים לב לטענות בדבר בעיות הרפואיות שמהן סובלים המשיבים 2-1 (פרוטוקול, ע' 14, ש' 19-17; ע' 15, ש' 21-20), השורה התחתונה בשלב הנוכחי היא הימנעות מחסימת האפשרות של שחרור בתנאים, תוך פעולה במתווה שנקבע עתה.

ניתנה במעמד הנוכחים היום, כ"ה בניסן תשע"ט, 30 באפריל 2019.

רפאל יעקובי, שופט