לפני

כבוד השופט אברהם הימן

המבקש

זכריה אדרי (משיב 18)

נגד

המשיבה

מדינת ישראל

החלטה

הרקע

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש. נגד המבקש ועוד 17 נאשמים נוספים הוגש ביום 13.7.15 כתב אישום בפרשה המכונה "512". בצמוד לכתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים נגד הנאשמים בתוכם המבקש.

כתב האישום רחב היקף ובהחלטות רבות של בית משפט זה, כמו גם בית המשפט העליון, נפרשה יריעת עובדות כתב האישום הכולל בחובו 13 אישומים. בגדרו של כתב האישום, יוחסו למבקש שני אישומים: אישום 11 ואישום 13. על פי עובדות כתב האישום, נטען כי המבקש מעורב בפרשיית סמים אחת מתוך חמש הפרשיות המפורטות באישום זה. הפרשייה המכונה בכתב האישום "שלוש חבילות קוקאין בדואר". על פי האמור באישום זה, מדובר בקשירת קשר ליבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מפרו ליפן באמצעות חבילות שנשלחו בדואר. מדובר ב- 500 גר' בשווי של 107,395 ש''ח, 2.75 ק''ג בשווי של 577,747 ש''ח, 2 ק''ג בשווי של 420,180 ש''ח. נאמר כי החבילה האחרונה נתפסה בזמן אמת בדואר ביפן. בכתב האישום נטען כי פרשיות הסמים הללו היו במסגרת ארגון פשיעה. יצוין כי בא כוח המבקש לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אלא אך לייחוס מעורבותו של המבקש במסגרת ארגון פשיעה. ראוי לציין כי העבירות המיוחסות למבקש בוצעו לכאורה בשנת 2006.

אכן, למבקש ביחד עם אחרים יוחס אישום נוסף והוא אישום 13 שעניינו עבירות מס הקשורות לעבירות הסמים המיוחסות למבקש כאמור לעיל.

ההליך של מעצר עד תום הליכים התקיים לפני כב' השופט ב' שגיא, אשר ביום 10.3.16 נתן החלטה למעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני, בצירוף תנאי ערובה. כב' השופט ב' שגיא שיקלל בין הנסיבות והעובדות הרלבנטיות לעניין, בין היתר, את פרק הזמן הצפוי להימשכות המשפט, אל מול חלקו של המבקש בפרשה. וכפי שנצפה בעת מתן ההחלטה אכן עתיד המשפט להימשך שנים. עוד יש לציין כי בהחלטה הנ''ל לא התעלם כב' השופט ב' שגיא מעברו הפלילי המכביד של המבקש במגוון הרשעות לרבות בעבירות הימורים ועבירות נוספות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה אשר בגין אלה נדון המבקש למאסר למשך שלוש שנים.

כפי העולה מתוך התיק, המבקש נעצר בחודש מאי 2015 כחודשיים לפני הגשת כתב האישום, ההחלטה לעצרו באיזוק ניתנה כאמור ביום 10.3.16, משמע עשרה חודשים לאחר מעצרו מאחורי סורג ובריח. אחר כך, בחודש נובמבר 2016 שוחרר המבקש לעבודה בתנאי "מעצר בית" בכפוף לפיקוח. כמו גם נפתחו לו "חלונות התאווררות". הקלה נוספת בתנאי שחרורו של המבקש באה סמוך לחודש אפריל 2017, עת אושרה אשתו של המבקש כמפקחת נוספת ולפיכך "השתחרר" המבקש מנוכחות מפקח שאינו מבני ביתו בעת היותו במעצר בית.

כעת, בבקשה שלפני מבקש המבקש להורות על ביטול כליל של "מעצר הבית" ובתוך כך, ממילא גם ביטול חובת הפיקוח עליו.

טיעוני הצדדים

עיון בבקשה מגלה כי למעשה ובעיקרה מבוססת היא על חלוף הזמן. בא כוח המבקש אמנם טוען בבקשה כי חלקו של המבקש בכתב האישום הינו "מינורי" כהגדרתו וכי העבירות בוצעו לפני כ-12 שנה ביבוא סם מפרו ליפן, אלא שנראה כי עיקר העתירה להסרת התנאים המגבילים הוא בחלוף הזמן.

המשיבה מתנגדת לבקשה. טיעוני המשיבה הם למעשה אותם טיעונים שעמדו בבסיס הבקשה למעצר עד תום הליכים אשר הוגשה לפני שנתיים וחצי: חומרת העבירות, כמויות הסם ושוויו הכספי העצום, ביצוע עבירות במסגרת ארגון פשיעה, עברו הפלילי של המבקש ובין היתר הרשעתו בשנת 2012 בעבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. טענת המשיבה היא שלנוכח תנאי שחרורו "המינימליים" הרי שממילא נעשה זה מכבר האיזון בין האינטרסים השונים ואין מקום להקל בתנאי השחרור מעבר לאשר הוקל עד כה. בא כוח המשיבה הוסיף וטען כי ככל שבית המשפט ישקול הקלה בתנאים ממילא יש להורות על קבלת תסקיר משירות המבחן שיתייחס לכך.

דיון והכרעה

אכן, ההכרעה במקרה זה קשה. אמנם העבירות המיוחסות למבקש בוצעו לכאורה לפני כ- 12 שנים, אלא שרף חומרת העבירות הוא גבוה ביותר, עד כי חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות, כנסיבה רלבנטית מתקהה. גם עברו הפלילי של המבקש, ובו בין היתר הרשעה בעבירות על רקע ארגון פשיעה מהווה שיקול נוסף הנוטה לעבר עמדת המשיבה.

אלא שאין להתעלם מחלוף הזמן בו נתון המבקש בתנאים שיש בהם פגיעה בחירותו. ראשית עצור היה מאחורי סורג ובריח במשך כעשרה חודשים. אחר כך נתון היה במעצר שבאיזוק אלקטרוני במשך כשמונה חודשים. המבקש נתון ב"מעצר בית" במשך כשנה וחודשיים. במסגרת תנאי שחרורו כאמור, מצוי הוא בפיקוח מלא של מעסיקו, ו"מעצר הבית" בעת עבודתו הוא במקום העבודה. מקום העבודה הוא ייצור מטבחים, ולפיכך ככל שעל מפקחו לבצע עבודת התקנת מטבחים מחוץ למקום העבודה, ממילא נבצר מהמבקש לצאת לעבודה אלא להישאר "במעצר בית" בביתו.

שמעתי טיעוניו של בא כוח המבקש כמו גם דבריו של המבקש ושל מעסיקו - חברו - מפקחו המלווהו מביתו למקום העבודה וחזרה. הרושם העולה כי בחלוף התקופה הארוכה בה מצוי המבקש בפיקוחו של המפקח, נראה בעליל הקושי הרב אליו נקלע המבקש משום הקשיים של מפקחו.

כאמור ההתלבטות בעניין שלפני אינה פשוטה. לפני למעלה ממחצית השנה ביום 25.6.17 דחיתי בקשה קודמת של המבקש לעיון חוזר. בין היתר משום חומרת המעשים על פי כתב האישום אל מול התנאים המגבילים, אשר אינם מחמירים באופן מיוחד.

השאלה היא אם לא הגיעה העת, בחלוף זמן כה רב מעת שמצוי המבקש בתנאים מגבילים: מעצר מאחורי סורג ובריח, מעצר באיזוק אלקטרוני, "מעצר בית" בפיקוח צמוד, להקל הקלה נוספת בתנאי שחרורו של המבקש, גם אם לא להיעתר לבקשה במלואה דהיינו ביטול כל תנאי השחרור. עוד יש לזכור כי כאמור לעיל, כפי שצפוי היה בעת מתן ההחלטה למעצר באיזוק אלקטרוני ביום 10.3.16, ההליכים במשפט זה יימשכו עוד זמן לא מבוטל, אף על פי שקיימת תכנית לשמיעה אינטנסיבית של הראיות. יצוין בעניין זה כי על פי כתב האישום, רשימת עדי התביעה מכילה 469 עדים.

לאחר שאני שוקל השיקולים הצריכים לעניין, כפי המפורט לעיל, נראה לי כי בנסיבות המקרה, ראוי לקבל הבקשה בחלקה באופן שתנאי השחרור יוקלו במידה מסוימת. נראה כי האיזון הראוי הוא בהסרת הפיקוח על המבקש במקום העבודה באופן שגם אם המפקח יצא מתחום מקום העבודה להתקנת מטבחים, יישאר המבקש במקום העבודה וייאסר עליו לעזוב המקום.

כל זאת בכפוף לחובת ליווי המבקש מביתו למקום העבודה וחזרה, על ידי אחד המפקחים אשר אושרו על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 10.3.16, לרבות על ידי אשת המבקש אשר אף היא אושרה על ידי בית המשפט כמפקחת.

כמו כן, יותר למבקש לצאת לתפילות בבית הכנסת "רבי דוד" בשכונת רמות בבאר שבע, ללא פיקוח בין השעות כדלקמן:

בכל יום מימות השבוע למעט ימי שבת בין השעות 17:00 עד 20:00.

בימי שבת בין השעות 08:00 עד 11:30, בין השעות 12:00 עד שעה 14:00, ובין השעות 16:00 עד 19:00.

יתר תנאי השחרור בעינם יעמדו.

לנוכח קבלה חלקית של הבקשה ומהות ההקלה כפי העולה מהאמור לעיל, איני מוצא להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר. נראה לי בנסיבות הללו, כי ניתן להורות על ההקלה בתנאי השחרור כאמור לעיל, בלי הצורך לקבל תסקיר.

הואיל וקיבלתי חלקית הבקשה, מצאתי ליתן שהות לצדדים לשקול ערר על החלטתי זו. לפיכך אני מורה כי ההחלטה תהיה בתוקף מיום 5.2.18.

מזכירות בית המשפט תעביר ההחלטה לבאי כוח הצדדים.